החלטה בתיק בשא 538/07 - פסקדין

השופט שמואל צור

1.         בבית הדין האזורי בבאר-שבע הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (סגנית השופט הראשי יהודית גלטנר-הופמן; עב' 1105/04, 1120/04 ו- 1419/04), בו חויבה לשלם למשיבים סך 1,420,978 ש"ח בשל זכויות סוציאליות שונות וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 70,000 ש"ח בצירוף מע"מ (להלן- פסק הדין). בית הדין האזורי, בהחלטה מיום 19.6.07, נעתר לבקשה בחלקה וחייב את המבקשת להפקיד בקופת בית הדין מחצית מהסכום הפסוק ומחציתו, לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות, לשלם למשיבים באמצעות כא כוחם, וזאת לא יאוחר מיום 1.7.07. בנוסף, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,500 ש"ח.

2.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין (ע"ע 354/07) ועימו הגישה לבית דין זה בקשה לעיכוב ביצועו (בש"א 453/07). בקשה זו נמחקה בהחלטת הרשם מיום 26.6.07. המבקשת הגישה ערעור על החלטת הרשם (עא"ח 41/07) ובו ביקשה להורות על עיכוב ביצוע ארעי של החלטת בית הדין האזורי לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. בית דין זה, בהחלטה מיום 1.7.07, דחה את בקשת המבקשת ומכאן בקשתה להפקדת ערובה.           

3.         המבקשת מבקשת לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה מתאימה להבטחת החזר הכספים שישולמו להם על פי פסק הדין אם תזכה בערעור. בנוסף, מבוקש לזמן את הצדדים לדיון דחוף בערעור. המבקשת טוענת כי סיכוייה להיפרע מן המשיבים במקרה בו יתקבל הערעור על פסק הדין קלושים, שכן המשיבים (כ-26 עובדים) הם אזרחי תורכיה אשר רובם אינם נמצאים בישראל ואין להם כל כתובת או זיקה לישראל. עוד מציינת המבקשת כי המשיבים מעולם לא הציגו כתובת מגוריהם בתורכיה או בכל מקום אחר ובנסיבות אלה אין דרך לאתר אותם, קל וחומר להיפרע מהם, אם יתקבל הערעור. מוסיפה המבקשת וטוענת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים. בנסיבות אלה, כך טוענת המבקשת, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות  קבלת בקשתה, בהתחשב בכך שערעורה על החלטת הרשם תלוי ועומד וכי מדובר במספר רב של משיבים המתגוררים מחוץ לישראל והסיכויים לאתר כל אחד ולהיפרע מהם - אפסיים.

4.         המשיבים מתנגדים להפקדת ערובה וטוענים כי תקנות סדר הדין האזרחי, החלות על בית הדין לעבודה, מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מכירות בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות ולא בהפקדת ערובה להבטחת השבת הסכום הפסוק. לטענתם, אין מדובר בבקשה להבטחת הוצאות אלא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וניסיון לא מוצלח של המבקשת לעקוף את החלטות בית הדין. המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקשת עשתה דין לעצמה שכן עד עצם היום הזה לא שילמה להם מחצית מהסכום הפסוק.

5.        לאחר שנתנו דעתנו לנימוקי הבקשה והתגובה עליה, סבורים אנו כי דין הבקשה להידחות בעיקרה. תכלית החיוב בהפקדת ערובה הוא "למנוע מצב בו המשיב בערעור, אשר זכה בדין או השלים עם פסק הדין שניתן על ידי הערכאה הראשונה, ייגרר לדיון נוסף, כאשר התנהלות המערער, אי תשלום הוצאות שנפסקו לחובתו, מעידה על כך שקיים סיכון ממשי כי המשיב לא יוכל לגבות את ההוצאות שייפסקו לזכותו בהתדיינות הנוספת" (בש"א 885/06 י. שומרוני חברה להשקעות ובנייה בע"מ - דאטקו, לא פורסמה, ניתנה ביום 17.12.06). תכלית זו לא מתקיימת במקרה זה, בו מדובר למעשה בבקשה שעל פי טיבה ומהותה נועדה לעיכוב ביצוע.

6.        עם זאת, לאור העובדה שמדובר בקבוצה של עובדים, אזרחים זרים, אשר - ככל הנראה - רובם ככולם כבר לא בארץ, ואין מידע לגבי מקום מגוריהם בחו"ל, יש מקום לחייב את המבקשת לשלם את סכום החיוב שלא עוכב בהחלטת בית הדין האזורי לידי בא כוח המשיבים אשר יחזיק בסכום בנאמנות עד להכרעה בערעור ויפעל על פי פסק הדין. זאת על המבקשת לעשות תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיה. אין צורך לאמר כי על המבקשת לפעול על פי החלטת בית הדין האזורי ולהפקיד מחצית מסכום החיוב בקופת בית הדין לאלתר.

7.        סוף דבר - המבקשת תפעל כאמור בסעיף 6 לעיל. אין צו להוצאות.

            הדיון בערעור יוקדם.

ניתנה היום ט' אלול, תשס"ז (23 אוגוסט, 2007) בהעדר הצדדים.

    ______________                _____________           _______________