אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3557/04

החלטה בתיק בשא 3557/04

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3557-04,3556-04,1260-05
29/03/2005
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
עיד נסראת
עו"ד מנסור ויקטור
הנתבע:
מעדני מזרע שותפות מוגבלת
עו"ד אלרום (לנגר) אבשלום
החלטה

מונח בפני כתב תביעה בסדר דין מקוצר, כאשר בגדרו הוגשו שלוש בקשות: בקשה למחיקת כותרת, שהוגשה ע"י הנתבעת, וכן בקשה לפיצול סעדים ובקשה למתן צו עיקול זמני, שהוגשו שתיהן ע"י התובע. החלטה זו מתייחסת לשלוש הבקשות גם יחד.

א.         רקע

1.         ביום 6.01.2000, נחתם הסכם בין התובע (להלן: "התובע" או "המבקש") לבין הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "המשיבה") ולבין צד נוסף (האחים חאתם), שעניינו ייסוד חברה אשר תקים ותפעיל בית מטבחיים לנחירת חזירים, שמיקומו יהא באזור התעשיה בכפר מעיליא.

2.         ביום 19.01.2000 נתאגדה ונרשמה חברת "מעיליא הלבנה" (להלן: "החברה") על פי פקודת החברות.

3.         בעלי המניות בחברה הם הנתבעת, האחים חאתם, והתובע, אשר העביר את מניותיו בחברה לחברה אחרת שבשליטתו (חברת גליל מעיליא השקעות בע"מ להלן: "חברת גליל").

4.         התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה החוזיות, ובהתנהגותה ומחדליה אלו גרמה לנזקים כלכליים גדולים הן לתובע והן לחברה, בכך שלא מסרה לחברה את מלאכת נחירת החזירים, אשר בשרם מעובד במפעלה, בהיקף של 1500 חזירים לחודש.

בגין הפרות אלה הוגשה התביעה שלפנינו.

ב.         טענות התובע

5.         התובע טוען כי הצדדים להסכם, לרבות הנתבעת, התחייבו להביא לנחירה את כל החזירים שבבעלותם ושברצונם לנחור, אך ורק בבית הנחירה של החברה (סעיף 6.3 להסכם). במסגרת התחייבות זו, התחייבה הנתבעת להביא לשחיטה בבית הנחירה של החברה, לפחות 1500 חזירים מדי חודש. זאת, הן מתוך חזירים שבבעלותה, והן חזירים שתרכוש מספקי בשר חזיר שלה. (סעיף 6.5 להסכם).

 עבור כל חזיר נחור, התחייבה הנתבעת לשלם סך של 80 ש"ח בתוספת מע"מ (סעיף 6.6 להסכם).

6.         התובע טוען, כי על סמך התחייבויות אלה, הוענקו לנתבעת זכויות הצבעה בהנהלת החברה, וכן 19% נוספים ממניות הניהול בחברה.

7.         לטענת התובע, הפרה הנתבעת את חובותיה בכך שלא עמדה במיכסת המינימום לה התחייבה, כאשר כמות החזירים, שנחרה הנתבעת, בבית הנחירה של החברה, הלכה והתמעטה משנה לשנה, כאשר היא ביצעה את השחיטות בבתי נחירה מתחרים באעבלין ובקיבוץ להב.

בנוסף, טוען התובע, הפרה הנתבעת את התחייבותה להעמיד ערבויות בבנק בשיעור של 7%.

הפרותיה אלה של הנתבעת את התחייבויותיה, כך טוען התובע, פוגעות בחברה, בהכנסותיה וברווחיה, ובדרך זו גם פוגעות בו עצמו, שכן הוא זכאי באמצעות חברת גליל לחלק נכבד מרווחי החברה בעת חלוקת דיבידנדים.

8.         התובע טוען, כי ההפסדים, שנגרמו לחברה עקב מחדלי הנתבעת, מגיעים כדי 3,126,168 ש"ח. סכום זה הינו חישוב אריטמתי של ההפרש בין מחיר הנחירה של 1500 חזירים מידי חודש, לבין מחיר הנחירה של כמות החזירים שנחרה הנתבעת בפועל, בכמויות זעומות ביחס להתחייבותה החוזית.

לטענת התובע, הוא פנה מספר פעמים לנתבעת, הן בכתב והן בע"פ, בדרישה למלא אחר התחייבויותיה החוזיות. אך זו התמידה בהפרותיה. כן הוא טוען, כי הוא פנה למועצת המנהלים של החברה, בבקשה לאשר הגשת התביעה בשם החברה עצמה, אולם הנתבעת הצביעה נגד ההצעה ובכך סיכלה אותה.

כן טוען התובע, בסעיף 17 לכתב תביעתו, כי עניין לנו עם חוזה שנערך בין הצדדים לו לטובת צד שלישי, הוא החברה. על כן, קיימת לתובע זכות מוגנת בדין כי התחייבויות הנתבעת על פיו תבוצענה.

9.         כאמור, התובע הגיש לבית המשפט בקשה לפיצול סעדים, (בש"א 3557/04), באופן שחלק מתביעתו תתברר בהליך של סדר דין מקוצר, תוך שמירה על זכותו לברר את יתרת עילותיו בשלב מאוחר יותר. הנימוק לבקשתו זו של התובע הוא, כי  הנתבעת ממשיכה להפר את התחייבויותיה. על כן לא כל הנזקים וההפסדים שנגרמים לחברה ולתובע התגבשו סופית.

10.        בקשה נוספת שהגיש התובע, הינה בקשה למתן צו עיקול זמני, על מניות המשיבה, אשר ירשם בספרי החברה. כן ביקש כי יוטל עיקול ברישום על מפעלה של המשיבה לייצור דברי בשר, ועל כל המכונות שבו, (בש"א 3556/04). הנימוק לבקשה זו, הוא כי למיטב ידיעת התובע, טענה אותה הוא תומך בתצהיר, אך לא מפרטה ולא מביא כל ראיה לחיזוקה, בכוונת הנתבעת להעביר מניותיה לצדדים שלישיים ו/או להעביר השליטה בהן לצדדים שלישיים, וע"י כך להבריחן וכן להבריח את רכושה ולהקשות על ביצוע פסק הדין לכשינתן.

ג.          טענות הנתבעת

11.        הנתבעת טוענת, כי התובע אינו בעל הדין הנכון, אשר  בכוחו להגיש תביעה מכח ההסכם בין הצדדים. על כן, ממילא לא עומדת לו כל עילת תביעה אישית כלפיה, בגין נזקים שנגרמו כביכול לחברה. זאת, מן הנימוק כי כל התחייבויותיה של הנתבעת נעשו כלפי החברה אישית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ