החלטה בתיק בשא 349/08 - פסקדין

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בבאר-שבע (סגנית הנשיאה יהודית גלטנר-הופמן; עב 3094/06), בו חויבו המבקשים באופן אישי ביחד ולחוד לשאת בחובות המשיבה 2 (להלן - החברה) ולשלם למשיבה 1 (להלן - המשיבה) פיצויי פיטורים בסך 131,609.05 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום 10.9.07 ולאחר מכן בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. כמו כן חויבו המבקשים והחברה לשלם למשיבה הוצאות משפט לרבות שכר טרחת עו"ד, בסך 5,000 ש"ח.

2.         המבקשים הגישו לבית דין זה ערעור על פסק הדין ויחד איתו הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 18.5.08 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשים ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לנו.

3.         המבקשים טוענים כי סיכוייהם לזכות בערעור טובים, שכן נגרם להם עיוות דין, בעיקר, בשל היותם בלתי מיוצגים. עוד טוענים המבקשים כי פסק הדין התבסס על עילה שלא נטענה על ידי המשיבה. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הם לא היו מעסיקיה של המשיבה, כך שהחבות שהוטלה עליהם הינה חריגה, בהתחשב בסכומי העתק שנפסקו נגדם ובהתחשב בעיוות הדין שנגרם להם. עוד טוענים המבקשים כי סיכוייהם להיפרע מן המשיבה אם יתקבל ערעורם קלושים. בהקשר זה נטען כי המשיבה היא גימלאית, ללא כל מקור הכנסה. עוד נטען כי המשיבה אינה עובדת ויש לה בעיות בריאותיות שיקשו עליה לשוב למעגל העבודה. לטענתם, העובדה שבבעלות המשיבה דירת מגורים וקופת גמל מהם היא מתפרנסת, אין בה כדי לשנות דבר. בנסיבות אלה, כך טוענים המבקשים, קיים חשש כי אם ישלמו את סכום פסק הדין ויזכו בערעור, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגבות כספים אלה בחזרה מן המשיבה. לעומת זאת, המבקשים מציינים כי הם פעילים בעסקם ואין כל חשש שלא יעמדו בפירעון סכום הפסק אם ידחה הערעור.

4.         המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת המשיבה, סיכויי הערעור של המבקשים אינם גבוהים. לטענתה, המבקשים הם שהביאו את החברה בה עבדה לחדלות פירעון והפכו אותה לגוף ריק מתוכן. עוד טוענת המשיבה כי העדר ייצוגם של המבקשים בפני בית הדין לא יכול להיות נימוק לערעור. אשר לטענה בדבר חשש להיפרע, טוענת המשיבה כי המבקשים לא הציגו כל ראיה לפיה יקשה עליהם לגבות את הכספים אם יתקבל הערעור. בתוך כך הציגה המשיבה תצהיר אשר הוגש בבית הדין האזורי במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, בו פירטה שווי נכסיה. עובדות אלה, כך לטענתה, משמיטות את חששם של המבקשים כי לא תוכל להשיב את הכספים שנפסקו לזכותה במידה ויתקבל הערעור. לחלופין, מבקשת המשיבה כי ככל שבית הדין יורה לעכב את ביצוע להורות למבקשים להפקיד את מלוא הסכום הפסוק.

5.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, והגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעורו (ע"א 9296/03 עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304; בש"א 216/89 אברהמי נגד בנק המזרחי, פ"ד מ"ג(2) 173, 174).

6.         לאחר שנתנו דעתנו לבקשה ולתגובה עליה, כמו גם לפסק הדין של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אכן, המבקשים לא השכילו להצביע על חשש ממשי שיקשה עליהם להיפרע מן המשיבה אם יתקבל הערעור שהגישו. אין די בעובדה כי המשיבה הינה פנסיונרית על מנת לשכנע שלא ניתן יהיה לגבות ממנה את הכספים שישלמו לה במקרה שיתקבל הערעור. עם זאת, המבקשים מעלים טענות כבדות משקל עליהן יש לתת את הדעת במסגרת הערעור. בנסיבות העניין, מוצאים אנו לעכב את ביצועו של פסק הדין בנוגע לכל סכום העולה על 70,000 ש"ח.

7.        סכום ההוצאות שהוטל על המבקשים אינו חורג מן הסכומים המקובלים הנפסקים בבתי הדין לעבודה, ובנסיבות אלו אין מקום לעכב תשלומו.

8.         לסיכום : אנו מעכבים את ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לחיוב המבקשים בסכום העולה על 70,000 ש"ח, זאת בתנאי שהמבקשים יפקידו את הסכום המעוכב בקופת בית דין זה תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו או שיפקידו - תוך אותו מועד - ערבות בנקאית לטובת המשיבה בסכום המעוכב. אם לא יופקד הסכום כאמור או הערבות, יהיה על המבקשים לשלמו למשיבה, כאמור בפסק דינו של בית הדין האזורי. אין עיכוב ביצוע לגבי הסכום ההוצאות שנפסק. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.

ניתנה היום י"ט סיון, תשס"ח (22 יוני, 2008), בהעדר הצדדים.

______________         ___________________       _________________

השופט שמואל צור          השופטת ורדה וירט-ליבנה         השופטת רונית רוזנפלד

_________________­­___                              ______________________

נציג עובדים מר אמנון כספי                                 נציג מעבידים מר יצחק קאול