החלטה בתיק בשא 735/06 - פסקדין

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו האזורי לעבודה בחיפה מיום 6.9.2006, בה נדחתה בקשת המבקשת לסלק על הסף את תביעתו של המשיב. 

2.      העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1.   בין הצדדים מתנהלים הליכים בערכאות שונות החל משנת 1991. עניינם של הליכים אלה - שיעור הגמלה לה זכאי המשיב.  המחלוקת בין הצדדים היא הן בנוגע לשיעור הגמלה לה זכאי המשיב והן בנוגע לאופן חישוב הפרשי הגמלה להם זכאי המשיב על פי פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 1.9.1997.

2.2.   ביום 2.9.2004 הגיש המשיב תביעה נוספת  (עב 3156/04), בה הוא עותר הן למתן צו הצהרתי על שיעור הגמלה לה הוא זכאי נכון לחודש מאי 04,  והן לצו עשה שיחייב את המבקשת להמשיך לשלם גמלתו בהתאם לתחשיב המפורט על ידו וכפי שתשתנה על פי הסכמי השכר בעתיד, ולשלם לו הפרשי גמלה בסך של 167,817 ש"ח. 

2.3.   בהחלטה מיום 5.7.2005 קבע בית הדין האזורי כי הצדדים יגישו תחשיבים שונים.

2.4.   המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בנימוק שיש לדחות על הסף את תביעתו של המשיב.  בהחלטה מיום 7.9.2005 נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת. עם זאת, כבוד הנשיא אדלר קבע כי על בית הדין האזורי לבחון אם לא נוצר מעשה בית דין בכל הנוגע לתביעתו של המשיב או לחלקים ממנה.

2.5.   בהמשך לכך, נדונה תחילה בקשת המבקשת לדחות על הסף את התביעה.

2.6.   בית הדין האזורי דחה את בקשת המבקשת בהחלטתו מיום 6.9.2006, והחלטה זו היא מושא בקשה זו.

2.7.   על פי האמור בבקשה, ההחלטה הומצאה לב"כ המבקשת ביום 22.9.2006, כך שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור, בהתחשב בפגרת סוכות, היה יום 15.10.2006.

2.8.   בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור הוגשה ביום 17.10.2006.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   ההחלטה הומצאה למבקשת רק ביום 22.9.2006, ערב ראש השנה, שלאחריו חלו צום גדליה, יום הכיפורים וסוכות. עקב תקופת החגים העמוסה, התקשתה המבקשת לנסח הבקשה ולהגישה במועד.

3.2.   מניין חמישה עשר הימים להגשת בקשת רשות ערעור הסתיים בתקופת החגים עצמה, מה שהקשה על הגשת הבקשה.

3.3.   הבקשה הוגשה בהזדמנות הראשונה בה יכלה המבקשת להגיש את הבקשה.

3.4.   יש להיעתר לבקשה, לאור נימוקי הערעור המוצדקים.

4.      המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   כפי העולה מהבקשה, שהוגשה בכתב יד ביום 17.10.2006, כאשר כפי הנראה מזכירות בית הדין סירבה לקבל את בקשת רשות הערעור לרישום, רק ביום 17.10.2006 נודע לב"כ המבקשת כי טעה בעניין המועד להגשת בקשת רשות ערעור. טעות ב"כ המבקשת אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, והאמור בבקשה אינו אלא ניסיון להצדיק את האיחור לאחר מעשה. 

4.2.   הבקשה לא נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, וכן אינה מפורטת כראוי.

4.3.   עומס עבודה אינו מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.