אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5546/04

החלטה בתיק בשא 5546/04

תאריך פרסום : 16/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
5546-04
13/03/2005
בפני השופט:
גדליה טהר-לב

- נגד -
התובע:
עתאיקה אדם
עו"ד א. מליץ
הנתבע:
1. זיאדנה גאבר ואח'
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

עו"ד משה עבדי
החלטה

1.                   לאחר שנשלחו שאלות הבהרה למומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה, שמונה על ידי בית המשפט ד"ר כנאענה, ולפסיכולוגית, ד"ר ראידה דעים, אשר ביצעה לתובע בדיקה פסיכו-דיאגנוסטית על פי בקשת הפסיכיאטר הנ"ל ובהוראת בית המשפט, התנגדה המשיבה  2 לשאלות ההבהרה. לפיכך, פנה המבקש באמצעות באת כוחו המלומדת לקבלת אישור בית המשפט לשאלות ההבהרה, שנשלחו. המשיבה 2 התנגדה ברמה העקרונית, כפי שיפורט להלן, לשאלות הבהרה שונות וברמה הפרטנית לשאלות הבהרה רבות. לפי התרשמותי, די יהיה במתן החלטה, המתווה את המותר ואת האסור ביחס לשאלות הבהרה  וזאת בדרך כלל, מבלי להתייחס לשאלות הבהרה ספציפיות. עמידת התובע בדרוש על פי הנחיות אלו עשויה לאפשר  את קיום ישיבת ההוכחות בתיק זה ביום 09.05.05.

2.                   ניתן לסווג את התנגדויות המשיבה 2 לשאלות ההבהרה לשישה טעמי התנגדות: ראשית, סעיף 2 לשאלות ההבהרה כלל אינו בגדר שאלה, אלא, לפי משיבה 2, הוא בבחינת הצגת מצגת עובדות שאינן נכונות תוך ציטוטים חלקיים ממסמכים רפואיים לשם יצירת אווירת רקע נוחה לשאלות שנשאלו בהמשך. שנית, נטען, ששאלות הבהרה לרוב אינן אלא ניגוח המומחה והטחת סברה, הנוגדת את מסקנת המומחה, בפניו. שלישית, נטען, ששאלות הבהרה מסוימות כוללות עובדות שגויות, כגון גיל המבקש בעת היבדקו ע"י המומחה, קיום אסימטריה באגן. והחייאתו של התובע בחדר הטראומה בניגוד למסמוך הרפואי הקיים. רביעית, נטען, שחלק מתלונות התובע, אליהן מפנה בא כוחו המלומדת, בשאלות ההבהרה כלל לא אוזכרו על ידי המבקש או אביו בפני המומחה. חמישית, נטען, שחלק משאלות ההבהרה מפנות לאבחונים פסיכולוגיים, האסורים להצגה בפני מומחה, שמונה על בסיס חוק  פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה  - 1975 ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז -1986. שישית, נטען, שאין להפנות שאלות הבהרה לד"ר ראידה דעים, כי תפקידה הצטצמם לביצוע בדיקה עבור הפסיכיאטר, אשר אך הוא חיווה את דעתו.

3.                   אקדים ואומר,  שאינני סבור, שהמומחה מטעם בית המשפט זקוק להגנה, אשר חפץ בא כוחה המלומד של המשיבה 2 לעיתים להעניק לו. חזקה על המומחה, כי ידע להתמודד עם דעה הנוגדת את חוות דעתו, אשר כונתה בידי המשיבה 2 בתגובתה "ניגוח" חוות דעתו.

4.                   ההנחיות, אשר אתן ביחס לשאלות ההבהרה, נובעות מתפיסתי את תכילתן הכללית של שאלות ההבהרה. שאלות אלו נועדו לחסוך את הצורך בחקירה הנגדית של מומחה, שהינה כרוכה בכלל בהוצאות גבוהות, ובפרט כשהמומחה הוא מומחה רפואי. הליך שאלות ההבהרה משמש, בין היתר, כלי לבעל דין להעריך, אם רצוי מבחינתו להזמין את המומחה לחקירה נגדית על חוות דעתו. במסגרת רחבה זו לגיטימיות הן השאלות הבאות להבהיר את הטעון הבהרה בחוות דעתו של המומחה וגם לגיטמיות השאלות הבאות לעמת את חוות דעתו עם נתונים, שלא נשקלו על ידי המומחה בחוות דעתו או שלא ניתן להם משקלם הראוי. במילים אחרות, ישנה הכלה חלקית בין הספירה, התחום, של שאלות ההבהרה לבין הספירה של שאלות החקירה הנגדית. אמנם, במבט ראשון דברי כב' השופט אור (כתוארו אז) ב-ע"א 107/88 רז נ' לאף, ואח' , פ"ד מ"ד (1) 857, 862 עלולים להתפרש כאילו יש דיכוטומיה מוחלטת בין שאלות ההבהרה לבין שאלות בחקירה נגדית:

"שאלות הבהרה כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת. כך למשל, אם מומחה קובע דרגת נכות באחוז מסוים, ללא שיציין או יפרט מה הפגם שמצא אצל הנפגע - יש מקום לבקש, שיבהיר, על סמך מה קבע מה שקבע".

לעומת זאת, הביא כב' השופט אור בפסק דין "רז" הנ"ל (ע"א 107/88, שם) דוגמת שאלה, שלא נועדה לשמש שאלת הבהרה:

" חקירה של מומחה... מיועדת לחוקרו גם , למשל, על מידת האובייקטיביות שלו או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו וכן להצגת עובדות בפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם, בגדר הבהרה לחוות דעתו" (ההדגשה שלי - ג'ט"ל).

מן המילה "גם" בקטע מדברי כב' השופט אור לעיל אנו למדים, שאף לגישתו, בחקירה הנגדית ניתן לכלול שאלות, הבאות להבהיר את חוות דעתו של המומחה בנוסף לשאלות העוסקות במומחה עצמו. לאמור, שגם לשיטתו של כב' השופט אור, קיימת הכלה חלקית בין תחום החקירה הנגדית לתחום שאלות ההבהרה.

ודוק: המלומד ריבלין לא ראה בדברי כב' השופט אור בפסק דין "רז" הנ"ל חובה לצמצם את היקף שאלות ההבהרה, אלא רק אפשרות כזאת. כדבריו: "הבחנה ברורה זו (בין שאלות הבהרה לשאלות בחקירה נגדית - ג'ט"ל) שמציע בית המשפט העליון (בפסק דין "רז" הנ"ל) - ג'ט"ל) עשויה, לכאורה, ללמד עך הצורך לפסול - מכוח ססמכותו הטבועה של בית המשפט - שאלות הבהרה החורגות מן התחום שיועד להן. פסילה זו דרכה שתעשה, אם בכלל, על פי פנייה בדיעבד של אחד מן הצדדים..." _(ההדגשה שלי - ג'ט"ל) [א' ריבלן תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, תש"ס)

עמ' 597].

4.         לסיכום, מטרת שאלות ההבהרה היא למנוע ככל שניתן את הצורך בחקירתו הנגדית של המומחה. לשם כך, ניתן לשאול את המומחה שאלות, הקשורות לחוות דעתו בין אם לצורך הבנתה ובין אם לצורך "תקיפת" המסקנה, שבה אך אין ניתן לשאול שאלות הבהרה, הקשורות למהימנות ו/או מיומנות המומחה במנותק מחוות דעתו. זאת, הרי, מטרת החקירה הנגדית.

5.                   נשאלת השאלה, אם במסגרת שאלות ההבהרה ניתן להפנות למומחה הרפואי, שמונה על בסיס סעיף 6 א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, חומר, שאסור היה להגיש לו בטרם הגיש את חוות דעתו לבית המשפט. התשובה המתבקשת היא, שכל עוד אין במהלך, כדי לעודד מתן חוות דעת פרטיות בתביעות נזקי גוף עקב תאונות דרכים אין בכך כל פסול. השווה: רע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח בע"מ נ'  מטס [פדאור 90 (3) 458] (לא פורסם), שם נאמר ב-obiter, שניתן להציג תמונות למומחה הרפואי בשלב שאלות ההבהרה על אף שבשלב הכנת חוות דעתו, הדבר אסור על פי תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986. הגם, שבתחום הפסיכיאטריה קיימת הרחבה של החומר, שניתן להציג בפני המומחה הרפואי לפני מתן חווות דעתו, לרבות מידע ממורי הקטין בבית הספר ושיחות עם בני משפחתו של התובע בנוגע להתנהגותו. ראה: א' ריבלין תאונת הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים, שם, עמ' 574 - 575. קל וחומר, שהרחבה כזאת קיימת לאחר מתן חוות דעתו.

6.                   לבסוף, נשאלת השאלה, אם הבדיקה הפסיכו-דיאגנוסטית, שביצעה הפסיכולוגית ד"ר ראידה דעים, חסינה בפני שאלות הבהרה היות והיא בגדר בדיקת ממצאים, שבוצעה בעבור המומחה מטעם בית המשפט, ולא בגדר חוות דעת. לפי טענת משיבה 2, אין בדיקתה של הפסיכולוגית שונה מכל בדיקת עזר, אליה מפנה כל מומחה מטעם בית המשפט, כגון הפניית האורתופד לצילומי הדמיה, הפנית רופא א.א.ג לבדיקת שמיעה או הפנית נורולוגים ופסיכיאטרים להערכות נוירופסיכולוגיות (סעיף 17 לתגובת המשיבה 2 לבקשה נשוא תיק זה). סבורני, שבמקרה דידן יש להכריע את הכף, לפי מהות הבדיקה ולא לפי צורת דיווחה, אם הדיווח ערוך כחוות דעת או אם הדיווח ערוך במכתב. זאת תוך מתן תשומת לב למהלך ההפניה לבדיקת הפסיכולוגית, כשביקש המומחה הפסיכיאטר מבית המשפט להפנות את המבקש דנן לבדיקה על ידי הפסיכולוגית הקלינית, ד"ר ראידה דעים, ובית המשפט נעתר לבקשה זו.

ראוי להדגיש, כי כאשר בנזקי גוף עקב תאונת דרכים עסקינן לבית המשפט הסמכות למנות מומחה פסיכולוג למרות שפסיכולוג אינו רופא (ראה: א ריבלין תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, שם, עמ' 536). גם חשוב לציין, כי ד"ר ראידה דעים עצמה תארה בדיווחה, הנושא את הכותרת "בדיקה פסיכודיאגנוסטית מלאה", כי "בדיקה פסיכולוגית זו הינה חלק מתהליך ההערכה" (של מידת הנזק הנפשי שנגרם בעקבות התאונה - ג'ט"ל). דיווחה כולל את המסקנה: "...מתוך כך לא ניתן לקבוע קיום נזק נפשי כלשהו בעקבות התאונה. אפילו ההפך סגנון ההטעיה העקבי והרצוף (של המבקש דנן - ג'ט"ל) מלמד על יכולת תכחום טובה ורמה סבירה של כוחות התמדה במשימה קשה ולא מציאותית".

לי נראה, שדיווחה של הפסיכולוגית הקלינית על תוצאות בדיקותיה תוך הדגשת חוסר שיתוף הפעולה המכוון של המבקש ונסיונו להטעות את תוצאות הבדיקה הוא במהותו חוות דעת לכל דבר וענין. עיקרו הוא הסקת מסקנות מתהליך האבחון. לכן, בנסיבות המקרה דנן, אינני סבור, שחסינה הפסיכולוגית הקלינית המלומדת מהליכי שאלות הבהרה רק משום, שטכנית מינויה התבקש על ידי המומחה מטעם בית המשפט או משום שטכנית דיווחה אינו ערוך כחוות דעת.

7.                   לאור האמור לעיל, הריני מורה, כי באת כוחו המלומדת של המבקש תשלח נוסח חדש של שאלות ההבהרה לד"ר כנאענה ולד"ר נעים בהתאם להנחיות שלהלן:

א.      יישמט משאלות ההבהרה סעיף 2. ניתן יהיה לשלב תאור קצר של התאונה בתוך שאלת ההבהרה הרלוונטית עצמה.

ב.      בשאלות יזוהה המקור לטענות כגון זו, שבוצעה החייאה במבקש ושהיום הוא סובל מחוסר קשב וריכוז.

ג.        לא תתואר אסמטריה של האגן בשאלות ההבהרה נוכח דברי המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' דוד סגל, בחוות דעתו האורותופדית מיום 07.11.00, שאין דפורמציה באגן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ