אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4506/08

החלטה בתיק בשא 4506/08

תאריך פרסום : 01/11/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
4506-08,1942-08
24/03/2008
בפני השופט:
הרשם אבישי רובס

- נגד -
התובע:
יגאל ג'נח
עו"ד וינראוך יוסף
הנתבע:
אורכידאה (פרדס חנה) בע"מ
עו"ד וקסלר הלל
החלטה

1.         בפני בקשה למתן צו לעיון במסמכים ובקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

2.         המשיבה, שלטענתה הינה בעלת זכויות חכירה במגרש הידוע כגוש 10119, חלקות 247, 245 עד 265, בהן מצוי המגרש נשוא התביעה, הגישה תביעה לפינוי וסילוק ידו של המבקש מן המגרש הנ"ל. לטענתה, המבקש פלש לשטחה ומאחר ועד כה לא עלה בידה לפנותו מן השטח, הגישה תביעתה זו.

3.         ביום 21/2/2008 הוגשה על ידי המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן ובקשות נוספות מטעמו. במסגרת הבקשה נטען כי מדובר בעניין סבוך עובדתית אשר מצריך לימוד מעמיק ואיסוף מסמכים ויש צורך גם בפניה לב"כ המשיבה לקבלת מסמכים המבהירים את טענות המשיבה כלפי המבקש. עוד נטען בבקשה, כי ב"כ המבקש מתעתד לצאת לחו"ל, החל מיום 13/3/2008 ועד ליום 23/3/2008.

            בהחלטתי מיום 24/2/2008, ציינתי כי המבקש אינו מבהיר, משום מה, מתי קיבל לידיו את כתב התביעה ולאור עמדת ב"כ המשיבה, אשר התנגד לבקשה, נתנה ארכה להגשת כתב הגנה (צ"ל - בקשת רשות להתגונן) עד ליום 13/3/2008 בלבד.

4.         ביום 3/3/2008 הוגשה על ידי המבקש בקשה נוספת, למתן צו לעיון במסמכים וארכה להגשת בקשת רשות להתגונן. לטענת המבקש, הוא פנה לב"כ המשיבה בדרישה לקבלת מסמכים אולם, נענה בשלילה על ידי ב"כ המשיבה. המבקש צרף לבקשתו את מכתבי הצדדים ותצהיר קצר שלו.

5.         עניין הליך גילוי מסמכים מוקדם בתובענות בסדר דין מקוצר, נדון זה מכבר בשורה ארוכה של פסקי דין. הליך גילוי המסמכים המוקדם אינו מהווה תחליף להליך גילוי המסמכים בתיק העיקרי, ככל שתנתן לו רשות להתגונן. אמנם, רב ההחלטות שניתנו בעניין זה נוגעות לתביעותיהם של תאגידים בנקאיים כנגד לקוחותיהם, אולם ההלכות שנקבעו נכונות גם בעניין שבפני.

ברע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ ואח' (לא פורסם) נקבע על ידי כבוד השופט לוין, כי לקוח הבנק המבקש להתגונן מפני תביעת האחרון וזקוק למסמכים, "יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט" (ראה גם רע"א 3545/90 אומץ לאחר מכן בפסיקות נוספות של בית המשפט העליון (ראה למשל, ע"א 261/89 אברהמי ובניו בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ; ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) בע"מ ואח' נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון נגד עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390).

עם זאת, ראוי להבהיר כי אין בהליך הגילוי המוקדם והמוגבל, משום תחליף להליך גילוי המסמכים בעת הדיון בתיק העיקרי. בפסק דינו בבש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נגד עיזבון המנוח הבי ז"ל התייחס לכך כבוד השופט שילה וקבע כי:

                   "הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת רשות להתגונן אלא לקבל מסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלבנטיות שלו ואת הצורך בו, ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך".

לפיכך, לא יצא נתבע ידי חובתו, שעה שיעתור באופן סתמי לגילוי מסמכיו של התובע, ומוטל עליו לפרט מדוע נדרש כל מסמך על מנת לבדוק את סכום התביעה. בנוסף, על הנתבע להראות כי המסמכים הנדרשים אינם בידיו וכי לא נמסרו לו בעבר ולמעלה מזה, עליו לפרט מהן טענות ההגנה שלו, בגינן הוא זקוק לעיין במסמכי התובע (ראה דבריו של כבוד השופט ברנר בת.א. (ת"א) 21574/07 בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד אפנת פתאל בע"מ ).    

6.         גישה אחרת, אשר תאפשר מתן גילוי מסמכים מלא ורחב, ביחס לכל מסמך בו אוחז התובע, בין אם הוא נוגע לטענת הגנה כלשהי של הנתבע ובין אם לאו, תסרבל את הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, תפתח פתח לסחבת של הדיון ולהתשת התובע ולמעשה, תשמוט לחלוטין את הבסיס תחת הליך התביעה של סדר דין מקוצר, הקבוע בתקנות. אין מקום, אפוא, לדרישה גורפת לגילוי מסמכיו של התובע, ללא הבחנה, וללא נימוק מפורט שיבהיר את הצורך בעיון בכל מסמך ומסמך וכל שכן, אין מקום לאפשר לנתבע המבקש רשות להתגונן, לערוך אצל התובע מסע "דיג" על מנת "לייצר" טענות הגנה יש מאין.

7.         מןהכלל אל הפרט. המבקש עותר בבקשתו, בשונה מתצהירו שאינו מזכיר כלל את המסמכים או הסיבה לדרישתם, לעיון בשורה ארוכה של מסמכים. מדובר בדרישה גורפת של מסמכים, ללא הבחנה, כולל דרישה לעיון בכל המסמכים ו\או ההתכתבויות שבין המשיבה למנהל מקרקעי ישראל, כתבי בי - דין ביניהם, מסמכי הוצל"פ, כתבי בי דין בין שיכון עובדים לבין המשיבה, מסמכי הוצל"פ, מסמכי תכניות, תכניות מדידה, דוחו"ת פיקוח, תרשימים, תשריטים, התכתבויות, חשבוניות, דווחים לרשויות המס וכיו"ב. אמנם, תחת כל מסמך נרשם, לכאורה, הסבר לדרישתו אולם, הלכה למעשה, לא מצאתי באותם "הסברים" טענות הגנה שיש לו למבקש כנגד התביעה ומנוסח הדברים עולה כי המבקש רק מקווה למצוא באותם הררי מסמכים אותם דרש ב"כ טענות הגנה כנגד התביעה שהוגשה כנגדו (המבקש אף לא תמך טענות אלו בתצהירו).

            תצהירו של המבקש, אשר צורף לבקשה, אף הוא אינו מוסיף דבר בעניין, מלבד טענות כלליות הנוגעות לזכויות של משפחתו במקרקעין הצמודים מדרום לבית המשפחה. לטענתו, לפי מיטב ידיעתו, שיכון עובדים כרתה איתו הסכם לפיו הזכויות במקרקעין יהיו שלו ולאחר מכן, התברר כי נתנה אופציה גם לאחרים, בניגוד להתחייבות הנ"ל. המבקש לא מבהיר בתצהירו מהי אותה "קרקע" הנזכרת בתצהירו ומה הקשר שלה למקרקעין נשוא התביעה. עוד טען המבקש כי העניין טופל מטעמו על ידי עו"ד מיכאל דן, אולם לא צרף מסמך כלשהו שיעיד, ולו לכאורה, על שמץ מטענותיו, כאשר ברור כי במדה וקיימים מסמכים כאלה, הרי שהם בשליטתו הוא.

בנוסף, טוען המבקש כי במהלך חמש השנים האחרונות פנו אליו נציגים של המשיבה ובקשו שישמור עבור המשיבה מפני פולשים לקרקע הצמודה לקרקע בו הוא מחזיק וכך עשה. לטענתו, הובטח לו כי בתמורה יקבל סך של 400 דולר לחודש ולאחר מכן, הובטח לו כי תנתן לו קרקע בתמורה. מדובר בטענות כלליות, שלכאורה, יש בהן דווקא כדי לשמוט כל טענה שיש למבקש בנוגע לזכות כלשהי במקרקעין נשוא התביעה ומכל מקום, אין בהן משום הסבר כלשהו לדרישה הגורפת לעיון במסמכיה של המשיבה).

8.         זאת ועוד, התביעה נשוא תיק זה הוגשה בהתאם לסעיף 202(3) לתקנות סדר הדין. תקנה 202 לא מתנה הגשת התביעה במתכונת זו ע"י הבעלים בלבד. סעיף 16 ל חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, המהווה את המקור המשפטי לזכותו של בעל מקרקעין לתבוע לסילוקו או פינויו של מחזיק בהם שלא כדין, קובע כי " "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". דהיינו - גם מי שזכאי להחזיק במקרקעין רשאי לדרוש פינוי אם אינה הבעלים הרשום של המקרקעין.

הראיה בכתב הנדרשת על פי תקנה 202(3) לא חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעה אלא שדי בהוכחה של ראשית ראיה בכתב ובפסיקה נקבע, כי בתביעה לסילוק יד, נסח רישום מקרקעין, לפיו התובע הינו הבעלים הרשום של המקרקעין נשוא התביעה, מהווה "ראייה בכתב" לצורך הכשרת התביעה כראויה להתברר בסדר דין מקוצר (ראה ר. זוסמן, סדר דין אזרחי, (מהדורה שביעית), עמוד 666; ע"א 624/89 עוזי רחמים נ' נג'טולה שלמה קוהן, בר"ע 134/93 (י-ם) פאיז קוטוב ואח' נ' חאדר מורטדה מסלמני ואח' (לא פורסם).ב

נסח רישום בלשכת המקרקעין עונה על דרישות תקנה 202(3) ולאור הרציונל בסעיף 16 ל חוק המקרקעין, כמו גם גישת הפסיקה, כמפורט לעיל, יש לגזור גזירה שווה לעניין הסכם חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל או אישור זכויות רישום במנהל. המשיבה צרפה לכתב התביעה אישור על רישום זכויותיה בנכס המקרקעין נשוא התביעה וכפי שנסח רישום די בו כדי להכשיר תביעה להידון בסדר דין מקוצר, כך יש באישור המנהל בדבר רישום הזכויות כדי לעשות כן. בנוסף, צרפה המשיבה תמונות של המכולות אותן הציב המבקש בנכס המקרקעין נשוא התביעה, העתקים מאישורים בדבר הגשת תלונות במשטרה על הסגת גבול, מכתבי התראה למבקש וכן, הסכם שנכרת בין המשיבה לצד ג', לצורך מכירת זכויותיה בנכס המקרקעין. המסמכים שצרפה המשיבה לכתב התביעה יש בהם כדי להכשיר את התביעה להידון בסדר דין מקוצר והיא אינה נדרשת לצרף מסמכים נוספים.

9.         בשולי הדברים, אוסיף כי לא לשוא קבעתי בהחלטתי מיום 24/2/2008, כי נתנת למבקש ארכה להגשת בקשת הרשות להתגונן (להבדיל מבקשות אחרות) עד ליום 13.3.2008, טרם נסיעתו הצפויה של ב"כ המבקש לחו"ל (כאמור, המבקש כלל לא טרח לציין בבקשתו המקורית את המועד בו נמסר לידיו כתב התביעה). המבקש התעלם מהחלטה זו ובחר להגיש בקשה לעיון במסמכים, במקום בקשה למתן רשות להתגונן.

10.        מכל הטעמים המפורטים לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיון המסמכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ