אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 6859/07

החלטה בתיק בשא 6859/07

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי באר שבע
6859-07,1092-07
26/12/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
עיריית רהט
הנתבע:
1. בני הנגב בניה ועפר בע"מ ח.פ. 511431769
2. עמל הנגב עבודות בניה ועפר בע"מ ח.פ. 511695199

החלטה

1.                   בפני מונחת בקשה לדחיית התובענה על הסף. התובעות-המשיבות הינן חברות קבלניות העוסקות בבניית מבנים ועבודות פיתוח. עניינה של התביעה היא בחוזה שנכרת בין המבקשת למשיבות בשנת 1994, לביצוע עבודות להקמת בית ספר ביישוב רהט. על פי החוזה הוסכם כי תמורת העבודות תשולם לשיעורין, על פי חשבונות חלקיים שיגישו התובעות ואשר יאושרו על ידי המפקח מטעם הנתבעת, עד לעריכת חשבון סופי בין הצדדים.

ביום 13/09/1994 ניתן למשיבות צו להתחלת ביצוע העבודות והמועד לסיומן נקבע ליום 20/06/1995, על מנת לאפשר את אכלוס בית הספר עם פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 1995. לצדדים טענות בדבר הפרות הדדיות של החוזה, אולם אין מחלוקת כי העבודות לא הסתיימו במועד שנקבע על פי החוזה ובית הספר לא אוכלס בפתיחת שנת הלימודים. התובעות הגישו ביום 31/12/1995 לבית המשפט המחוזי (ת.א. 2132/95) תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 1,544,325 ש"ח, עבור עבודות שביצעו ותמורתן לא שולמה. תביעה זו התייחסה לחשבונות חלקיים שמספרם 10 ו-11. התביעה נדונה זה מכבר, וביום 20/03/06 ניתן בה פסק דין אשר חייב את הנתבעת לשלם לתובעות סך של 725,512 ש"ח.

ביום 26/04/07 הגישו התובעות את התביעה הנוכחית, שהיא תביעה כספית נוספת לתשלום סך של 5,000,000 ש"ח המגיעים להן, לטענתן, עבור העבודות שביצעו. תביעה זו מבוססת על החשבון הסופי שנערך, חשבון מס' 13.

2.                   המבקשת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף מנימוקים של התיישנות, שיהוי, מעשה בית דין ואי מתן היתר לפיצול סעדים. בבקשתה טענה המבקשת כי עילת התביעה של המשיבות נולדה במהלך חודש ספטמבר 1995, עת הופסקה ההתקשרות החוזית שבין הצדדים, והחל ממועד זה יש למנות את תקופת ההתיישנות, אשר הסתיימה לכל המאוחר במהלך חודש ספטמבר 2002. משלא הוגשה התביעה במהלך תקופה זו, היא התיישנה ויש לדחותה. עוד טענה המבקשת כי בהגשת התביעה בחלוף 12 שנים ממועד היווצרות העילה, יש משום שיהוי כבד אשר מצדיק לכשעצמו את דחיית התובענה.

המבקשת טענה כי מאחר ועילת התביעה נתגבשה כבר בשנת 1995, היה על המשיבות לתבוע את הסעד המלא בתביעתן הראשונה, ומשלא עשו כן יש לראותן כמוותרות על יתר הסעד. נטען כי היה על המשיבות להגיש בקשה להיתר פיצול סעדים במהלך ניהול התובענה הראשונה. משלא הוגשה בקשה כזו במועד ובכלל, וממילא לא ניתנה להן הרשות לפצל את סעדיהן, מיצו המשיבות את עילתן והן אינן רשאיות לתבוע כעת סעד נוסף הנובע מאותה עילה. טענה  נוספת שהעלתה המבקשת עניינה בקיומו של מעשה בית דין ולפיה במהלך ניהול התובענה הראשונה, נדרש בית המשפט לדון בכל החשבונות שבין המשיבות למבקשת, לרבות החשבון הסופי, בין היתר לאור טענות קיזוז שונות שהעלו הצדדים, ולפיכך מהווה פסק הדין בתובענה זו מעשה בית דין גם באשר לחשבונות אלה.

3.                   בתגובתן לבקשה טענו המשיבות כי עילת התביעה נוצרה בעת שהמבקשת הפרה את חובתה לשלם את החשבונות אשר הוגשו לידיה. לשיטתה, כל חשבון חלקי המוגש לידי המבקשת ואינו משולם, יוצר בידו עילת תביעה חדשה ועצמאית וכך גם באשר לחשבון הסופי, אשר הוגש רק ביום 27/04/01. על פי גישתו, תחילתו של מרוץ ההתיישנות הוא רק ממועד שלא אושר החשבון הסופי לתשלום, לאחר יום 27/04/01, ומשכך טרם התיישנה תביעתן.

עוד טענו המשיבות, כי משמצא בית המשפט בפסק דינו בת.א. 2132/95 כי המבקשת והמשיבות אחראיות באופן שווה להפרת החוזה, הרי שממועד זה קמה להן הזכות לתבוע את המגיע להן באופן סופי ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד מתן פסק הדין. לחילופין טענו כי במהלך ניהול התביעה הראשונה וכל עוד שהתקיים הליך בפני בית המשפט באותו עניין, לא החל מרוץ ההתיישנות.

באשר לקיומו של מעשה בית דין, טענו המשיבות כי התביעה הראשונה הוגשה בגין חשבונות חלקיים 10 ו-11 בלבד ולכן פסק-הדין אינו יכול להוות מעשה בית דין ביחס לחשבון הסופי שהוא נשוא תובענה זו. לטענתן, מאחר וכל חשבון חלקי המוגש מקים עילת תביעה חדשה כנגד המבקשת, לא היה מקום או צורך בהגשת בקשה להיתר פיצול סעדים מצידן.

4.                   השאלה העיקרית שבמחלוקת, והתשובה לה היא שתכריע את הכף בבקשה זו, היא האם הגשת החשבון הסופי במועד שהוגש נתנה בידי המשיבות עילת תביעה חדשה ועצמאית, שאז יש לדחות את טענות המבקשת ולדון בתביעה, או שמא עילת התביעה קמה עם הפסקת היחסים החוזיים בין הצדדים, כטענת המבקשת, ובמקרה זה יש לדחות את התביעה על הסף מן הנימוקים שהועלו, כולם או חלקם. 

בחוזה שבין הצדדים, נקבע מנגנון לתשלום בשיעורים. ככלל, מקובל במקרים כאלה כי הפרת כל התחייבות, קרי- אי תשלומו של כל שיעור ושיעור, יעמיד עילה חדשה ועצמאית בידי התובע, מן הטעם שאין לצפות מהתובע לתבוע מראש קיום חיוב שפרעונו בעתיד. אולם על התובע לכלול בתביעתו הראשונה את כל החיובים שחלף מועד פרעונם, אחרת- יהיה מנוע מלהגיש תביעה נוספת בגינן.

עמדה על כך המלומדת נינה זלצמן בספרה "מעשה בית בהליך אזרחי" (פרסומי הפקולטה למשפטים, אונ' תל-אביב, 1991) בעמ' 77, שם כתבה כך:

"אף כי אי-פרעונו של כל שיעור ושיעור מצמיח לתובע עילת-תביעה נפרדת, הרי שכאשר משקיפים על החיוב במועד הגשת התובענה בדיעבד, מצטרפות

העילות ומתמזגות לעילת תביעה אחת".

כלל זה נכון כל עוד החוזה בין הצדדים ממשיך להתקיים. אולם, עם הפסקת היחסים החוזיים, עקב ביטולו של החוזה או הפרתו על ידי מי מהצדדים, נבלעות העילות זו בזו לכדי עילה אחת הנוצרת עקב הפסקת היחסים החוזיים.

התייחס לכך המלומד אורי גורן בספרו, שם כתב:

"אכן, במקרים מסוימים, התשלומים בגין השלבים השונים של התקדמות הפעולות על פי החוזה מצמיחים עילות תביעה נפרדות, הכל בתנאי: 'אם טרם שהוגשה התובענה הראשונה בהליך הראשון או בד בבד עם הגשתה בוטל החוזה, ממילא לא קמו עוד למערערת עילות תביעה חדשות על פיו, והיה עליה לתבוע כבר אז את כל מה שמגיע לה לטענתה עקב הפרת החוזה' (ע"א 367/83 מ' שושן בע"מ נ' רמות גזית בע"מ, פ"ד לט(1) 633, 638ב)" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שמינית, 120).

5.                   בענייננו, אין חולק כי היחסים החוזיים הגיעו לסיומם במהלך שנת 1995 ועוד טרם הגשת התביעה בהליך הראשון. בפסק דינו קבע בית המשפט בת.א. 2132/95 כי הן המבקשת והן המשיבה הפרו את ההסכם והאחריות להפרות חלה עליהן באופן שווה. עוד נקבע בפסק הדין כי המשיבות הפסיקו את עבודתן באתר בסוף חודש ספטמבר 1995. מכאן, שבמועד הגשת התביעה הראשונה ביום 31/12/95, לא התקיימו עוד יחסים חוזיים בין הצדדים וממילא לא נוצרו למשיבות עילות נוספות מכוחם. העולה מכך הוא, כי עילת התביעה של המשיבות התגבשה בסוף חודש ספטמבר 1995, עת שהגיעו היחסים החוזיים לסיומם, וממועד זה יש למנות את תקופת ההתיישנות לתביעתן. משהוגשה התביעה ביום 26/04/2007, בחלוף כ-11.5 שנים מיום שנולדה העילה, התביעה התיישנה ואין להיזקק לה עוד.

נוסף לכך, מאחר והיחסים החוזיים באו לכדי סיומם, כאמור, היה על המשיבות לכלול בתביעתן הראשונה את מלוא הסעד לו הן היו זכאיות מכוח ההפרה הנטענת. כפי שהבהירו המשיבות בתגובתן, התביעה הראשונה התייחסה לתשלום חשבונות חלקיים 10 ו-11 בלבד ולא הוגשה כל בקשה מצידן למתן היתר לפיצול סעדים. משלא הוגשה בקשה שכזו, וממילא לא ניתנה למשיבות הרשות לפצל את הסעדים הנובעים מהפרת החוזה, מוצתה העילה והן מנועות מלתבוע כעת סעד נוסף בגין אותה עילה.

6.                   דחיתי את טענת המשיבות כאילו יש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועד מתן פסק הדין בהליך הראשון, אשר קבע כי החוזה הופר. פסק הדין לא יצר את ההפרה הנטענת, כי אם הצהיר על התרחשותה בעבר, ואין למועד מתן פסק הדין דבר עם מועד תחילת מרוץ ההתיישנות. טענה נוספת שנדחתה היא הטענה שכל עוד נוהל ההליך המשפטי הראשון לא החל מרוץ ההתיישנות. טענה זו טעות ביסודה. סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע כי לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות המועד שבו נוהל הליך משפטי כאשר הוגשה תובענה בשל אותה עילה והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תביעה חדשה בשל אותה עילה. בענייננו לא חל הסעיף מאחר ואין המדובר בתובענה שנדחתה, אלא שתביעת המשיבות נתקבלה דווקא, ומכל מקום הן מנועות מלהגיש תובענה נוספת בשל אותה עילה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ