החלטה בתיק בשא 730/07 - פסקדין

השופט שמואל צור

1.         בבית הדין האזורי בנצרת התבררו במאוחד שלוש תביעות שהגישו המשיבות נגד המועצה המקומית עילבון (להלן - המבקשת) לתשלום הפרשי שכר ופיצויי הלנת שכר בשל הפחתה שביצעה המבקשת, לטענתן, בשיעור משרתן במהלך תקופת עבודתן כעוזרות לגננות. מנגד הגישה המבקשת תביעה שכנגד להשבת הכספים שלטענתה שולמו למשיבות בטעות. השאלה המרכזית שעמדה להכרעתו של בית הדין האזורי היתה תנאי עבודתן של עוזרות הגננות, היינו היקף המשרה בה עבדו המשיבות בפועל לאורך כל תקופת עבודתן. בית הדין האזורי (הנשיאה  ורד שפר ונציגי הציבור מר גבעתי בן יוסף ומר דני מיבד; עב' 1503/04, 2802/04 ו- 2803/04) קיבל את תביעת המשיבות. בית הדין קבע כי, לפי הוראות חוקת העבודה, עוזרת לגננת מועסקת במשרה מלאה ולכן בדין ביקשו המשיבות להמשיך ולקבל שכר עבור משרה מלאה ליום עבודה המסתיים בשעה 14:30 וככל שהמבקשת הפחיתה מן השכר המגיע להן עבור עבודה במשרה מלאה, עליה להשיב להן את ההפרש. כפועל יוצא מכך חייב בית הדין את המבקשת לשלם לכל אחת מן המשיבות הפרשי שכר (למשיבה 1 סך 27,884 ש"ח; למשיבה 2 סך 15,554 ש"ח ולמשיבה 3 סך 23,188 ש"ח) ונקבע כי לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויבה המבקשת לשלם לכל אחת מן המשיבות הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח. תביעת המבקשת להשבת הסכומים שקיבלו המשיבות ביתר נדחתה.

2.         המבקשת ערערה על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 24.10.07 ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו.

3.         המבקשת טוענת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור, שכן קביעותיו המשפטיות של בית הדין מוטעות ומדובר בערעור שעניינו בסוגיות משפטיות שטרם זכו להכרעה בהלכה הפסוקה. עוד טוענת המבקשת כי פסק הדין כולל לא רק חיוב כספי אלא גם קביעה הצהרתית על תשלום שכרה של אחת מן המשיבות שעדיין עובדת בשירותה. עוד מציינת המבקשת כי בשל היותה רשות מקומית הנמצאת בהליך הבראה, הרי שהחיובים שהוטלו עליה בפסיקת בית הדין ישולמו מהקופה הציבורית, עובדה המצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת טוענת כי בעקבות פסק הדין עלולות להצטבר תביעות נוספות של עובדות רבות ברשויות מקומיות ביחס לשעות העבודה של עוזרות הגננות, אשר יפגעו בקופה הציבורית. מוסיפה המבקשת וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן ביצוע פסק הדין יגרום לה נזק כבד העולה בהרבה על הנזק שעלול להיגרם למשיבות. לטענתה, המשיבות חיכו זמן רב לפני שפנו לבית הדין כך שהכסף לא נחוץ להן למחייתן היומיומית. עוד טוענת המבקשת כי אין לה כעת מקור תקציבי לשלם למשיבות את הסכום הפסוק והדבר צריך לבוא על חשבון כספים המיועדים לתחום החינוך והרווחה במועצה ועל חשבון העובדים האחרים. מוסיפה המבקשת וטוענת כי בהתחשב בסכומים הגבוהים שנפסקו לטובת המשיבות, קיים חשש כי המבקשת לא תוכל לקבלם בחזרה במקרה שערעורה יתקבל, נוכח היותן שכירות ואחת מהן גימלאית. לטענתה, אחת מן המשיבות אף חייבת לרשות מיסי ארנונה בסך 13,000 ש"ח כך שיהיה קשה לגבות בחזרה את הסכום הפסוק. 

4.         המשיבות מתנגדות לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענות כי יש לפעול בהתאם לכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. עוד טוענות המשיבות כי סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים ועל כן אין להיעתר לבקשתה.

5.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181; ע"א 2271/05 אריבן מהנדסים ויועצים בע"מ - אנדריאס מאיר בע"מ ואח', מיום 27.7.05; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) 623). עם זה, נקבעו בפסיקה שני תנאים שבהתקיימם יעכב בית הדין את ביצוע פסק הדין אם לאו: האחד הוא סיכויי ההצלחה של המבקש והשני הוא בחינת הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי עיכוב ביצוע הפסק אל מול הנזק שייגרם למשיב אם יעוכב הביצוע (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב - יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', לא פורסם, ניתן ביום 19.11.00).

6.         לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה בלבד. בהתחשב בסכום הפסוק, נדמה שעל פני הדברים קיים חשש שאם ישולם פסק הדין, במלואו, יקשה על המבקשת להיפרע מחלק מהמשיבות, אם יתקבל ערעורה. מנגד יש ליתן את הדעת לכך שמדובר בתקופה ממושכת (למעלה משלוש שנים) שמקורה בהתמשכות ההליך בבית הדין האזורי בה לא שולמו למשיבות הפרשי שכר. בהתחשב בכלל הנסיבות, תוך איזון אינטרס הצדדים, ובהתחשב בכך שמדובר בהכרעה הנדרשת בשאלה המשפטית שביסוד הערעור, סבורים אנו כי קיימת הצדקה לעכב מקצת פסק הדין. לפיכך, אנו מורים על עיכוב ביצוע 25% מן הסכום שנפסק ועל המבקשת לשלם, בשלב זה, רק 75% מן הסכום הפסוק. תנאי לעיכוב הביצוע כאמור הוא שהסכום המעוכב (25%) יופקד בקופת בית דין זה תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו. אם לא יופקד הסכום כאמור, יהיה על המבקשת לשלמו למשיבות, כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי.

7.         סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת כאמור בסעיף 6 לעיל. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.

ניתנה היום ט"ז כסלו, תשס"ח (26 נובמבר, 2007) בהעדר הצדדים.

      ____________         _________________                __­­­­______________

  השופט שמואל צור        השופטת ורדה וירט-ליבנה          השופטת רונית רוזנפלד

_____________________­­­_            ___­­___________________

נציגת העובדים גב' אסתר פרץ           נציג המעבידים מר עמירם זמני