אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 7404/04

החלטה בתיק בשא 7404/04

תאריך פרסום : 09/08/2007 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7404-04,6098-04
14/02/2005
בפני השופט:
יעקב צבן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד הבטחון
עו"ד ניר סרי מטעם פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
הקסטודיה דה טרה סנטה
עו"ד מ' חורי
החלטה

1.                בקשה לדחיית תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, על-פי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

2.                ההליך העיקרי הנו תביעה לסעד הצהרתי שהגישה המשיבה נגד המבקשת, לפיו תפיסת המקרקעין שבבעלותה לצורך הקמת גדר ההפרדה אינה כדין, ולחילופין מדובר בתפיסה והפקעה לצמיתות, וכן כי המבקשת חייבת לשלם פיצויים בשווי ערך המקרקעין ושכר ראוי. לטענת המשיבה, היא הבעלים והמחזיקה במקרקעין - מנזר בית פאג'י, הר הזיתים, ירושלים (להלן: המקרקעין), הנמצאים בתחום מדינת ישראל ואשר נתפסו ביום 16.3.03 על-ידי המבקשת לצורך הקמת גדר ההפרדה. המשיבה טוענת שתפיסת המקרקעין נעשתה ללא הודעה מוקדמת וללא צו תפיסה כנדרש, ולכן ביקשה מבית-המשפט סעד הצהרתי, כי תפיסת המקרקעין אינה כדין ואינה לצמיתות. אין חולק כיום, כי המקרקעין נמצאים בתחום העיר ירושלים, כי הם בבעלות המשיבה וכי המבקשת בנתה במקרקעין קטע מגדר ההפרדה.

3.                בא-כוח המבקשת טוען, כי המשיבה עותרת בתובענה לסעדים הסותרים זה את זה: תביעה לתשלום פיצויים בשווי ערך המקרקעין, סעד הסותר את עתירתה לסעד הצהרתי כי התפיסה או ההפקעה בטלים ומבוטלים. לשיטתו, תפיסת המקרקעין נעשתה בצו תפיסה מיום 14.8.03, שהוצא לפי החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949 (להלן: חוק תפיסת מקרקעים או החוק), וכי הערכאה המוסמכת לתקיפת תפיסת המקרקעין מכוח החוק הינה ועדת עררים. אם מדובר בתביעת פיצויים, הרי הערכאה המוסמכת לדון בתביעה כזו בגין תפיסת מקרקעים מכוח החוק היא בית-הדין הכללי לתביעות, שהוקם לפי פקודת הפיצויים (הגנה) 1940.

4.                בא-כוח המשיבה טען, כי התביעה אינה ערעור על צו תפיסה שהוצא על-ידי המבקשת, כי אם סעד הצהרתי, לפיו תפיסת המקרקעין מיום 16.3.03 אינה כדין ולצמיתות. על-פי סעיף 4(ב) לחוק תפיסת מקרקעים, הרשות המוסמכת זכאית לתפוס מקרקעין שניתן עליהם צו תפיסת מקרקעים, וכאן לא היה צו כלשהו בתוקף ביום 16.3.03, היום בו פלשו כוחות צה"ל למקרקעין. כלומר, עילת התביעה אינה במסגרת החוק לתפיסת מקרקעים. בנוסף, החוק דן ועוסק בתפיסה זמנית של מקרקעים, עד שלוש שנים, כך שאין סמכות לועדת הערר לדון בתביעה שבנדון, בה נטען כי התפיסה היא לצמיתות. ממילא לא חלה פקודת הפיצויים שהחוק מפנה אליה לעניין פיצויים בגין הפקעה, ואין לבית הדין הכללי סמכות לדון בשאלת הפיצויים.

נציין, כי הסעדים להם עותרת המשיבה בכתב התביעה לוקים באי-בהירות, ובהתאם להחלטה מיום 14.10.04 היה על המשיבה להבהירם, דבר שלא טרחה לעשות.

5.                החוק להסדר תפיסת מקרקעים מקנה לרשות המוסמכת סמכות לצוות על תפיסת מקרקעים הנמצאים בשטח מדינת ישראל בזו הלשון:

"4. צווי תפיסת מקרקעים

רשות מוסמכת רשאית, בצו חתום בידה, לצוות על תפיסת מקרקעים, צו כזה נקרא "צו תפיסת מקרקעים".

מקרקעים שניתן עליהם צו תפיסת מקרקעים, זכאית הרשות המוסמכת לתפסם, וכל עוד הצו עומד בתקפו, זכאית היא, והיא בלבד, להחזיק ולהשתמש בהם ולנצלם, בעצמה או על ידי אחרים, ככל שתראה צורך בכך למטרה שלשמה ניתן הצו".

על-פי סעיף 17 לחוק, הרואה עצמו נפגע על-ידי צו של רשות מוסמכת, רשאי לערער עליו לפני ועדת ערעורתוך ארבעה עשר יום מהיום שבו נמסר לו הצו, או, אם לא נמסר הצו, תוך ארבעה עשר יום מהיום בו הגיע הצו לידיעתו.

לעניין פיצויים בגין תפיסת מקרקעין קובע סעיף 5 לחוק:

"פקודת הפיצויים (הגנה) 1940, והתקנות שהותקנו לפיה, יחולו על תפיסת מקרקעים על פי צו תפיסת מקרקעים, כאילו נתפסו אגב שימוש בסמכויות לשעת חרום, כמשמעותן בפקודה האמורה".

סעיף 9 לפקודת הפיצויים קובע:

"כל מחלוקת בשאלה אם יש לשלם פיצויים על פי פקודה זו או בשאלת סכום הפיצויים שיש לשלמם כאמור לעיל, תובא, בהעדר הסכם, להחלטתו של בית הדין המתאים שיורכב על פי ההוראות דלקמן שבפקודה זו".

6.                אין חולק כי החלקות נשוא התביעה נמצאות בשטח מדינת ישראל, וכי קיים צו תפיסה לגבי המקרקעין מיום 14.8.03 מכוח החוק לתפיסת מקרקעים, שמספרו צת-22-03. לטענת המשיבה, המבקשת פלשה למקרקעין ביום 16.3.03, בטרם הוצא צו התפיסה, ומשכך התביעה אינה במסגרת חוק תפיסת מקרקעים. גם אם נניח כי טענה זו נכונה, ולמרות שניתן היה לצפות כי המדינה תמלא אחר הדרישות הפורמאליות הקבועות בחוק בטרם תתפוס את המקרקעין, אין באי-מילוי הדרישות כדי לשלול את היות התפיסה בגדר החוק, לאור עיקרון הבטלות היחסית או התוצאה היחסית.

7.                עיקרון הבטלות היחסית

עיקרון חוקיות המינהל הוא עיקרון יסוד של שלטון החוק, ומכוחו מחויבת הרשות המנהלית לפעול בהתבסס על הסמכה ברורה בחוק או מכוחו (ע"א 630/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נהריה נגד שיר הצפון חברה לבניה בע"מ, פ"ד נב(3) 399, 403-404). לצד עיקרון זה, על הרשות לשמור על כללי המשפט המנהלי, ביניהם החובה לנהוג בסבירות, במידתיות וללא משוא פנים, תוך שקילת כל השיקולים הרלוונטיים והימנעות מקביעת תנאים מפלים. יחד עם זאת, לא תמיד הפרת החובה לנהוג לפי כללי המשפט המנהלי תביא לבטלות המעשה המנהלי, וגם פעולה שנעשתה בחוסר סמכות אינה בהכרח בטלה על פניה. לעניין זה נפסק כי יש להבחין בין הכללים שלאורם חייבת הרשות המנהלית לפעול, ובין התוצאה המתחייבת מהפרת אותם כללים (בג"צ 2918/93 עיריית קרית גת נגד מדינת ישראל, פ"ד מ(5) 832, 848). התוצאה המתחייבת מהפרת הכללים או מחריגה מסמכות תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (בג"צ 3081/95 רומיאו נגד המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, פ"ד נ(2) 177, 195-194), בסוג הפגם (בג"ץ 7053/96 אמקור בע"מ נגד שר הפנים, פ"ד נג(1) 193, 203) ובאיזון בין אינטרס הפרט שנפגע מההחלטה המנהלית לבין אינטרס הציבור שעשוי להיפגע אם תבוטל ההחלטה (בג"צ 7505/98 גלעד קורינאלדי נגד לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נג(1) 153).

הכלל לפיו לא כל פגם במעשי הרשות מביא לבטלות החלטתה, הוכר בפסיקה כ"עקרון הבטלות היחסית" (ע"פ 768/80 שפירא ושות' ו-3 אח' נגד מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 337; יצחק זמיר הסמכות המנהלית (כרך ב', ירושלים, תשנ"ו), 831-830). בהמשך הציע כב' השופט זמיר בע"פ 2413/99 גיספן נגד התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673, 689, להמיר ביטוי זה בביטוי "התוצאה היחסית", ובפסיקה מאוחרת יותר אימץ בית המשפט העליון את הביטוי המוצע (ע"א 119/01 פרץ אקונס ואח' נגד מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 817). בע"פ 2413/99 הנ"ל מציין השופט זמיר, כי:

"המשמעות העיקרית של תורת הבטלות היחסית היא, שבכל מקרה בו נפל פגם משפטי, אם בפסק דין של בית משפט ואם בהחלטה של רשות מינהלית, בגדר הסמכות או מחוץ לסמכות, יש לבדוק את נסיבות המקרה, בראש ובראשונה של מהות הפגם, ולהתאים את הסעד שיינתן על ידי בית המשפט לכלל הנסיבות" (פסקה 15 לפסק-הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ