אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3854/06

החלטה בתיק בשא 3854/06

תאריך פרסום : 21/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי באר שבע
3854-06,1870-06,5380-05,9283-03
28/07/2008
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
1. עו"ד דוד ששון- נאמן לנכסי החייב
2. כל קל בע"מ

פורת שגיב שלומי משרד עו"ד
הנתבע:
1. גדעון סולימני (החייב)
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד ארדיטי
עו"ד שימן חיים
החלטה

1.         בפני בקשת הנושה, חב' כל קל בע"מ (להלן: " המבקשת"(מיום 3.10.2006, להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל נגד החייב, וזאת בשל יצירת חובות וניהול הליכי פשיטת הרגל, בחוסר תום לב, ואף להורות על העמדתו לדין פלילי בגין עבירות על פי פקודת פשיטת הרגל  (בשא 3854/06).

בנוסף עומדת בקשות הנאמן, עו"ד ששון, (במסגרת בשא 1870/06, ובשא  5380/05) לפיהן מתבקש לנקוט בהליכי העמדה לדין פלילי נגד החייב, ולחלופין להורות על הגדלת התשלום החודשי המוטל על החיייב. הנאמן מצטרף לבקשה בבשא 3854/06 לפיה יש להורות על ביטול ההליכים.

2.         החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל ביום 11.9.2003. הוא מצוי בהליכי כינוס מיום 14.9.2003, וביום 30.3.2004 הוכרז כפושט רגל (בהסכמת הכונ"ר על פי חוות דעתו מיום 23.3.2004). ביום 23.5.2004 מונה עו"ד ששון כנאמן לנכסי החייב.

הבקשה בבשא 3854/06

3.         החייב היה בעליה של חברת סמל אלומיניום בע"מ ליצור מוצרי אלומיניום (להלן:" החברה"). החברה נכנסה להליכי פרוק, שהתקיימו בבית משפט זה. המבקשתשימשה כאחד מספקי החברה, וסיפקה  אלומיניום לחברה ביום 28.4.2002. החייב חתם ערבות אישית לחובות החברה, ומכאן נוצר חובו למבקשת. על פי הבקשה, החברה נמצאת בהליכי פרוק מאז חודש מאי 2003. תביעת החוב של המבקשת בתיק פשיטת הרגל הוגשה ביום 18.4.2004. על פי חוות דעת הכונ"ר מיום 23.3.2004 עלה בחקירת החייב, כי הסתבכויותיו הכלכליות באו על רקע התמוטטות החברה, בנסיבות אובייקטיביות שונות.

4.         על פי טענת המבקשת, חתם החייב על ערבות אישית בהיקף ניכר ביותר (המבקשת נושה בחייב בסכום העולה על 5 מיליון ש"ח), שעה שהיה מודע למצבה הכלכלי הקשה של החברה; עוד נטען כי על פי דוח רואה חשבון שנערך במהלך הליך הפירוק של החברה, נקבע כי קיים חשד כי מקופת החברה, הועלמו רווחים בסכומים של בין 5-9 מיליון ש"ח, ונטען על ידי המבקשת כי קיים חשד לפיכך, כי החייב מעל בכספי החברה; עוד נטען כי החייב יצר חלק ניכר מחובות החברה בתקופה בה שימש כגזבר עמותת "נגב עכשיו" (הקשורה במפלגת העבודה), והוא העביר כספים לעמותה, ובבקשתו הסתיר את העובדה כי הוגש נגדו כתב אישום עקב חשד לעבירה על חוק מימון מפלגות הקשור בעמותה זו.

עוד נטען כי החייב דאג להבריח נכסי החברה ערב פשיטת הרגל; הוא העניק לאחיו, סכום של 200,000 כמענק פרישה, ואף מועסק כיום כשותף סמוי, בחברת סמל אלומיניום 1 (להלן: "החברה החדשה") שהקים האח, ומוצג כעובד זוטר בחברה החדשה, למרות שברור לכל כי הוא מהווה הרוח החיה בחברה החדשה, העוסקת אף היא באלומיניום, נושאת שם זהה כמעט לחברה, ומנהל את עסקיו באמצעות חברתו לחיים, הגב' עליזה שחר. טענה זו מתבססת על דוח של חוקר פרטי ממשרד חקירות "אליבי";

עוד נטען כי, החייב העביר ציוד יקר ערך לידי חברת "האחים אוזן" - ממנה רכש דירות באופן פרטי  - ערב הקפאת ההליכים בחברה, ובעת שהייתה חדלת פרעון -  באופן שיש בו משום הברחת נכסים והעדפת נושים אסורה. בעניין זה צורפה החלטת בית המשפט זה שניתנה במסגרת הפרוק, ביום 10.11.2003 (פש"ר 9131/03; בשא 5932/03; 6507/03) לפיה יש להחזיר לחברה את הציוד שהועבר לחברת האחים אוזן, שהייתה אחד מנושיה העיקריים של החברה, וזאת לאחר שהייתה מודעת למצבה הכספי הקשה של החברה בעת העברת הכלים והציוד לרשותה, ואף נרשמו לטובתה שעבודים בגינם.

5.         עוד נטען, כי החייב חי ברמת חיים גבוהה ביותר אשר אינה תואמת תצהיר שצורף לבקשתו להכריז עליו כפושט רגל, או בקשה אחרת להפחתת תשלומים. בעניין זה נטען כי החייב נוסע במכונית פאר, חי באורח חיים פזרני, ומשתכן בדירת פאר. אף טענה זו מתבססת על דוח החוקר הפרטי.

6.         עוד טוענת המבקשת, כי יש מקום בנוסף להורות על העמדתו לדין של החייב, בעבירות הקשורות בהעלמת נכסים תוך 12 חודשים לפני שהוגשה הבקשה לפשיטת רגל, השמטת העובדה מתצהיר שנלווה לבקשה כי שימש כגזבר עמותת הנגב, וכי עניין כתב האישום נדון אצל היועמ"ש, ואף זאת שהחייב מנהל אורח חיים פזרני, ו"כפול".

7.         ב"כ הכונ"ר בתגובתו מיום 2.3.2008, אינו סובר כי בקשת המבקשת לעניין העדר תום לב, מבוססת.

8.         לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

המבקשת לא הניחה כל תשתית ראייתית לטענה כי חתימתו של החייב על ערבות אישית לחובה של החברה בגין אספקת האלומיניום, נעשתה שלא בתום לב. על פי ההבהרות שניתנו שימשה המבקשת כאחד הספקים המרכזיים של החברה, שפעלה שנים ארוכות עד פירוקה, ויש להניח כי המבקשת הייתה בעלת עניין להבטיח את התחייבויות החברה בדרך של ערבות אישית שנדרשה מהחייב.  היקף ההזמנה מהמבקשת, מלמד לכאורה, כי החייב עשה מאמצים לשקם את מצבה של החברה, נוכח התדרדרות עסקית אותה פרט בחקירת הכונ"ר, ואולם אין כאמור, בעצם מתן הערבות על ידי החייב, ומשהמבקשת לא הצביע על ראיות לאשש טענתה, כדי להצביע על חוסר תום ליבו של החייב.

9.         המבקשת לא הבהירה אם במסגרת מהלכי הפירוק של החברה, ביקשה לנקוט נגד החייב, כנושא  המשרה הבכיר בחברה, הליכים במסגרת פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, ובכללם לעניין הטענות העולות משום מה במסגרת הדיון בהליכי פשיטת רגל - כי החייב ניהל עסקו בתרמית, מתוך כוונה לרמות את המבקשת והעלים סכומי עתק כפי שעולה מדו"ח רואה החשבון שהוצג. (סעיף 373 לפקודת החברות). אציין בעניין זה כי הדוח שהוגש במסגרת הבקשה (נספח ו) הינו מיום 17.9.2003, כשלוש שנים לפני הבקשה, ומדובר ב"דיווח ביניים על בדיקות ראשונות שבוצעו", ולא הובהר כלל אם הדוח הראשוני הוביל לבדיקה מעמיקה ולמסקנות סופיות, ואם בית המשפט שדן בעניין בקשת הפרוק, נתבקש לדון גם בעניין "תרומתו" של החייב להעלמת הכספים הנטענת מכוח סמכותו.

בד בבד, לא ברור גם מהבקשה אם הטענות העולות לעניין ריקון מקצת מנכסי החברה, לטובת החברה החדשה, הועלו במסגרת הבקשה לפירוק. החייב הכחיש בדיון את הטענות כי היה מדובר בפיצול מלאכותי של החברות, והבהיר - וטענותיו לא נסתרו- כי סבר שיש מקום לייעול פעולות החברה על ידי הוצאת העיסוק הנוגע לבניה בבתים פרטיים, והעברתו לחברה החדשה, בהנהלת אחיו. יצויין כי המבקשת הציגה כאמור, החלטה שניתנה במסגרת הליכי הפירוק, לעניין העברת נכסים לידי אחד הנושים, האחים אוזן (החלטה מיום 10.11.2003), וסביר להניח כי אם הייתה מועלית טענה דומה לעניין הברחת נכסים לחברה החדשה, היה העניין נידון במסגרת ההליכים הנוגעים לחברה. בהקשר זה יצויין כי הדוח מטעם משרד החקירות הינו מיום מיום 12.6.2004, סמוך להליכי הפרוק, ולטענות העולות ממנו, לפיהן החייב מועסק בחברה החדשה כשותף סמוי, ומוצג כעובד זוטר בחברה, לא נמצא כל בסיס ראייתי, לבד מאמירות כלליות בדוח החקירה, שאינן מבהירות דבר לעניין הסקת מסקנה זו.

10.        דוח החוקר הפרטי אינו ראוי לכשלעצמו לשמש בסיס ראייתי. נטען בבקשה כי יש חשד "כי מרבית כספי הנושים, לרבות הסכום אותו העביר המשיב למבקשת בסך של כ-5,254,247,96 ש"ח הועבר במרמה לעמותת "נגב עכשיו" אשר המשיב שימש כגזבר מטעמה" (סעיף 5 לבקשה). צויין בנוסף על פי דוח החוקר (סעיף 7.4), כי "הוגש נגד הנאשם כתב אישום עקב חשד לחוק מימון מפלגות", הקשור בפעילותו בעמותה. על טענת זו חזרה המבקשת גם בסיכומיה (סעיף 5 לסיכומים בכתב).

דא עקא, ככל שהפכתי בטענות המבקשת, לא מצאתי ראשית ראיה לטענה כי החייב העביר את כספי החברה - מיליוני ש"ח על פי הנטען- לטובת העמותה, ואין בדברים אלה יותר מאשר השערה סתמית. זאת ועוד; הטענה לעניין החקירה בפרשת העמותה ומעורבותו של המשיב, עלתה מכתבה עיתונאית שצורפה לבקשה, ואולם החייב בתשובתו הציג כנגדה את הודעת פרקליטות מחוז תל אביב מיום 6.4.2006 (נספח א), לפיה הוחלט לגנוז את תיק החקירה, לאחר שלא נמצאה הצדקה להגשת אישום, נוכח נסיבות העניין. חמור בעיני כי חרף הצגת מסמך זה, עומדת המבקשת בסיכומיה על כך שהוגש כתב אישום נגד החייב, כאילו לא הוצג דבר.

11.        עוד אציין כי המבקשת לא נתנה כל טעם ברור להגשת הבקשה באיחור כה ניכר. המבקשת מעורבת מתחילה בהליכי הפרוק, ומי שייצגה בהליכים אלה, מיצגה גם במסגרת הליכי פש"ר. הטענה שעלתה מעדותו של מר שטלמן, מנהלה של המבקשת, כי לא ידע על הליכי פש"ר אינה מתיישבת עם הגשת תביעת חוב של המבקשת במסגרת תיק זה עוד ביום 18.4.2004, ואם סברה המבקשת כי הליכי הפש"ר אינם ראויים להתקיים בשל חוסר תום לב מן הראוי שהטענות שהיו ידועות למבקשת זה מכבר, היו מועלות ומתבררות, לפני הכרזתו של החייב כפושט רגל בחודש ספטמבר 2003.  

הבקשה בבש"א  1870/06

12.        במסגרת בקשה זו טוען הנאמן כי יש להורות על העמדתו של החייב לדין, וזאת לאחר שהובהר כי במהלך עבודתו של החייב בחברת מיזמית - על פי הראיות מדובר בפרק זמן של שנה ומחצה מחודש אפריל 2004 - קיבל בחודש ספטמבר 2004 בונוס שהעמיד את שכרו על 9,183 ש"ח, ולא דיווח בחודש זה אלא על שכר בגובה של 6,000 ש"ח, ולצורך זה צירף תלוש שכר של חודש 8/2004, תוך העלמת תלוש השכר מחודש ספטמבר. בכך רואה הנאמן מצג שקרי מצד החייב והפרת סעיפים 213 א ו-216  לפקודת פשיטת הרגל, שעניינם מסירה ביודעין של מידע חלקי או כוזב, לאחר שהחלו הליכי פשיטת הרגל.

13.        עמדת ב"כ הכונ"ר הינה כי לא קיימת אפשרות סבירה להרשעת החייב בגין האמור, על פי התנאי הקבוע בסעיף 224 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980, לפיו " ....יש יסוד להניח שהחייב עבר עבירה כאמור ויש אפשרות סבירה שהחייב יורשע ולפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין..." 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ