אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5950/07

החלטה בתיק בשא 5950/07

תאריך פרסום : 06/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
5950-07
05/08/2007
בפני השופט:
משה רביד

- נגד -
התובע:
רמזי ברהום
עו"ד צבי גולזנר
הנתבע:
ג'רוזלם מוזאיק סטונס בע"מ
עו"ד מאיה עזריאל-לאוב
החלטה

1.             לפני בקשה מטעם המערער בהליך העיקרי, רמזי ברהום (להלן - "המבקש"), לעיון חוזר בהחלטתי מיום 6.6.2007, במסגרתה הורתי על מחיקת הערעור, הואיל והוגש באיחור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד בצירוף תצהיר המפרט הטעמים המיוחדים לבקשה.

2.             בנמקו הבקשה טען ב"כ המבקש, עו"ד צבי גולנזר, כי חרף קביעת בית המשפט בהחלטתו, כי לא הוגשה בקשה מתאימה להארכת המועד להגשת הערעור, המבקש עתר להארכת המועד במסגרת הודעת הערעור, בהדגישו כי צירף להודעת הערעור תצהיר לתמיכה בעובדות המשמשות טעמים מיוחדים. ב"כ המבקש הוסיף וטען, כי "ככל הנראה קביעת בית המשפט כי לא צורף תצהיר אירעה עקב טעות גרידא." בנמקו ה"טעם המיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור, טען ב"כ המבקש במסגרת הבקשה דנן לקיומה של ראיה נוספת, המלמדת כי המשיבה, ג'רוזלם מוזאיק סטונס בע"מ (להלן - "המשיבה"), אינה אוחזת כדין בשיקים נשוא התביעה, אלא חברת מרבלי, ומשכך כלל לא הוסמכה לנקוט בהליכים לגבייתם. לפיכך, עתר המבקש לביטול פסק דינו של בית משפט קמא ולהחזרתו לבית המשפט לדיון מחודש בראיה הנוספת.

3.             ב"כ המשיבה, עו"ד מאיה עזריאל-לאוב, התנגדה לבקשה. לטענתה, השגות המבקש על החלטת בית המשפט מיום 6.6.2007, מקומן במסגרת הליך ערעור, שכן המדובר בפסק דין לאחריו בית המשפט אינו מוסמך להוסיף ולשנות פסקו. ב"כ המשיבה הוסיפה וטענה, כי אף לגופו של ענין דין הבקשה להידחות, שכן המבקש לא הגיש כל בקשה להארכת מועד להגשת כתב הערעור, כמתחייב, וממילא אין בתצהיר שצירף להודעת הערעור טעמים מיוחדים להגשת הערעור באיחור רב, בחלוף תשעה חודשים ממועד מתן פסק דינו של בית משפט קמא. אשר ל"טעם המיוחד" שהעלה המבקש, לראשונה, בבקשתו זו, טענה ב"כ המשיבה, כי אין בראיה הנוספת כדי לשנות מממצאיו של בית משפט קמא וממסקנתו. המשיבה לא הכחישה, כי השיקים עברו תחילה לחברת מרבלי והוחזרו אליה, בהדגישה כי אין באמור כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור. יתרה מזאת, חוסר תום לב המבקש, אשר חרף גילויו המאוחר הראיה הנוספת, כנטען, לא טרח לקיים את פסק דינו של בית משפט קמא במשך תשעה חודשים, וממילא עד ליום דנא, מהווה אף הוא טעם לדחיית הבקשה. 

4.             בתשובה לתגובת המשיבה, חזר ב"כ המבקש על טענותיו בבקשה בהוסיפו, כי על בית המשפט לבטל החלטתו מכוח החובה לעשות צדק, משזו ניתנה בטעות, מבלי משים לב לקיומה של בקשה להארכת המועד להגשת הערעור והתצהיר שצורף לה, במסגרת הודעת הערעור.

דיון

5.             דין הבקשה להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי בקשה לעיון חוזר תענה במקרים בהם יש בידי המבקש להראות כי חל שינוי נסיבות, המצדיק שינוי ההחלטה שניתנה או כאשר מתברר לבית המשפט כי החלטתו המקורית מוטעית. בהתאם להלכה הפסוקה, קבלת בקשות לעיון חוזר תעשה במשורה, רק בהתקיים נסיבות מיוחדות, המצדיקות זאת (רע"א 11043/05 אלטורי מאג'ד נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, תק-על 2006(2), 344 (2006); ע"א 8584/06 אלון מוסאיוף נ' עו"ד יצחק מולכו, תק-על 2007(1), 3516 (2007)).

בענייננו, טען ב"כ המבקש, כי החלטת בית המשפט נשוא הבקשה דנן הינה החלטה מוטעית, שכן לטענתו, המבקש עתר להארכת המועד להגשת הערעור במסגרת הודעת הערעור בצרפו תצהיר לתמוך בבקשתו כאמור.

כאמור, אין בידי לקבל הטענה, שכן לא מצאתי כי נפלה בהחלטתי טעות. במסגרת הודעת הערעור ציין המבקש, כי הואיל ובסמוך להגשת הערעור הגיעה לידיו ראיה נוספת ומכיוון שהערעור אינו מוגש במועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"), מתבקש בית המשפט "לחילופין, ולמען הזהירות בלבד ... לראות בבקשה זו בקשה להארכת מועד הגשת הערעור בהתאם לתקנה 528 לתקנות סד"א". הא ותו לאו. גם בתגובתו לבקשה למחיקת כתב הערעור (בש"א 5326/07) חזר ב"כ המבקש על טענתו כאמור, בהפנותו להודעת הערעור.

אין חולק כי אמירה לאקונית זו בהודעת הערעור אינה באה בגדר בקשה להארכת מועד, כפי שמצוונו הוראות סימן א' לפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט הוראות תקנות 240-241, לרבות המצאת הבקשה לבעל דין שכנגד, שכן, הלכה פסוקה היא, כי בקשה להארכת מועד צריכה להיות מפורשת וברורה ולהכיל את המידע הרלוונטי לפרטי פרטיו, עת אין די בהינף קולמוס ובטענות כלליות וסתומות (ראו גם, המ' 826/76 חרמון ציוד לבנין בע"מ נ' סילביה הלפרין, פ"ד לא(1) 558, עמוד 560 (1976); חמי בן-נון הערעור האזרחי (תשס"ד-2004) עמוד 311; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמודים 898-899). לפיכך, די בטעם זה כדי לדחות הבקשה דנן על הסף.

6.             יתרה מזאת, בבקשה דנן לעיון חוזר בהחלטה, מפנה ב"כ המבקש, לראשונה, לתצהיר, אשר צורף, לטענתו, להודעת הערעור, התומך בבקשתו להארכת המועד להגשת הערעור. כאמור, בנותני ההחלטה ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, לא הובא לפני התצהיר האמור. עיון חוזר בתיק בית המשפט, עובר לכתיבת ההחלטה דנן, העלה כי התצהיר צורף להודעת הערעור במועד המאוחר להגשתה, מבלי שהוא נושא חותמת "נתקבל", כך שלא ניתן לדעת בוודאות המועד המדויק בו צורף התצהיר לתיק.

פועל יוצא, בהעדר בקשה להארכת מועד, כמתחייב על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, ובהעדר תצהיר לתמוך בעובדות הנטענות בבקשה עובר למתן ההחלטה - בדין ניתנה החלטתי בדבר מחיקת הערעור בשל איחור בהגשתו. לפיכך, יש לדחות הבקשה לעיון חוזר בהחלטה, משלא נפלה בה כל טעות ובהעדר נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות ביטולה.

7.             למעלה מן הנדרש, אומר כי גם לגופו של ענין דין הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור - להדחות, משלא מצאתי כי בראיה הנוספת, לכאורה, יש כדי להוות "טעם מיוחד". אנמק: לטענת ב"כ המבקש, ראיה נוספת אשר הגיעה לידיו בסמוך לפני הגשת הודעת הערעור, מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור, שכן יש בה כדי להביא לביטולו של פסק הדין. דא עקא, עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מעלה, כי אין בראיה הנוספת, אשר ב"כ המבקש טען כאמור לגילויה המאוחר, כדי להוות "טעם מיוחד", שכן אין באמור בה כדי לשנות מממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, וממילא ממסקנתו המשפטית. כעולה מפסק הדין, הצדדים לא חלקו על תוקף החיוב שנוצר מלכתחילה בגין השיקים, הן במישור השטרי והן במישור החוזי, שכן המבקש הודה כי מסר השיקים נשוא התובענה לידי המשיבה בתמורה לסחורה שסופקה לו. טענתו, לפיה השיקים נפרעו על-ידי רכישות סחורה הדדיות שבוצעו בינו לבין המשיבה, נדחתה על-ידי בית משפט קמא, כמו גם הטענה בדבר הסכמת המשיבה לביטול השיקים, זאת לאחר שבית משפט קמא בחן התשתית הראייתית לעומקה.

לא למותר לציין, כי הראיה הנוספת לה טוען ב"כ המבקש סותרת טענותיו העובדתיות של המבקש במסגרת כתב ההגנה העובדתיות, אשר נדחו כאמור על-ידי בית משפט וקמא.

יתרה מזאת וגם למעלה מן הנדרש, עיון בגב השיקים מעלה, כי בשלב מסוים הוסבו השיקים לחברת מרבלי בע"מ, כך שלא ניתן לומר שמדובר בראיה חדשה שהתגלתה בסמוך למועד הגשת הערעור דנן.

ויודגש, ברי כי אין בראיה חדשה, כשלעצמה, כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, כפי שעמד על כך בית המשפט ברע"א 1778/07 יעל עופר נ' רבקה דיין, תק-על 2007(1), 3480 (2007), בהוסיפו לאמור: "קביעה כאמור מנוגדת לכלל סופיות הדיון, פותחת פתח לערער על פסקי דין ללא מגבלת זמן כלשהי, ומרוקנת את תקנה 397 [לתקנות סדר הדין האזרחי] מתוכן."

יתרה מזאת, בענייננו, הוגשה הודעת הערעור בחלוף תשעה חודשים ממועד מתן פסק הדין. בנסיבות אלה היה על המבקש ליתן נימוקים כבדי משקל המצדיקים המשך ההליך, בהינתן ציפייתה הלגיטימית של המשיבה ביחס לסופיות ההליכים (ראו גם, בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל, פ"ד מח(4) 872, עמוד 877 (1994); רע"א 1778/07,לעיל;   חמי בן-נון, לעיל, עמודים 290-291).

פועל יוצא, אין בגילוי הראיה הנוספת, לכאורה, כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור.

8.             אוסיף גם זאת, משדחיתי הבקשה לעיון חוזר בהחלטתי, המהווה למעשה פסק דין, הרי שעקרון הוא בשיטת משפטנו, כי בית המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן פסק הדין, ושוב אין בידו להוסיף, לגרוע או לתקן החלטתו, אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הניתנת על ידי בית המשפט לפסק הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (ע"א 9085/00 שטרית אברהם נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5), 462, עמוד 475 (2003)). לא למותר לציין, כי הבקשה דנן אינה באה בגדרם של המצבים דלעיל, אשר אך בהם נתונה לבית המשפט הסמכות לשוב וליתן החלטה בענין אשר הוכרע באופן סופי.

סוף דבר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ