1. בפני בקשה לתיקון כתב תביעה, בשני התיקים דנן, שהדיון בהם אוחד.
2. הנתבע מתנגד לבקשה.
3. תביעה אחת הינה תביעה שטרית, על סך 600,000 ש"ח, כאשר הצדדים דנן הינם הצדדים הקרובים לשטר. תביעה השניה היא תביעה לשכ"ט של הנהלת חשבונות, בעבור שירותים שהתובע נתן לנתבע.
4. בדיון מיום 16.4.07, ב"כ התובע הצהיר כי התביעות חופפות זו את זו וכי אין שינוי בסכומי התביעה. לטענתו תיקון כתב התביעה נועד לאפשר לו לטעון בו את פרטי עסקת היסוד בתביעה השטרית.
5. הנתבע מתנגד לבקשה. לטענתו בכתב התביעה המתוקן התובע משנה באופן בסיסי את גרסתו המקורית, על פיה היה שותף (עם הנתבע ואחותו) בעסק נשוא התביעה וכעת הוא טוען שלא היה שותף, אלא שהוא נתן להם שירותי הנהלת חשבונות בלבד. הגרסה המקורית של התובע (שמצאה ביטוי בתצהיריו), גדרה את המחלוקת הבסיסית בין הצדדים, בכל הקשור לעילת השטרית, שכן קבע כב' הרשם בהחלטתו (במסגרת הבקשה לרשות להתגונן), כי המחלוקת בין הצדדים הינה האם פעלו כשותפים בקשר לבית האבות אם לאו. לטענת הנתבע, התובע מנסה לעקוף קביעה זו, באמצעות תיקון כתב התביעה, בעוד היה עליו לערער עליה לו רצה, דבר שנמנע מלעשות.
6. טעם נוסף, להתנגדות הנתבע לתיקון כתב התביעה, הוא שמזה כמעט שנתיים מתנהלים הליכים בתיק דנן, שהחלו בלשכת ההוצאה לפועל, בבקשת התובע לביצוע שטר. במסגרת זו הוטלו עיקולים רחבי היקף, על נכסי הנתבע, ובכלל זה על כספים נזילים, בסכומים של מאות אלפי שקלים, וכי הנתבע נאלץ להפקיד סכום של 170,00 ש"ח כתנאי לביטולם. הליכי העיקול כללו מספר בקשות להטלת עיקולים זמניים, מספר בקשות לביטולם וכן שני ערעורים. כעת, לאחר הליכים כה רבים, אין הצדקה להביא את ההתדיינות לנקודת ההתחלה, דבר שיאריך את ההליך ויגרום להוצאות משפט נוספות.
דיון
7. יש יסוד מסוים בטענת הנתבע, שעל פני הדברים, יש בכתב התביעה המתוקן שינוי מסוים לגרסה העובדתית של התובע, כאמור בסעיף 9 לטיוטת כתב התביעה המתוקן. התובע לא מציין בבקשתו כל נימוק או הסבר סביר לשינוי הגרסה לגופו ו/או לשיהוי שבהעלאת הגרסה החדשה, שלא אוזכרה בתצהירים של התובע עצמו. עם זאת לא ברור שמדובר בשינוי מהותי, שכן הסעיף הנ"ל מתייחס לניהול שוטף ולאו דוקא לשותפות עצמה בעסק. אין בטענה זו בלבד למנוע את התיקון המבוקש.
8. יש ממש בטענת הנתבע, כי התובע מוסיף עילות תביעה, בכתב התביעה המתוקן, בכל הקשור לתביעה השטרית. בסעיף 5.2 ו-15.3, התובע טוען לעילה חוזית ע"ס יתרה של 600,000 ש"ח, ללא קשר לשטר נשוא התביעה. אין כל הסבר להוספת עילת תביעה זו בשלב זה.
9. לתובע יש זכות לפרט ולהוכיח את פרטי עסקת היסוד, בגינם נמסר השטר נשוא התביעה. לצורך זה אין צורך בתיקון כתב התביעה, שכן עסקת היסוד תומכת בעילה השטרית. כאמור מדובר בצדדים קרובים לשטר.
10. התביעה בעילה השטרית נדונה באופן מעשי מזה כשנתיים, במסגרת הבקשה למתן רשות להגן והבקשות לעיקולים שונים. אין מקום לאפשר לתובע להוסיף עילות תביעה חדשות, מעבר לעילה השטרית, בשלב זה, שכן הנטיה היא שלא להתיר תקון כזה, שאינו דרוש להכרעה בשאלת השנויות במחלוקת. לענין ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 122, 123:
"מאחר שאין מתירים, בדרך כלל, תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת, יש חשיבות להכריע בכל מקרה בשאלה, אם מדובר בתיקון המתייחס לעילה הקיימת, אם לאו. "
"
על העותר לתיקון כתב התביעה לשכנע, כי התיקון אינו מוסיף "עילה חדשה" לתביעה, שכן במקרה כזה קומץ בית המשפט את ידו במתן היתר, בבקשות כגון אלה מתעוררת מחדש שאלת ההגדרה של המונח "עילה" לצורכי סוגיה זו, כאמור, בסוגיית התיקון. ה"עילה" מוגדרת באופן רחב יותר, הזהה לזה של "זכות" או "עיסקה"
"אפילו יש בתיקון מסוים משם הוספת "עילה חדשה", גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילתה של זכות התיקון. במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון חמורים יותר. בבקשה לתיקון, שבה עותרים להוספת "עילה חדשה". גורם חשוב בשיקולי בית המשפט הוא השיהוי שבהגשתה.
כאשר תיקון כתב התביעה מתייחס להוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי והבקשה לתיקון מוגשת בשלב מאוחר, עלול בית המשפט שלא להתיר את התיקון.
כאשר מדובר בנימוק שאינו נוסף לטענות שנטענו, אלא מדובר בעילה חדשה, שהראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת טענות ההתנגדות שנטענו, לא יתיר בית המשפט תיקון, אלא אם כן הוא חיוני להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת."
11. דחיית בקשה זו לא יפגע באופן מהותי בתובע, שכן אין היא מונעת ממנו להוכיח את עילתו השטרית ואין היא מונעת ממנו להוכיח את עילתו לתשלום שכ"ט בעבור שרותי הנהלת חשבונות. מצד שני העתרות לבקשה יחזיר למעשה את הדיון "לנקודת האפס", יצריך את הנתבע להתגונן כנגד טענות חדשות, יאריך את הדיון ויגרום להוצאות משפט נוספות.
12. על מנת לאפשר לתובע להציג ולפרט את עסקת היסוד, בגינו ניתן השטר נשוא התובענה, אני מאפשר לו להגיש כתב תשובה לבקשה לרשות להתגונן, תוך 21 יום מהיום. יהיה בכך איזון ראוי בין הזכות של התובע להוכיח את עילת תביעתו השטרית,לבין הזכות של הנתבע שלא להוסיף עילת תביעה בשלב זה.
13. היה ולתובע עילת תביעה נוספת נגד הנתבע, הוא יכול לנקוט בהליך משפטי עצמאי, כפוף לכל דין. אין הצדקה להוספת עילת תביעה במסגרת התדיינות זו.