אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4493/07

החלטה בתיק בשא 4493/07

תאריך פרסום : 04/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי ירושלים
4493-07,6142-04
20/05/2008
בפני השופט:
משה דרורי

- נגד -
התובע:
המינהל האזרחי איו"ש
עו"ד אפרת קרונברגר עוזרת לפרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי
הנתבע:
1. אריה לאוב
2. מיכה גריצמן

עו"ד משה פולק
עו"ד דורון ניר צבי
החלטה

1.         לפניי בקשה של המדינה, שהינה הנתבעת בתיק העיקרי - כאשר שם הנתבע הוא המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון - שהוגשה ביום 11.2.07 על ידי עו"ד אפרת קרונברגר, עוזרת לפרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), לחייב את המשיב 1 (להלן - "המשיב") במתן ערובה לתשלום הוצאות, על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנה 519").

            המשיב השני, הוא הנתבע הנוסף, בתביעה שהגיש המשיב, כנגד המבקש וכנגד המשיב השני.

2.         הנימוק המרכזי המופיע בבקשה הוא כי התובע (המשיב) הגיש מספר הליכים קודמים בבתי משפט, לפני שהגיש את ההליך הנוכחי, בתיק העיקרי
(ת.א. 6142/04), וכי אין סיכוי רב לכך שיצליח בתביעתו זו.

כמו כן, נטען בבקשה כי המשיב לא מילא אחר החלטות בית משפט, ובית המשפט נתן לו הזדמנות אחר הזדמנות, תוך ציון העובדה כי אם יגיש תביעה שאינה מבוססת, כי אז יהיה המשיב (התובע) חשוף לסיכון של תשלום הוצאות משמעותיות.

3.         ב"כ המדינה סבורה כי התביעה היא, כלשונה "מופרכת אשר סיכוייה קלושים בעוד המבקש נושא בעלויות עתק בניהול הליכים" (סעיף 12 לבקשה).

4.         עמדת המדינה היא כי מאחר והמשיב מנהל את ההליך בחוסר יעילות ומבלי להיות מחויב בהוצאות משפט, יש לחייבו בערובה למתן הוצאות.

5.         נימוק נוסף המופיע בבקשה הוא, כי המשיב לא שכר עו"ד בחלק ניכר מההליך, ולכן, לטענת המדינה "בעובדה זו יש ללמד על העדר יכולתו הכלכלית של המשיב" (סעיף 13 לבקשה).

6.         המשיב, הגיב, באמצעות בא כוחו, עו"ד משה פולק, והעלה טענה מקדמית כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, דבר המחייב את דחייתה (סעיף 2 לתגובה מיום 30.4.07). כן תמה הוא על כך שבקשה כזו מוגשת בשלב כה מאוחר של הדיונים, כאשר לדברי ב"כ המשיב, חלפו כשש שנים מאז שהחלו ההליכים המשפטיים בין הצדדים.

7.         ב"כ המשיב טוען כי הערכתה של ב"כ המבקש כאילו אין סיכוי לתביעה, אינה הערכה נכונה, שכן ניתן צו זמני, שהוארך שלוש פעמים בהסכמת המדינה, וגם כאשר ביקשה המדינה לבטלו, דחה כב' השופט בועז אוקון,  שטיפל בתיק לפניי, את בקשת המדינה.

8.         טענתו הבסיסית של המשיב היא כי גם אם בית משפט זה קבע שיש לתובע קושי לא קטן להוכיח את תביעתו, עדיין הוא זכאי ליומו בבית המשפט, ולכן אין מקום להכביד על התובע ולהגביל את גישתו לבית המשפט, בדרך של הטלת ערובה.

9.         עו"ד פולק צירף לתגובתו תצהיר של התובע, מר אריה לאוב. ב"כ המדינה לא ביקשה לחקור את המצהיר, והגישה ביום 4.9.07 תגובה לתשובת המשיב. בתשובתה, חוזרת היא על הטענות בדבר הסיכוי הנמוך של התובע בתביעתו, ועומדת על כך שבית המשפט יקבע ערובה, וזאת, כלשונה "לתשלום הוצאות על מנת להבטיח כי למבקש יהיה ממה להיפרע" (סעיף 7 לתגובה). באופן אופרטיבי, הבקשה היא כי המשיב יפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית ו/או ערבות אישית, וזאת בסכום ההולם את גובה התובענה וכן את ניהולה, כאשר גם בעניין זה חוזרת ב"כ המדינה על כך כי "מדובר בעלויות לא מבוטלות אשר יש מקום ליתן ערובה להבטחתן" (סעיף 9 סיפא לתגובה).

10.       ראוי לציין כי עו"ד פולק, ב"כ המשיב (התובע), מציין כי נתבע 2 (הוא המשיב 2, מר מיכה גריצמן)  הודיע בשעת הדיון כי הוא מצטרף לבקשה, אך הוא לא הגיש כל בקשה ולא הגיש תצהיר, ולכן, טענת עו"ד פולק היא כי יש לדחות את "בקשתו" של המשיב 2, מכל אותם נימוקים שיש לדחות את בקשת המדינה.

11.       נקודת המוצא לבקשה למתן ערובה היא תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שזו לשונה:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה....".

12.       נוסח התקנה רחב ביותר, אך פרשנותה, בפסיקת בתי המשפט ובספרות המשפטית, היא לכיוון הצמצום. הבסיס המשפטי לפרשנות המצומצמת האמורה, נובע מן העיקרון הבסיסי של זכות הגישה לבתי המשפט. כפי שנכתב לאחרונה בספרו של ד"ר דודי שוורץ, סדר דין אזרחי: חידושים, תהליכים ומגמות (קרית אונו, תשס"ז), עמ' 106-105, "זכות הגישה לערכאות הוכרה בפסיקה בישראל בעשור האחרון כזכות חוקתית. ניתן לעגנה בחוקי היסוד כחלק מכבוד האדם או מהזכות לקניין ויש שגורסים שהיא קודמת לזכויות אלה ומהווה תנאי מוקדם להם".

בהערת השוליים 9 ( שם), מופיעה ספרות משפטית, שנכתבה על ידי הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, ושל המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) שלמה לוין, וכן ספרו של ד"ר יורם רבין, זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית (1988), וכן פסקי דין שונים שניתנו, החל מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

13.       המחבר, ד"ר שוורץ, ממקם את זכות הגישה לערכאות, במסגרת ענפי המשפט השונים בדרך זו ( שם, עמ' 106):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ