החלטה בתיק בשא 606/06

בית הדין הארצי לעבודה

האלונים 2000 מרצפות שיש (1998) בע"מ                           המבקשת

גדעון זרזר                                                                                 המשיב

          נציג עובדים מר שלום חבשוש,    נציג מעבידים מר הלל דודאי

בשם המבקשת: עו"ד יהושע ננר

בשם המשיב:     עו"ד רמי בביאן

בקשה לעיכוב ביצוע

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין חלקי של בית הדין האזורי בירושלים (השופט אייל אברהמי; עב 2135/02), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים, הפרשי דמי הבראה ויתרת פדיון חופשה.

2.         המבקשת הינה חברה, העוסקת בייצור ושווק מרצפות. המשיב הועסק תחילה אצל אלי בקאל (להלן- אלי) כפועל יצור וכנהג. לאחר הקמת החברה על ידי אלי המשיך המשיב לעבוד בה כנהג משאית ומפעיל מנוף עד לסיום יחסי העבודה. בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, ביטוח מנהלים, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ופיצויי הלנה. המשיב טען כי פוטר מעבודתו מאחר ולא הסכים לוותר על חלק מהסכומים שהובטחו לו על ידי סמנכ"ל החברה מר אייל בקאל (להלן- אייל). בכתב ההגנה טענה המבקשת כי אייל לא היה מוסמך להבטיח למשיב תנאי עבודה אלה. לטענתה, שכרו של המשיב היה גבוה משכרם של עובדים אחרים, שכן כלל בתוכו פרמיה כגמול עבור עבודה בשעות נוספות. עוד טענה המבקשת כי המשיב מסר מכתב התפטרות ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים. לטענתה, התפטרותו של המשיב הייתה פתאומית וגרמה לה נזקים רבים, בגינם הוגשה תביעה שכנגד.

 3.        בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. תחילה עמדה בפני בית הדין שאלת סמכותו של אייל להתחייב מטעם המבקשת. בית הדין קבע כי לאייל היו סמכויות רבות אצל המבקשת, וביניהן סמכות לקבוע תנאי עבודתם של העובדים בכלל והמשיב בפרט. אשר לסיכום עם אייל בדבר תנאי עבודה, העדיף בית הדין את גרסת המשיב על פני גרסת המבקשת. כן קבע בית הדין כי בין המשיב לאייל היה הסכם המעניק למשיב הטבות שונות, הסכם אשר לא היה לרוחו של אלי, שניסה להתכחש לו. בית הדין קבע כי המשיב עמד בנטל הוכחת תביעתו לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, שכן תביעתו נתמכה ברישום ביומנים, בהם המשיב תיעד את שעות עבודתו במשך כל יום, התואמים את הרישום בכרטיסי הטכוגרף. אשר להיקף שעות העבודה הנוספות התבקשו הצדדים להגיש רישום מפורט על יסוד כרטיסי היומנים וכרטיסי הטכוגרף. 

אשר לנסיבות סיום עבודתו של המשיב העדיף בית הדין את גרסת המשיב, אשר היתה ברורה, עקבית ומתיישבת עם המסמכים שהוצגו בפניו. מעדותו של המשיב עלה כי כאשר פנה פעם נוספת לאייל בדרישה שישולמו לו התשלומים לפי הסיכום בין השניים, הסביר לו אייל שהמבקשת מוכנה לשלם לו רק מחצית מהסכומים. מאחר והמשיב לא קיבל הצעה זו הודיע לו אייל על פיטוריו. כן עולה מעדותו כי המשיב נענה לבקשת אייל והמשיך לעבוד מספר שבועות אצל המבקשת עד למציאת נהג מחליף, תוך הבטחה כי יקבל את פיצויי הפיטורים המגיעים לו. כפועל יוצא מכך, פסק בית הדין האזורי כי על המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים בסך 23,424 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיב הפרש דמי הבראה בסך 1,715 ש"ח ויתרת פדיון חופשה בסך 632 ש"ח.  התביעה שכנגד שהגישה המבקשת נדחתה, וזאת לאור הקביעה בקשר להסכם בין אייל למשיב ובקשר לאופן סיום העבודה.

4.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 27.6.06, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.