אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5730/06

החלטה בתיק בשא 5730/06

תאריך פרסום : 24/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
5730-06,2433-05
30/05/2006
בפני השופט:
ש. ברוך

- נגד -
התובע:
Conference of Jewish Material Claims Against Germany Inc
עו"ד יואל לוי
הנתבע:
1. עמוס פרי
2. רות וקסמן
3. יוחאי פרי

עו"ד גדיאל בלושטיין
החלטה

מר עמוס פרי, גב' רות וקסמן ומר יוחאי פרי (להלן: "המשיבים") , הינם הזוכים, בחלקים שווים, על-פי צוואתה של גב' מינה שכטר ז"ל, שנערכה ביום 11/6/92.

ביום 7/11/05 הגישו המשיבים תביעה כנגדConference of Jewish  Material Claims Against Germany Inc.(להלן: "המבקשת"), כשהמסכת העובדתית המתוארת בה היא כדלהלן-

גב' מינה שכטר ז"ל נולדה ביום 1/4/1909 בעיר האלה שבגרמניה.

מר אוסקר ויינרב, אחיה של גב' מינה שכטר ז"ל, נרשם ביום 24/10/22 כבעלים של עשרה בתים בעיר האלה ושל בית בברלין.

ביום 18/8/1938 נפטר אוסקר ויינרב מבלי להשאיר צוואה כלשהי, ועל פי הדין המקומי, יורשיו היו גב' מינה שכטר (אחותו), מר ברונו ויינרב (אחיו) וגב' מרגרטה ויינרב (אלמנתו), שלאחר מכן נישאה בשנית ומנישואין אלה נולד בנה, מר תומס מינטה.

מפאת חוקי הגזע הנאציים, לא היה באפשרותם של גב' מינה שכטר ומר ברונו ויינרב לרשום על שמם את זכויותיהם בנכסים (וזאת בניגוד לגב' מרגרטה ויינרב, אשר לא הייתה יהודיה).

בשלב מסויים לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון,  עלתה גב' מינה שכטר  לארץ, ובכך נאלצה לזנוח את כל הרכוש שקיבלה בירושה.

עם תום מלחמת העולם השנייה ועל פי החלטה מיום 12/5/47 של בית משפט השלום בברלין-שנברג, הוכר מר ברונו ויינברג כנפטר, והגב' מינה שכטר הוכרה כיורשתו היחידה. במצב דברים זה, גב' מינה שכטר הינה הבעלים של 66.6% מהזכויות שהיו בידי מר אוסקר וינרייב (יתר 33.3% מהזכויות רשומות על שם מר תומס מינטה).

מכאן, ולאור היותם יורשיה של גב' מינה שכטר, המשיבים הינם גם הם בעלי 66.6% מהזכויות בנכסים.

תובענות מינהליות שהוגשו בדבר זכויות המשיבים בנכסים בגרמניה, נדחו על ידי השלטונות הגרמניים, ולשם השגה על כך היה צורך בהגשת ערעור.

המשיבים טוענים, כי לשם מימוש זכויותיהם הרכושיות, הם ערכו הסכם עם המבקשת, בתוקף היותה "נאמנה" על נכסי היהודים בגרמניה, ובעלת הסמכות הבלעדית לייצוג בעליהם בפני השלטונות הגרמניים. לטענתם, המבקשת טענה כי תמורת הנכסים יתקבלו בידיה 1.5 מיליון מארק גרמני כלומר  2,954,100 ש"ח (סכום שכיום עומד על 4,770,445 ש"ח ). 

לטענתם, המבקשת התרשלה בטיפול בזכויותיהם הרכושיות, ומפרטים את אופן ההתרשלות לגבי הנכסים השונים-

(א)  ארבעה נכסים בעיר האלה (ברחובות דיסקאואר 14, לנדסברגר 64, וורמליצר 102 ומרזבורגר 193)- ביחס לנכסים אלה, המבקשת הגיעה להסדר עם מר תומס מינטה, לפיו זכאית גב' מינה שכטר לקבל 50% מסכום הפיצויים שאמור להיפסק על פי חוק הנכסים הגרמני. הסדר זה קיבל תוקף של פסק דין על ידי ועדת הערעורים במדינת המחוז האלה, ובכך בוטלו החלטות קודמות הדוחות את תביעותיהם של המשיבים ברכוש.  המשיבים טוענים כי בעקבות החלטה זו, ולא יאוחר מסוף שנת 2003, קיבלה המבקשת פיצויים בסכום של 177,969.01 אירו, אך בניגוד לחובתה, לא דיווחה על כך למשיבים

(המשיבים טוענים, כי היות שבימים אלה מתנהלים הליכים לקבלת הכספים המגיעים להם בגין נכסים אלה ובשלב זה אין מחלוקת לגבי עצם הזכאות בהם, הרי שאין הם נכללים במסגרת תביעה זו, והמשיבים שומרים לעצמם את הזכות לתקן את כתב התביעה בעתיד, אם הכספים לא ישולמו).

(א)  שישה נכסים אחרים בעיר האלה (ברחובות בלברגר 27, גייסט 18, שרלוטן 18, סמטת לוקן 4, כיכר האוניברסיטה 32 הלברשטדט 8)-

המשיבים טוענים כי המבקשת כלל לא נקטה בהליכים כלשהם להשבת נכסים אלה או לקבלת פיצויים בגינם, ולא השיבה לפניות המשיבים בעניין זה.

(ב)   הנכס ברחוב בלומן 41 בברלין-

בשנת 2000 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה השוללת את זכויותיה של גב' מינה שכטר בנכס. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 28/10/02 של משרד מדינת המחוז ליישוב בעיות רכוש פתוחות. בהחלטה זו נאמר, בין היתר, כי המבקשת קיבלה הודעה בדבר הכוונה לדחות את הבקשה, אך היא לא מסרה את עמדתה בעניין למרות שהורשתה לכך, וכן נקבע כי המבקשת רשאית להגיש ערעור תוך חודש.

המשיבים טוענים, כי על אף פניותיהם בעניין לא הגישה המבקשת ערעור על החלטה זו. כיום מנהלים המשיבים הליך בבית המשפט לעניינים מנהלתיים בברלין, אך טרם ניתנה החלטה בעניין (המשיבים טוענים, כי אין להם התנגדות להמחות למבקשת את זכותם לקבלת כספים בגין הנכס, וזאת כנגד קבלת כספי התביעה).

לאור המתואר לעיל, טוענים המשיבים, כי המבקשת הפרה את חובות הנאמנות המוטלות עליה כלפיהם, לא פעלה בהגינות בהליכי השבת הנכסים או קבלת פיצויים בגינם ולא דיווחה להם על פעולותיה. בכך התרשלה המבקשת תוך שהיא גורמת להם נזקים כספיים רבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ