אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 5295/08

החלטה בתיק בשא 5295/08

תאריך פרסום : 27/04/2010 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
5295-08,4268-08,6834-07
10/04/2008
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
אלנר יובל ואח'
עו"ד א' וינרוט ואח'
הנתבע:
מח'ול אדיב
עו"ד מח'ול אדיב
החלטה

1.        לפניי בקשה לביטול צו שניתן על-ידי במעמד צד אחד ביום 28.2.08 המורה לנתבע, עו"ד אדיב מח'ול (להלן: עו"ד מח'ול או הנתבע), להפקיד את הכספים שקיבל עבור התובעים ממי מהנתבעים בת"א 248/95 בבית-המשפט המחוזי בחיפה בסך 999,452 ש"ח, בחשבון נפרד שיצוין לגביו במפורש שהוא חשבון נאמנות עבור התובעים (להלן: צו המניעה). הדיון בבקשת הביטול התקיים בפניי ביום 7.4.08 במאוחד עם שמיעת הבקשה לצו זמני במעמד שני הצדדים.

2.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדים, ועל רקע ההתנהלות הכוללת של עו"ד מח'ול, כפי שתתואר להלן, אני סבורה כי יש להשאיר את הצו על כנו, על מנת שככל שיינתן פסק-דין לטובת התובעים, יוכלו לממשו.

3.        לפני שאכנס לנימוקי ההיעתרות לבקשה לצו, מן הראוי לסקור בקצרה הליך נוסף שהיה בתיק זה, שיש בו השלכות בשאלת ה"הכבדה", בהיותן נוגעות להתנהלות עו"ד מח'ול ונכונותו לקיים החלטות בית-משפט. צו המניעה הומצא לעו"ד מח'ול ע"י בית המשפט עוד באותו יום אך הוא לא ציית לו.  למען הסר ספק והואיל ובאותה החלטה לא קצבתי זמן לביצוע הצו, הוריתי ביום 10.3.08 כי פתיחת החשבון, כאמור בצו המניעה, תבוצע לאלתר. גם החלטה זו הומצאה לעו"ד מח'ול כדין ואף לה לא ציית.

בעקבות אי הציות הגישו התובעים בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-המשפט לאכוף על עו"ד מח'ול בקנס או במעצר לציית לצו. בעניין זה נקבע דיון, ועו"ד מח'ול עשה דין לעצמו ולא התייצב לישיבה, דבר שאילץ את בית-המשפט לקבוע ישיבה נוספת. לאחר הישיבה הנוספת נתתי החלטה בבש"א 5129/08, לפיה הואיל ועו"ד מח'ול ממשיך לעמוד במריו ולהפר ברגל גסה את החלטות בית-המשפט, יש להשית עליו קנס יומי בסך 4,000 ש"ח בגין כל יום בו ימשיך להפר את הצו ולא יפתח את החשבון. בנוסף הושתו עליו הוצאות ושכר-טרחה בגין אותו הליך, וכן הוצאות ללא קשר לתוצאות בגין אי התייצבותו לישיבה הראשונה בעניין ביזיון בית-משפט.

4.         בפתח הישיבה מיום 7.4.08 בבקשה נשוא החלטה זו, נדרש עו"ד מח'ול להשיב אם עד אותו יום פתח את החשבון בהתאם להחלטה בבקשה לביזיון בית-המשפט, ומתשובתו עולה כי עד אותו רגע לא פתח את החשבון ואף לא שילם כל הוצאה שהושתה עליו בהליכים כמו גם את הקנס היומי. בהקשר זה יודגש כי עו"ד מח'ול לא השיג על אף אחת מההחלטות, הן בשאלת הביזיון והן בשאלת ההוצאות, עד לכתיבת החלטה זו, למיטב ידיעתי וחרף האמור ממשיך לבזות את צווי בית המשפט זה למעלה מחודש.

5.         מיותר לציין כי כל עוד לא בוטל צו המניעה ואין החלטה אחרת, היה על עו"ד מח'ול לציית לו ללא קשר לשאלה אם הוא מוצדק לטעמו אם לאו. בתשובה לשאלתי בפתח הדיון, מדוע לא ציית עו"ד מחו'ל לצו ולהחלטה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט, מסר שני נימוקים עיקריים - הנימוק הראשון הוא שהצו לא בר ביצוע הואיל ולא ניתן לפתוח חשבון נאמנות, אלא אם מוגשות לבנק תעודות הזהות של הנהנים/התובעים ואלה לא נמסרו לו; הנימוק השני הוא שאין לו כסף. הגם שבבקשה שבפניי אין צורך להיזקק לטיעונים אלה, אציין כי יש לדחותם בשתי ידיים. טענת עו"ד מח'ול, לפיה לא יכול היה לפתוח חשבון נאמנות ללא תעודת זהות של הנהנים, חסרת בסיס. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א - 2001, קובע בסעיף 2, לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, כי עליו להמציא את השם ואת מספר הזהות. ביחס לחשבון נאמנות קובע סעיף 2(ב) לצו, "לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן א(1) ו-(2); רישום הפרטים יעשה על-פי ההצהרה כאמור בסעיף 4...". סעיף 4 לצו מטיל על המבקש לפתוח חשבון (בענייננו, עו"ד מח'ול) להצהיר על פרטי הנהנים. ודוק: ביחס לנהנים, מי שפותח את החשבון עבורם צריך למסור את פרטיהם ואין  הוראה בצו איסור הלבנת הון המורה כי יש גם למסור את תעודות הזהות שלהם. סעיף 3(א) לצו קובע כהיא לישנא: "תאגיד בנקאי יאמת את פרטי הזהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 2(א), ד(1), ו-(ו)...". נמצא איפוא כי המסמכים הנדרשים (תעודות זהות) בעת פתיחת החשבון מתייחסים למקבל השירות, דהיינו זה שפותח את החשבון (עו"ד מח'ול), ולא לנהנים בחשבון הנאמנות (התובעים). ביחס לטענה שאין לעו"ד מח'ול את הכסף להפקיד ולקיים את הצו, כבר נתתי דעתי בסעיף 6 להחלטתי בעניין הביזיון, שם קבעתי כי עו"ד מח'ול לא צירף תשתית ראייתית בתמיכה לטענה עובדתית זו.


6.         באשר לבקשה שבפניי, עניינה של התביעה בקליפת אגוז הוא עתירת התובעים, רוכשי מגרשים במתחם "עין שרה" בנהריה, נגד הנתבע, שייצג אותם בהליך משפטי ממושך, במסגרתו נתבעו פיצויים מגורמים שונים. על-פי פסק-הדין הכספי שניתן באותו הליך, זכו התובעים בסכומים בסך כולל של כ-2,000,000 ש"ח. הנתבעים באותו הליך שילמו לעו"ד מח'ול עבור התובעים סך של כ-1,000,000 ש"ח. הכספים שקיבל עו"ד מח'ול עבור התובעים לא הועברו אליהם על-ידו, והוא מחזיק בהם, על-פי הטענה, שלא כדין. לטענת התובעים, הסתיר מהם עו"ד מח'ול את קבלת הכספים, עשה הסדרים שלא על דעתם, התעלם מפניותיהם, התחמק בטענות מעורפלות מלמסור מידע ומלהעביר את הכספים שקיבל ולהעביר מידע מה עלה בגורלם. יחד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה לקבלת עיקול זמני על כל הכספים שאצל בנקים שונים להבטחת סכום התביעה. כב' הרשמת פומרנץ שדנה בבקשה קבעה כי הוצגו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה, ואולם לדעתה התשתית הראיתית שהוגשה לא היתה מספקת לצורך קיומו של חשש סביר להכבדה, לא הוצגו ראיות למצב כלכלי קשה, ולא היתה כל ראיה לניסיון הברחת נכסים או לניסיון להכשיל את פסק-הדין לכשיינתן לפיכך דחתה את הבקשה לעיקול זמני.

7.         בבקשה לצו המניעה עתרו התובעים להורות לנתבע לפתוח חשבון נאמנות לטובתם על סכומי פסק-הדיןשקיבל עבורם. הבקשה הוגשה מכוח תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א), שעניינה הגבלת שימוש בנכס. לחילופין, ביקשו התובעים למנות את בא-כוחם ככונס נכסים על כספים המצויים בחשבונו של עו"ד מח'ול בבנק מרכנתיל דיסקונט - סניף ג'דידה-מכר. הבקשה הוגשה על רקע פסק-דין כספי שניתן ביום 20.12.07 על-ידי בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"א 3856/06. במסגרת פסק-דין זה, חוייב עו"ד מח'ול לשלם לצד שלישי, לבדו וללא כיסוי ביטוחי כלשהו, סכום של למעלה
מ-1,000,000 ש"ח, בשל מעשים שעשה " באי-יושר מכוון" (כך לפי מילות פסק-הדין). למקרא אותו פסק-דין, טוענים התובעים כי מתעורר חשש של ממש לפיו הנתבע יעשה שימוש שלא כדין, במזיד או שלא במזיד, בכספי התובעים המוחזקים על-ידו בתביעה בה זכו, לשם פירעון החוב הפסוק לאותו צד שלישי בע"א 3856/06 לעיל. כל תכליתה של הבקשה, למעשה, היא לייחד את כספי התובעים, שאין מחלוקת שהם מוחזקים אצלו בנאמנות, על דרך חיובו בפתיחת חשבון נאמנות נפרד ומיוחד עבורם.


8.         התובעים טוענים כי פסק-הדין החדש של בית-המשפט המחוזי בע"א 3856/06, יש בו משום שינוי נסיבות המצדיק מתן סעד זמני להבטחת זכויותיהם. בית המשפט המחוזי קובע ביחס לעו"ד מח'ול כי מעשיו נעשו בחוסר תום לב מובהק, באי-יושר, ובמעשה מכוון. משמעות הקביעות בפסק-הדין היא כי עו"ד מח'ול העדיף את עניינו בקבלת שכר-הטרחה, ולטענת התובעים, שעה שכך פעל בעבר, יש חשש ממשי כי ישלח ידו בכספי התובעים המוחזקים בידו כעת. חשש זה מתגבר נוכח העובדה שהסכום הושת עליו במלואו וללא כיסוי ביטוחי. התובעים טוענים כי פסק-דין זה מבסס מעל ומעבר את יסוד ההכבדה, שהוא היסוד הנדרש ואף המרכזי ביחס לבקשה שהוגשה.

9.         לטענת עו"ד מח'ול, אין הצדקה למתן הצו, בשים לב לטענות ההגנה שלו, לפיהן מגיע לו שכר טרחה, דבר המעמיד לו טענת קיזוז. עוד הוא טוען כי מטרת צו זמני היא שמירה על המצב הקיים, בעוד שהצו שניתן משנה את המצב הקיים. לטענתו, מאז שנדחתה הבקשה לעיקול על-ידי כב' הרשמת פומרנץ, לא רק שלא נשתנו הנסיבות המצדיקות מתן צו, אלא להיפך, בינתיים התבהרה ההגנה הטובה שיש לו, ושיש בה כדי לקעקע את הבסיס מתחת לתביעה עד כדי כך כי לא ניתן לומר היום שסיכויי התביעה טובים. לטענת הנתבע, התובעים גם לא הצביעו על שינוי נסיבות או ניסיון להברחת נכסים המצדיק טענה של הכבדה על ביצוע פסק-דין, באם יינתן לטובת התובעים. הנתבע טוען כי בהעתרות לצו המניעה יש הכבדת יתר ופגיעה בזכויות היסוד שלו המוגנות מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומכל מקום הבקשה הוגשה בשיהוי, וגם מטעם זה כשלעצמו אין להעניק את הסעד. עו"ד מח'ול טוען שהכסף איננו, ויהיה עליו למכור נכסים לצורך ביצוע הצו.

10.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, יש לדחות את טענות עו"ד מח'ול אחת לאחת:

א.         לעניין השיהוי, פסק-הדין שניתן בבית-המשפט המחוזי בע"א 3856/06, המהווה בסיס לשינוי הנסיבות וטענת ההכבדה, ניתן כאמור ביום 20.12.07. לאחר שנודע לתובעים אודותיו, הגישו את הבקשה ביום 28.2.08, דהיינו כחודשיים לאחר מתן פסק-הדין. פרק זמן זה נראה לי סביר, ואין בו שיהוי בנסיבות העניין בו התובעים לא היו צד להליך, ונודע להם אודותיו באקראי.


ב.         ביחס לטענה בדבר היות עילת התביעה לא מבוססת, אין בידי לקבל את הטענה. בשלב מקדמי זה טרם שבית-המשפט החל לדון בתיק ואף לא התקיימה בו ישיבת קדם-משפט ראשונה, אין נכנסים לפני ולפנים ראיות התביעה, ובעניין זה לא השתנה דבר מאז שניתנה החלטה על-ידי כב' הרשמת פומרנץ. אם יש שינוי כלשהו, הרי הוא לטובת התובעים, שכן אלה פרשו ראיותיהם בתצהירי עדות ראשית שהוגשו, ומונחות בתיק בית-המשפט, בעוד הנתבע טרם הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ולמעשה עד עכשיו, מלבד הטענה הכללית על שכר טרחה שמגיע לו וקיזוזים שונים, אין פירוט ותשתית ראייתית שיש בה בשלב זה למוטט את בסיס התביעה. הלכה פסוקה היא כי קיומן של גרסאות מנוגדות - אין בו כדי למנוע מתן סעד זמני לתובעים, הגם שכמובן אין לקבוע מסמרות בשלב זה בכימות סיכויי התביעה. די בשלב זה כאמור בראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה, ובעניין זה הנטל הורם על-ידי התובעים.

ג.          לעניין טענת עו"ד מח'ול לפיה אין לו כסף, כאמור התייחסתי לעניין זה בסעיף 5 להחלטתי זו. כפי שכתבתי בהחלטה בעניין ביזיון בית-המשפט מיום 31.3.08, ניתן לערוך אנלוגיה למי שטוען שלא יכול לקיים פסק-דין כשהפרוצדורה להעלאת טיעונים מסוג זה מופיעה בסעיף 7ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, הקובע חזקה בדבר יכולת החייב לשלם. החייב שמבקש להפריך את החזקה צריך לעמוד בנטל השכנוע, ולהמציא לשם כך את כל המידע והמסמכים. מי שלא עושה כן ולא נותן הסבר סביר, רואים אותו כמשתמט מהחוב הפסוק. בענייננו, לא פרש עו"ד מח'ול תשתית ראייתית לתמיכה בטענה שאין לו כסף, ואף שניתנה לו הזדמנות בחקירה נגדית לספק את המידע, לא מסר מידע שיהיה בו כדי להרים את הנטל הרובץ עליו, וראה ע"פ 6807/06, קובלר נ' קובלר (לא פורסם, ניתן ביום 25.9.07). עו"ד מח'ול לא הציג כל ראיה בשאלה מה עשה עם כספי התובעים מאז שקיבל אותם, היכן הם מוחזקים וכיצד הוא ממלא חובתו כעו"ד לשמור אותם בנאמנות עבורם, הוא לא מסר כל מידע על נכסיו, שוויים, וכיצד בדעתו לקיים את פסק-הדין בתיק זה, ככל שהתביעה תתקבל, שכן אין מחלוקת כי התובעים זכאים לקבל את הסכומים שנפסקו להם בת"א 248/95, וכי עו"ד מח'ול חייב להחזיקם בנאמנות עבורם, גם אם יש לו טענות קיזוז כאלה ואחרות.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ