החלטה בתיק בשא 723/06 - פסקדין

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם; עב 1564/03), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים ותשלומים אחרים בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה.

2.         המשיב עבד בשירות המבקשת החל מחודש פברואר 1996 ועד לחודש ספטמבר 2002. המשיב התפטר,אך ביקש מהמבקשת לשלם לו פיצויי פיטורים, מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן- החוק), שעניינו התפטרות שדינה כפיטורים. דרישת המשיב נדחתה על ידי המבקשת ובשל כך הוא הגיש תביעה לבית הדין האזורי. בכתב התביעה ביקש המשיב גם לחייב את המבקשת בתשלום גמול על עבודה בשעות נוספות , פיצוי על אי הפרשות לקופת גמל, גמול עבודה בשבת והחזר ניכויי שכר.

3.         בכתב התביעה טען המשיב כי הרקע להתפטרותו היה הקטנת היקף משרתו בשל הפסקת שיבוצו בעבודה קבועה וסדירה באתרים קבועים. המשיב טען כי אף המבקשת לא התחייבה להעסיקו במקום קבוע ובהיקף שעות מסוים, הרי מצבו הכלכלי והנפשי לא איפשר לו לעבוד בצורה כזו ומאחר ופניותיו להציבו בעבודה סדירה לא נענו, הוא הודיע על כוונתו להתפטר. לטענתו, העובדה שהמבקשת לא נענתה לדרישותיו ולא סיפקה לו עבודה בהיקף מתאים היתה בבחינת הרעה מוחשית בתנאי העבודה בעטיה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. עוד טען המשיב כי המבקשת לא שילמה לו כל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות, לא הפרישה עבורו לקופת גמל ואף ניכתה משכרו סכומים שונים שלא כדין.

4.         המבקשת כפרה בזכאותו של המשיב לפיצויי פיטורים וטענה כי לא חלה הרעה בתנאי עבודתו. לטענת המבקשת, אופי עיסוקה מחייב ניוד עובדים מאתר לאתר ומדובר בעבודה דינאמית. לטענתה, היא הציעה למשיב עבודות והוא סרב לקבלן ועל כן התפטר על דעת עצמו. עוד טענה המבקשת כי הפרישה למשיב כספים לקופת גמל בגין תקופת עבודתו. אשר לגמול שעות נוספות טענה המבקשת כי כרטיס העבודה של המשיב לא אושר על ידי מפקח מטעמה ואינו משקף את המציאות לא שורה.

5.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב. בית הדין האזורי העדיף את עדותו לפיה היה מעוניין לעבוד אך המבקשת לא סיפקה לו עבודה בהיקף מתאים. בית הדין קבע כי המבקשת לא הבטיחה למשיב עבודה בהיקף מסויים או עבודה במקום קבוע ואין בהצבתו באתרים שונים בנסיבות העבודה אליהם התקבל, משום הרעת תנאים. עם זאת, מצא בית הדין כי יש באי הצבת המשיב לעבודה בהיקף סביר, לאחר שעבד במשרה מלאה, משום הרעת תנאים אשר בגינה היה זכאי המשיב להתפטר בדין מפוטר. לאור זאת קבע בית הדין כי התקיימו נסיבות המצדיקות התפטרות המשיב המזכות אותו בפיצויי פיטורים, לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בית הדין האזורי חייב את המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך 21,230 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב  פיצוי  על הפרשות לקופת גמל  (9,325 ש"ח), גמול בשל עבודה בשבת

(5,956 ש"ח), גמול שעות נוספות (569 ש"ח) והחזר ניכויי שכר (10,533 ש"ח). כמו כן חייב בית הדין את המבקשת בתשלום הוצאות המשיב בסך 15,000 ש"ח.

6.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 14.9.06. עם זאת, לאור הצהרת המשיב בכל הנוגע להפקדת הכספים שנוכו משכרו, חייב אותו בית הדין האזורי להודיע את תוצאות בדיקת חשבונו בבנק. מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

7.         המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע תשלום פיצויי הפיטורים, החזר ניכויי השכר והוצאות משפט ושכר טרחה, רכיבים לגביהם הגישה ערעור. לטענתה, סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורה הינם קלושים בשל היות המשיב במצב כלכלי קשה לפי הצהרתו ובשל כך שהוא המשתכר שכר מינימום. כן טוענת המבקשת כי המשיב אינו בעל רכוש מלבד דירה ממושכנת שהינה בבעלותו ובבעלות אימו. המבקשת מוסיפה נימוקים אשר יש בהם, לטענתה, כדי להצביע על סיכוייה הטובים לזכות בערעור.

8.         המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, סיכויי הערעור שהגישה המבקשת אינם גבוהים. לטענתו, פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על קביעות עובדתיות שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן. המשיב טוען כי פסיקת בית הדין ברכיב פיצויי פיטורים מבוססת היטב ואין כל עילה להתערב בה. עוד טוען המשיב כי אין כל פגם בפסיקת הוצאות משפט, שכן התביעה התנהלה למעלה מ-3 שנים והיתה כרוכה בהשקעת משאבים רבים. עם זאת, מסכים המשיב לעכב תשלום של 10,566 ש"ח בגין ניכויי שכר, עד לבירור חשבון הבנק שלו אם אכן הופקדו סכומי הכסף כנטען.

9.         כלל הוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן שכמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד; והשני, שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459).

10.       במקרה הנדון, מצד אחד יש מקום לתת תוקף לעקרון של הזכות ליהנות מפירות הזכיה אך מצד שני, קיים חשש כי יקשה על המבקשת להיפרע מן המשיב אם ישולם כל סכום פסק הדין, ויתקבל ערעורה, במלואו או בחלקו.

11.       לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות העניין, אנו מחליטים לעכב חלקית את ביצועו של פסק הדין, זאת לגבי כל סכום בגין פרטי החיוב לגביהם הוגשה בקשה זו העולה על 15,000 ש"ח. תנאי לעיכוב הביצוע הוא שהמבקשת תפקיד את יתרת פסק הדין שמעבר לסכום האמור בקופת בית הדין, זאת תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיה.

ניתנה היום ט"ו חשון תשס"ז (6 נובמבר, 2006) בהעדר הצדדים.

   השופט עמירם רבינוביץ      השופט שמואל צור    השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים מר יהודה יעיש                  נציג מעבידים מר יצחק קאול