אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5413/07

החלטה בתיק בשא 5413/07

תאריך פרסום : 25/10/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
5413-07,21845-04
08/05/2007
בפני השופט:
אברהם אליקים

- נגד -
התובע:
בן עמי אורלי
עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ
הנתבע:
הדר חברה לביטוח בע"מ
עו"ד הוד סוקול ושות'
החלטה
  1. התובעת נפגעה בתאונת דרכים שאירעה לה במהלך עבודתה ביום 2.12.03. המוסד לביטוח לאומי (להלן-המל"ל) הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובעת נכויות זמניות בשיעור של 20% מיום 16.12.03 עד ליום 29.2.04 ו- 10% מיום 1.3.04 עד ליום 31.12.04ובהחלטת הועדה הרפואית מיום 29.1.06 נקבע שלא נותרה לתובעת נכות צמיתה בגין התאונה. התובעת הגישה ערר על החלטה זו וביום 17.9.06 הועדה הרפואית לעררים החליטה לדחות את הערר.
  1.  התובעת-המבקשת פנתה בבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הנתבעת-המשיבה התנגדה לבקשה.
  1. כאן המקום לציין שבישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.4.07, הוסיפו הצדדים טיעונים בע"פ וב"כ המשיבה הודיע שהובאה לידיעתו העובדה כי כשלושה חודשים לאחר התאונה התובעת נחבלה בגב התחתון בתאונת  סקי. עובדה היכולה להסביר לטענתו את התנהגות התובעת שחזרה לעבודתה סמוך לאחר התאונה ובחלוף 3 חודשים טענה כי יש החמרה במצבה והיא הפסיקה לעבוד. מאחר וב"כ המשיבה הוסיף  וטען כי ארוע תאונת הסקי (ובעיקר הפגיעה בגב התחתון) הוסתר מועדות המל"ל ניתנה למבקשת ההזדמנות להמציא מסמכים לתמיכה בטענתה כי גם עובדה זו היתה בפני המל"ל. בהתאם לכך הגישה ב"כ המבקשת הודעה בצירוף מסמכים שונים והנתבעת הגישה תגובה לאותה הודעה. מאחר ומדובר בנושא שאינו קשור ישירות לשאלה שבמחלוקת לא מצאתי לנכון לקבוע מימצא כלשהו בנושא תאונת הסקי והמידע שנמסר בגינה למל"ל ולצד שכנגד. 
  2. עיון בנימוקי הבקשה להבאת ראיות לסתור מראה כי בבסיסן טענה כי קביעות הועדות של המל"ל מנוגדות לממצאים רפואיים אובייקטיבים שעמדו אל מול עיניהן. התובעת אף חולקת על קביעת המל"ל בדבר ייחוס מצבה למצב רפואי קודם לרבות לשינויים ניוונים, לדעתה פירשה ועדת המל"ל את המסמכים באופן לא הגיוני וקשרה אותם לתאונה משנת 1993. המבקשת סבורה כי הקביעה כי נכותה הצמיתה עומדת בשיעור של 0% אינה משקפת נכון את מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה.
  1. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה אין בבקשה קצה של טעם אחד שעומד בקריטריונים שקבעה הפסיקה ואשר יכול להצדיק אפילו דיון בבקשה זו. לטענתה  התובעת מפרטת מסמכים המצביעים על מצבה, ברם חומר זה עמד לפני רופאי המל"ל ובכל זאת הם קבעו את מה שקבעו. המשיבה טוענת כי קביעת רופאי המל"ל הייתה בגדר מומחיותם,  רופאים מכובדים שבדקו את המבקשת ואת המסמכים השונים והגיעו למסקנות רפואיות אותן לא יכולה התובעת לסתור.

דיון

  1. הסמכות להתיר הבאת ראיות לסתור נקבעה בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 כלשונו: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים , לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה ; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
  1. על פי המגמה שהתפתחה בפסיקה בכל הקשור בהבאת ראיות לסתור היעתרות לבקשה תיעשה במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. הפסיקה חזרה על אותם מבחנים למתן היתר אשר נקבעו גם בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד   לט(4), 505 , 508-509 (1985) כדלקמן: "...במידה ונקבעה לנפגע-התובע נכות "על פי כל דין" ....תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה...בכך מושגות שתי מטרות: האחת - קיצור ההליך בפני בית המשפט; והשניה - דרגת הנכות נקבעת לאחר בדיקה ודיון ממצה על ידי גוף או ועדה של מומחים רפואיים שהוסמכו לכך על פי דין, היינו שאינם פועלים מטעמו של אחד מבעלי הדין... בית המשפט מוסמך לסטות מכלל זה ולהתיר הבאת ראיות לסתור במקרה חריג, היינו בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת...בקוים כלליים ניתן לדעתי להצביע על שני סוגי טעמים:(א) טעמים משפטיים כגון, אם נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית, קל וחומר - מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי). (ב) טעמים עובדתיים ברי משקל וחדשים, כגון אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת...נטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ כמובן לפתחו של הטוען לקיומן".  חשוב לראות כי בית המשפט קובע כי כל מקרה יידון לנסיבותיו וכי אין רשימה סגורה של תנאים שרק בהתקיימם תותר הבאת ראיות לסתור, אך יש לזכור את כוונת המחוקק המובעת בבסיסו של חוק הפלת"ד (לרבות סעיף 6ב').
  1. עיינתי בנימוקים עליהם מבססת התובעת את בקשתה והגעתי למסקנה שאין המדובר במקרה חריג או מיוחד המצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור ואזכיר כי נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות יוצאות דופן רובץ על כתפיה של התובעת שבמקרה זה לא עמדה בנטל ההוכחה.
  1. אזכיר כי לתובעת אין טענות משפטיות בדבר פגם בהליך ואיני סבור שנפל פגם כלשהו אחר בהחלטות המל"ל או כי נעשה אי צדק לתובעת. עיון במסמכי הועדות הרפואיות מראה כי טענותיה של התובעת בתחום הרפואי עמדו בפני ועדות המל"ל בטרם קבעו עמדתן. בבוא הועדות הרפואיות להחליט באשר לנכותה של התובעת כתוצאה מהתאונה עמד בפניהן החומר הרפואי של התובעת בעקבות התאונה וטרם התאונה, לרבות מסמכים רפואיים באשר לבעיות גב וצוואר שהיו לתובעת משנת 1993. הועדות נימקו הממצאים והגיעו לכלל מסקנה כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בעקבות התאונה וכי מצבה של התובעת הינו כתוצאה ממצב קודם, כך למשל בסעיף 30 לדו"ח הועדה הרפואית מיום 8.2.05 (נספח ה' לבקשה) מצוין מפורשות שממצאי ה-C.T מלמדים על מצב קודם של "סבל לגב ללא קשר לתאונה הנדונה" מימצא שנקבע ע"י האורטופד דר' בלנקשטיין והנוירוכירורג דר' למברגר. אף בדו"ח ועדה רפואית מיום 29.1.06 (נספח ו' לבקשה) בסעיף 28 נקבע לאחר בדיקת התובעת והמסמכים כי במקרה זה יש "שינויים ניוונים  של ע"ש". הוועדה שכללה הפעם את האורטופד דר' וולבלסקי והנוירולוגית דר' קרטמזוב הגיעה למסקנה כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה.  טענותיה של התובעת הועמדו לבחינת ועדת העררים, (נספח ז' לבקשה) וגם הפעם נבחנו טענותיה ע"י רופאים שתחום מומחיותם קשור לטענות התובעת, ד' אשרף מומחה בכירורגיה אורטופדית ודר' שרקנטיוש מומחית בנוירולוגיה ומסקנתם היתה זהה, לתובעת לא נותרה נכות. סרקתי את קביעת מומחי המל"ל כדי להראות כי טענותיה של התובעת נבחנו היטב ע"י 7 רופאים שונים ומסקנת כולם, מסקנה מנומקת ונתמכת במסמכים היתה כי לתובעת אין נכות עקב התאונה ובכך תם פרק הוכחת שיעור הנכות הרפואית.
  1. העובדה שהתובעת אינה מרוצה מהתוצאה אליה הגיעו הועדות הרפואיות אשר בדקו את כל טענות התובעת ואת מצבה הרפואי וייחסו את מצבה הרפואי הקיים למצבה הרפואי הקודם עובר לתאונה, אינו נימוק המצדיק הבאת ראיות לסתור. גם תחושותיה הסובייקטיביות של התובעת ששיעור הנכות שנקבע אינו משקף נאמנה את מצבה אינו שיקול לקבלת הבקשה.
  1. יפים לעניינינו הדברים שנאמרו מפיו של כב' השופט ת' אור בע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4), 77 , 82-83 (1991): "...על פי נוסח הסיפא לסעיף 6ב' לחוק...מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד, ועד לדיון בבית משפט. מקרה אחר הוא כשבפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, שלו היו בפניה בודאי היו מביאים לתוצאה שונה...כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה היתה הועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הנו גדול... אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור-כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב' לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לענין נכותו של הנפגע היתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד..." ולפי הדיונים שקוימו בפני ועדות המל"ל אין זה המקרה החריג המצדיק הבאת ראיות לסתור.
  1. בטרם סיום אציין כי גם טענתה הכללית של התובעת בדבר החמרה במצבה דינה להידחות. חשוב לזכור כי ענינה של התובעת נבחן ע"י ועדות המל"ל וקביעתן הינה קביעה עדכנית לחודש 9/06 וסמוך לאחר מכן הודיעה התובעת על כוונתה לבקש להביא ראיות לסתור, מבלי להצביע במסמכים השונים שצורפו לבקשתה על ארוע או החמרה שארעה לאחר חודש 9/06, גם טענה סתמית זו אינה מצדיקה פתיחת פרק הוכחת הנכות הרפואית. 
  1. לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית הבקשה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת סכום של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית מהיום כהוצאות בקשה זו. 
  1. תוך 20 יום תודיע התובעת בשם שני הצדדים האם מוסכם על הצדדים להגיש תחשיבי נזק מטעמם, בהעדר הודעה או הסכמה ייקבע התיק לקדם משפט לאחר הגשת תצהירים.

תזכורת פנימית, 13.6.07

ניתנה היום כ' באייר, תשס"ז (8 במאי 2007)

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

_________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ