אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 589/07

החלטה בתיק בשא 589/07

תאריך פרסום : 13/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
589-07
25/09/2007
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. שמואל צור
3. ורדה וירט-ליבנה


- נגד -
התובע:
האגודה למען הקשיש בקריית גת עמותה רשומה
הנתבע:
1. מישל בן מוחא
2. מדינת ישראל- משרד העבודה והרווחה

החלטה

השופט שמואל צור

1.         המבקשת הינה עמותה המספקת, בין היתר, שירותי סיעוד ותרבות לאוכלוסיית הקשישים. המשיבה עבדה אצל המבקשת מיום 1.3.00 ועד יום 1.7.02, בו הודיעה המבקשת למשיבה על פיטוריה בשל חשד למעילה בכספים. במעמד הפיטורים הודיעה המשיבה כי היא בהריון. חרף זאת, שלחה המבקשת למשיבה ביום 4.7.02 מכתב פיטורים ובמקביל פנתה לממונה על עבודת נשים (להלן - הממונה) בבקשה להתיר את לפיטורי המשיבה למפרע מחודש יולי 2002. כחודשיים לאחר מכן, הגישה המבקשת תלונה במשטרה נגד המשיבה בחשד לגניבה. פרקליטות מחוז דרום החליטה לסגור את תיק החקירה נגד המשיבה מחוסר אשמה. ביום 2.3.03 החליטה הממונה לדחות את בקשת המבקשת להתיר את פיטוריה של המשיבה. בחודש דצמבר 2002 ילדה המשיבה ובמהלך חופשת הלידה נכנסה שוב להריון והודיעה על כך למבקשת. המבקשת הגישה בקשה נוספת לממונה לקבלת היתר לפיטורי המשיבה. הפעם התירה הממונה את פיטורי המשיבה 45 ימים לאחר תום חופשת הלידה, לאחר שקבעה כי אין קשר בין הפיטורים להריון, שכן ההחלטה לפטר את המשיבה נולדה עוד קודם לתחילת ההריון.

2.         בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררו תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נסיבות פיטורי המשיבה. עיקר טענות המבקשת הופנו כלפי החלטת הממונה. בתביעה שכנגד ביקשה המשיבה לפסוק לה סכומי כסף שונים המגיעים לה, לטענתה, בקשר לתקופת עבודתה אצל המבקשת וסיומה. בית הדין האזורי (השופטת אריאלה גילצר-כץ; עב' 9429/04) קבע כי פיטורי המשיבה לא היו חוקיים ונעשו ללא צידוק. לדעת בית הדין, המבקשת הודיעה למשיבה על פיטוריה לפני שבדקה לעומק את הראיות נגדה ומבלי שערכה לה שימוע. כן נקבע כי המבקשת התלוננה במשטרה באיחור רב ופנתה למשרד חקירות לאשש את חשדותיה רק לאחר שהודיעה למשיבה על פיטוריה. בנסיבות אלה קבע בית הדין כי המבקשת לא הרימה את נטל הראיה ולא הוכיחה כי גרסתה מסתברת יותר מגרסת המשיבה. כפועל יוצא מכך חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה פיצויים על פיטורים שלא כדין בגובה של 12 משכורות חודשיות. בנוסף חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כמו כן, חויבה המבקשת לשלם הוצאות משפט גם למשרד העבודה והרווחה. תביעת המבקשת להשבת כספים ששילמה למשיבה לאחר פיטוריה נדחתה.

3.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"ע 504/07) ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 23.8.07 ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

4.         המבקשת עותרת לעיכוב ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לכספים שנפסקו לזכותה של המשיבה עד להכרעה בערעור. לחילופין מבקשת המבקשת להתיר לה לשלם את הסכום הפסוק, למעט סכום הפיצויים אותו הורתה לשחרר, בארבע תשלומים חודשיים שווים החל מחודש ספטמבר 2007. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים, שכן בפסק הדין נפלו שגיאות רבות המצדיקות ביטולו. לטענתה, בית הדין הסיק מסקנות שגויות המנותקות מהתנהלותה של המשיבה טרם פיטוריה וקביעתו מהווה המשך ישיר לפסק הדין בעניין אחר - עניין מנהל המבקשת לשעבר שהיה הממונה הישיר על המשיבה - אשר ערעור עליו תלוי ועומד בבית דין זה. לטענתה, הוכח כי המשיבה פעלה באותו הליך להדחת עדים ולשיבוש הליכי משפט ואף השמידה מסמכים מהם ניתן היה ללמוד על היקף המעילה. מוסיפה המבקשת וטוענת כי קיים חשש רציני כי אם תעביר את הסכום הפסוק לידי המשיבה לא יהא באפשרותה להיפרע ממנה אם יתקבל הערעור. לטענת המבקשת, הוטל בעבר עיקול על כספי המשיבה אצלה על ידי מס הכנסה. 

5.         המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. לחלופין מבקשת המשיבה להורות על הפקדת הסכום הפסוק בקופת בית הדין, אם יחליט בית הדין על עיכוב ביצועו של פסק הדין.  לטענתה, המבקשת לא הראתה כל טעם מיוחד לחרוג מן הכלל לפיו מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ובמיוחד כאשר מדובר בתביעה כספית. עוד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור של המבקשת אינם גבוהים. לטענתה, פסק הדין של בית הדין האזורי מנומק בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבות בו. לטענתה, מדובר בערעור שהוא עובדתי בעיקרו בו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. עוד טוענת המשיבה כי במהלך הדיונים לא הוצגה כל ראיה בדבר הדחת עדים מטעמה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. לטענתה, המבקשת לא הוכיחה כי הנזק אשר יגרם לה מתשלום מיידי של הסכום הפסוק גבוה מן הנזק שיגרם למשיבה כתוצאה מעיכוב במימוש זכייתה, זאת בשים לב לכך שמדובר בחיוב כספי שמקורו בחקיקת המגן. עוד טוענת המשיבה כי אין מקום לפרוש את החוב בתשלומים.


הכרעה

6.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור - כשלעצמה - אינה מהווה צידוק לעיכוב ביצועו של פסק דין. כלל הוא שעיכוב ביצועו של פסק דין הוא חריג, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי הנוגע לזכויות המעוגנות במשפט העבודה המגן. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, בחינת הנזק היחסי שייגרם למבקש אם תדחה הבקשה לעומת הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעורו (ע"א 9296/03 עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304; בש"א 216/89 אברהמי נגד בנק המזרחי, פ"ד מ"ג(2) 173, 174).

7.         לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. פסיקת בית הדין האזורי מבוססת על תשתית עובדתית שהתבררה בפניו. הערעור על קביעה זו היא בעיקרו עובדתי. בנסיבות העניין אין מקום -  בשלב זה - לשלול מן המשיבה את הסכום שנפסק לה כפיצויי פיטורים. כמו כן מוצאים אנו כי אין הצדקה לעכב את ביצוע הפסק באשר להפרשי שכר, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה. החיוב בתשלומים אלה התבסס על קביעות עובדתיות ומדובר בזכויות סוציאליות המעוגנות במשפט העובדה המגן. אשר לסכום ההוצאות שהוטל על המבקשת - אמנם מדובר בסכום בגבול הגבוה של המקובל בבתי הדין לעבודה (20,000 ש"ח) אך כלל הוא שערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בפסיקה מסוג זה ובודאי שלא במסגרת הליך של עיכוב ביצוע. 


8.         עם זאת, מוצאים אנו כי קיימת הצדקה לעכב את ביצועו של הפסק בכל הנוגע לסכום הפיצוי על פיטורים שלא כדין (סכום השווה לשכר 12 חדשים). פיצוי זה מקורו בהחלטת בית הדין ונקבע תוך הפעלת שיקול דעת היכול לעמוד במבחן הביקורת של ערכאת הערעור.

9.        סוף דבר - הבקשה לעיכוב הביצוע מתקבלת באופן חלקי, כאמור בסעיף 8 לעיל. שאר התשלומים ישולמו למשיבה כאמור בפסק הדין. בנסיבות העניין אין צו להוצאות

ניתנה היום י"ג תשרי, תשס"ח (25 ספטמבר, 2007) בהעדר הצדדים.

_________________         _____________         __________________

השופט עמירם רבינוביץ           השופט שמואל צור         השופטת ורדה וירט ליבנה

__________________                          ____________________

נציג עובדים מר יוסף קרא                        נציג מעבידים מר אורם שחור

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ