החלטה בתיק בשא 6580/06 - פסקדין

1.         התובע, הגיש תביעה כנגד חברת כרטיסי אשראי להשבת כסף של חיוב מסויים בחשבונו שנעשה בגין משיכת מזומנים ממכשיר כספומט בקנדה. התובע מבקש בבקשה זו להורות על "היפוך נטל הראיה בתיק".

2.         התובע מפנה לס' 5 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986 הקובע כי הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה למנפיק.

            "שימוש לרעה" מוגדר - "שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב בדרך של רכישת נכסים או משיכת כסף ובכרטיס תשלום - גם טעינתו".

            ס' 5 (ד) לחוק קובע כי הגבלת האחריות לא תחול אם נתקיים אחד המצבים הבאים:

            *          הלקוח מסר את כרטיס החיוב לאדם אחר.

            *          השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת הלקוח.

            *          הלקוח פעל בכוונת מרמה.

3.         התובע טוען כי נטל המוטל עליו הוא הוכחת "שימוש לרעה" בלבד כהגדרתו בחוק, ואם עמד בדרישה זו עובר הנטל לחברת כרטיסי האשראי להראות קיומו של החריג.

4.         עוד טוען התובע כי על מנת להראות "שימוש לרעה" כהגדרתו בחוק די שיראה-

            *          שימוש בכרטיס חיוב.

            *          בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב.

            שימוש בכרטיס חיוב טוען התובע משמע גם שימוש בפרטי הכרטיס בלבד, ועפ"י חוזה כרטיס החיוב רק התובע זכאי לעשות שימוש בכרטיס החיוב (ס' 1,2 לחוזה). מאחר ובזמן המשיכה שהה בארץ והשימוש היה בקנדה, מתקיימים לטענתו תנאי ההגדרה.

5.         דיון

5.1        ראשית ייאמר כי הבקשה מופנית ל"היפוך נטל הראיה" ואין היא בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות. למרות הכותרת המתייחסת לכאורה לנטל הבאת הראיות, הבקשה עצמה מתייחסת לנטל ההוכחה כנראה במשמע "נטל השכנוע" + "נטל הבאת הראיות".      יש לחדד את האבחנה בשימוש במושגים -

            "נטל השכנוע" הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את תביעתו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית התביעה. נטל "הבאת הראיות" הוא נטל דיוני משני, המהווה חלק מסדרי הדין ועיקר קיומו לצורכי עמידה או אי עמידה בנטל העיקרי. התובע עשה שימוש במושג "נטל ההוכחה" כנראה במשמע "נטל השכנוע" + "נטל הבאת הראיות".

טיעונים לעניין נטל ההוכחה מקומם יפה בשלב הסיכומים, לאחר שמיעת הראיות בתיק.

5.2        ולגופו של עניין, כבר בשלב זה אקדים ואומר - מה למעשה אומר לנו התובע? -שבכל תביעה של אזרח באשר הוא, אשר טוען כי מישהו השתמש בכרטיסו (ולא חשוב אם ברשות, אם לאו) נטל ההוכחה הוא על חברת כרטיסי האשראי, להראות קיומם של אחד המצבים המנויים בס' 5(ד) לחוק.

            התובע מבקש בדרך טכנית דווקנית ליתן פירוש מילולי למילים, שאיננו מתיישב עם תכלית החקיקה של חוק זה.

5.3        פסקי דין רבים השתמשו לצורך הדיון בשאלה זו באנאלוגיה מתחום הביטוח, ולא בכדי. מדובר בשני חוקים שהאוריינטציה שלהם צרכנית, והם באים לשמור על זכותו של הצרכן.