אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 4163/05

החלטה בתיק בשא 4163/05

תאריך פרסום : 04/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
4163-05,711-99
09/05/2005
בפני השופט:
יצחק כהן

- נגד -
התובע:
עו"ד שמואל שמואלי
עו"ד ר' הורוביץ ואח'
הנתבע:
1. אבי מילר
2. דוד קמוס

עו"ד י' בלש ואח'
עו"ד מ' עזורה ואח'
החלטה

1.       בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, אשר ניתן נגד המבקש בתאריך 5.1.05, ולפיו חויב המבקש, ביחד ולחוד עם המשיב מס' 2, לשלם למשיב מס' 1 סך 1,036,305 ש"ח, כערכו לתאריך פסק הדין.

2.       על פי הנטען בבקשה, בתאריך 20.2.05 שילמה חברת הביטוח "איילון" למשיב מס' 1 סך 463,497 ש"ח, וזאת על פי פוליסה לביטוח אחריות המקצועית שסודרה למבקש.

3.       המבקש אינו משלים עם פסק הדין, ועל כן הגיש ערעור לבית המשפט העליון. בבקשתו שלפני טוען המבקש כי טובים סיכויו להצליח בערעור, ועוד טוען הוא, שאם לא יינתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין, עלול להיגרם לו נזק שלא יהיה ניתן לתקנו אם וכאשר יזכה בערעור.

          ככל שהדברים אמורים בסיכויי המבקש להצליח בערעור, טוען המבקש, כי לא היה מקום לחייבו לפצות את המשיב מס' 1, ואף אם היה מקום לכך, כי אז לא היה מקום להטיל על המבקש והמשיב מס' 2 חיוב הדדי ("ביחד ולחוד"). בעניין אחרון זה זה טען המבקש בהודעת הערעור, שהעתק הימנה צורף לבקשה שלפני, כי המשיב מס' 2 חב כלפי המשיב מס' 1 בחובת השבה שהמבקש אינה חב בה, ועל כן היה מקום לבצע תחילה השבה חוזית ורק לאחר מכן לדון בנזקיו של המשיב מס' 1.

          ככל שהדברים אמורים בחשש שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו, מצביע המבקש על כך שהמשיב מס' 1 מתגורר באופן קבוע בארה"ב, ועל כן לא ניתן יהיה לגבות ממנו סכום הכסף שישולם לו אם וכאשר יזכה המבקש בערעורו. עוד טוען המבקש, שאם המבקש ינקוט בשלב זה בהליכים לביצוע פסק הדין, ויטיל עיקולים על חשבונותיו של המבקש ועל נכסיו, ימוטט הדבר את המבקש מבחינה מקצועית, ולא ניתן יהיה בעתיד להשיב המצב לקדמותו.

4.       ב"כ המשיב מס' 1 מתנגד לבקשה. להשקפתו קלושים סיכויי המבקש להצליח בערעורו, ואין לדעתו חשש שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו.

          בכל הנוגע לטענות המבקש ביחס לחיוב ההדדי שהוטל על המבקש בפסק הדין, טוען ב"כ המשיב מס' 1 שאין למבקש להלין אלא על עצמו, שכן לא הגיש נגד המשיב מס' 2 הודעה לצד שלישי, ובכך מנע מבית המשפט האפשרות לדון בחלוקת האחריות בין המבקש והמשיב מס' 1.

          בכל הנוגע לחשש, שמא לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו אם המבקש יזכה בערעורו, טוען ב"כ המשיב מס' 1, כי המבקש לא הוכיח טענותיו בעניין זה כראוי. ב"כ המשיב מס' 1 מוסיף וטוען, שאף אם המשיב מס' 1 מתגורר בארה"ב אין ללמוד מכך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו.

          ב"כ המשיב מס' 1 מוסיף וטוען, כי הכלל הוא, שבעל דין שזכה בדינו זכאי להינות מפרי זכייתו, והגשת ערעור אין בה כשלעצמה להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי. זאת ועוד, ב"כ המשיב מס' 1 מצביע על כך, שבבקשת המבקש נטען, כי סכום ביטוח אחריותו המקצועית מגיע כדי הסך 704,000 ש"ח, ועל כן, בכל מקרה, אין לעכב את ביצוע פסק הדין ביחס לסכום זה (שחלקו כאמור כבר שולם).

5.       לעניין סיכויי הערעור:

          בשונה מב"כ המבקש, הנני סבור כי סיכויי הערעור אינם טובים.

          מסכים אני, שאף בלא הודעה לצד שלישי רשאי בית המשפט לחלק את הנזק בין מעוולים במשותף, ולקבוע את שעור האחריות החל על כל אחד מהמעוולים, וזאת גם כאשר החיוב הוא חיוב חיוב הדדי. עוד מסכים אני, שהמבקש אינו חב בחובת ההשבה, בה חב למעשה המשיב מס' 2 לבדו. ואולם, מבחינתו של המשיב מס' 1, הוא הניזוק בכל הפרשה, תשלומים ששילם המשיב מס' 1 למשיב מס' 2 על פי החוזה, ולא הושבו לו, הם נזק שנגרם לו, והוא זכאי להיפרע בגין נזק זה מהמבקש, שברשלנותו גרם למשיב מס' 1 לשלם כספים מבלי שסודרו הבטחונות הדרושים שיבטיחו את השבתם. אזכיר בעניין זה, כי העיסקה למכר הדירה, שהמשיב מס' 2 התיימר למכור למשיב מס' 1, על פי החוזה שערך המבקש, הייתה עיסקה סבוכה, וסיבוכיה הרבים נבעו מכך שהיה מדובר בדירה שנבנתה ללא היתר בניה, וחרף התנגדותו של מינהל מקרקעי ישראל (נציג בעל הקרקע) שדרש את הריסתה. כמו כן, הקרקע עליה נבנתה הדירה, הייתה בחכירת אמו של המשיב מס' 2, וזו התנגדה למכר, משום שמצאה פגם בקונה (הוא המשיב מס' 1), ועל כן ניתקה את זרם החשמל לדירה, שכן מונה החשמל היה מותקן ביחידת הדיור שהוחזקה על ידה, ואף המבקש אינו חולק כיום, שזרם החשמל היה חיוני למשיב מס' 1.

          אפשר ולמבקש עומדת תביעה נגד המשיב מס' 2, על שנאלץ לשלם למשיב מס' 1 סכומי כסף שהיה על המשיב מס' 2 להשיב לו. עניין זה לא ניתן היה להסדיר בלא הודעה לצד שלישי, שכן אין מדובר בחלוקת אחריות בין מעוולים במשותף, אלא בחיוב שנובע מדיני ההשבה. משלא הוגשה הודעה לצד שלישי, יהיה המבקש רשאי (כפוף להוראות כל דין ודיני ההתיישנות) לתבוע זכויותיו בתביעה נפרדת מאת המשיב מס' 2, ואולם, צודק לדעתי ב"כ המשיב מס' 1 בטענות, כי הדבר אינו מעניינו של המשיב מס' 1, אשר סבל נזק שנגרם לו כתוצאה מכך ששילם למשיב מס' 2 סכומי כסף, ואינו יכול להיפרע ממנו משום שהמבקש התרשל בעריכת החוזה.

          ההצעה שמציע ב"כ המבקש, כי קודם יש לבצע השבה חוזית ורק לאחר מכן לאמוד את שיעור הנזק, היא הצעה יפה, אך אינה ישימה במישור המעשי. אם למשיב מס' 2 אין אפשרות ברגע זה לבצע את ההשבה, משום חסרון כיס, כלום ניתן לדרוש מהמשיב מס' 1 שימתין עד שהמשיב מס' 2 יתעשר? הרי המצב אליו נקלע המשיב מס' 1 נבע מכך, ששילם למשיב מס' 2 סכומי כסף נכבדים עבור דירה, שמינהל מקרקעי ישראל דרש את הריסתה משום שנבנתה ללא היתר בניה. האם בנסיבות שכאלה נכון יהיה לדרוש מהמשיב מס' 1, כי ימצה את זכויותיו כלפי המבקש רק לאחר שהמשיב מס' 2 יואיל לבצע השבת הסכומים שקיבל?

          בהקשר זה אוסיף, שאם המבקש יחבור אל המשיב מס' 2 על מנת לסלק הפגמים הקיימים בנכס שהמשיב מס' 2 התיימר למכור למשיב מס' 1, אם סילוק הפגמים אפשרי בכלל, וניתן יהיה למכור נכס זה לקונה כלשהו, קונה שאמו של המשיב מס' 2 לא תמצא בו פגמים, יוכלו המבקש והמשיב מס' 2 לסלק מרבית חיובם למשיב מס' 1, ובכך תפתר בעיית ההשבה, ובנוסף לכך, המבקש והמשיב מס' 2 אף יסירו מעליהם את אי הנעימות הכרוכה בהפעלת לשכת ההוצאה לפועל נגדם.

6.       לעניין חוסר האפשרות להשיב המצב לקדמותו:

          מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב מס' 1, כי הכלל הוא שאין מעכבים פסק דין המטיל חיוב לשלם סכום כסף, אלא אם יש בידי המבקש להראות כי לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו.

          הנני סבור, כי המבקש לא הראה בבקשתו נימוקים המצדיקים עיכוב ביצוע פסק הדין, ואת טענתו כי אין בידו הממון לפרוע את חיוביו יכול הוא להביא בפני כב' ראש ההוצאה לפועל, על מנת שראש ההוצאה לפועל יקבע את יכולת התשלום שלו.

          עם זאת, בסיפא להחלטתי זאת אקבע הוראות שתבטחנה שרכוש המבקש לא יממוש כל עוד ערעורו תלוןי ועומד, וכן אקבע ההוראות המתחייבות מכך שהמשיב מס' 1 מתגורר בחו"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ