החלטה בתיק בשא 451/08

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר- שבע (הנשיא מיכאל שפיצר; בל 3007/07), בו התקבל ערעורו של המשיב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנפגעי עבודה מיום 11.9.07 ונקבע כי לא היה בסיס עובדתי לניכוי 25% נכות בגין מצב קודם. הבקשה אינה מתייחסת לתשלום הגמלה השוטפת החל ממועד מתן פסק הדין, שבכוונת המוסד לשלמה, אלא באשר לתשלום רטרואקטיבי בלבד, בסך של 314,992 ש"ח מתוך סכום של 345,629 ש"ח.

2.         המוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד) הגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין וביום 25.6.08 הוחלט ליתן רשות ערעור. בד בבד, הגיש המוסד לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 10.6.08, ומכאן הבקשה הנוכחית שהוגשה לבית דין זה.

3.                 בבקשתו טוען המוסד כי סיכוייו לזכות בערעור טובים. עוד טוען המוסד כי, לאור הנתונים המצויים בידיו על הכנסותיו של המשיב אל מול הסכום הפסוק הנכבד, אותו חויב המוסד לשלם למשיב, קיים חשש כי יקשה על המוסד לגבותו בחזרה. בקשר לכך נטען, כי למבקש משולמת גמלה בסכום של כ- 3,267 ש"ח והוא רשום, על פי מידע מהמערכת, כעצמאי ועל פי שומות משנת 2006 הכנסתו עומדת בסך כ- 6,830 ש"ח. עוד טוען המוסד, כי נכון להיום למשיב חוב בסך כ- 146,000 ש"ח אשר נוצר בשל תשלום גמלת יתר המקוזז מהגמלה השוטפת שהמשיב מקבל. בנסיבות אלה, טוען המוסד, כי נזק הצפוי לו אם לא יעוכב הביצוע, ככל שהערעור יתקבל, גדול מהנזק הצפוי למשיב, שכן מדובר בתשלום רטרואקטיבי ולא לקצבת קיום שוטפת. 

4.         המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי בהתאם להלכות הקיימות לגבי בקשה לעיכוב ביצוע, אין מקום להיעתר לבקשה. המשיב טוען כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי לא הוכח כי מצבו הכלכלי הוא כזה המעלה החשש שלא ניתן יהיה לגבות ממנו את הסכום הפסוק. לטענתו, הוא בעל קצבה מהמוסד ויש לו הכנסות, לרבות רכוש. מוסיף המשיב וטוען כי מתוך סכום ההפרשים המגיעים לו לפי פסק הדין, הוא קיבל חלק מסוים, כך שתשלום ההפרשים עומד על סך של כ- 200,000 ש"ח, סכום אשר לא מצדיק עיכוב ביצוע.

5.         כלל יסודי הוא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יוענק בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד, סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני, שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181; ע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פקיד שומה תל אביב 4, פ"ד נג(1) 187).

6.         לאחר שעיינו בבקשה ובכלל החומר שהונח בפנינו, הגענו למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל. מדובר בתשלום רטרואקטיבי שהינו סכום רב וקיים חשש כי יקשה על המוסד להיפרע מן המשיב, אם ישולם מלוא סכום פסק הדין ויתקבל הערעור במלואו או בחלקו. כמו כן, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי סיכויי ערעורו משוללי יסוד. זאת בשים לב לכך שהמוסד הודיע כי ישלם למשיב את הפרשי גמלה השוטפת החל ממועד מתן פסק הדין, בסכום של 30,637 ש"ח, כמקדמה על חשבון הגמלה וכי ימשיך לשלם לו את הגמלה השוטפת.  

7.         בנסיבות אלה ובהתחשב בגובה הסכום שנפסק, אנו מוצאים לנכון לקבל את הבקשה ולעכב את הביצוע של התשלום הרטרואקטיבי בסך של 314,992 ש"ח, עד להכרעה בערעור אותו הגיש המוסד.

8.         סוף דבר - הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 7 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ח תמוז, תשס"ח (31 יולי, 2008), בהעדר הצדדים.

              ______________        ______________         _________________

              השופט יגאל פליטמן      השופט שמואל צור          השופטת רונית רוזנפלד

___________________              ______________________

נציג עובדים מר יצחק ברק              נציג מעבידים  מר משה אורן