אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3471/05

החלטה בתיק בשא 3471/05

תאריך פרסום : 09/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
3471-05
03/07/2006
בפני השופט:
הרשם דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
1. זיו מוצרי יו.פי.וי.סי בע"מ
2. פינקוס מיכאל
3. בראל יואב

עו"ד ששון דוד
הנתבע:
בנק יורו טרייד בע"מ
עו"ד סלפוי שמואל דב
החלטה

בקשה ליתן למבקשים רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב כנגדם (להלן: "התביעה"), בגין יתרת חוב של המבקשים אצל המשיב, בסך של  2,762,363 ש"ח.

העובדות

המשיב הינו בנק, אשר אצלו פתחה המבקשת 1, את ח-ן 420879, וח-ן 424424 (להלן: "החשבונות"). בגין חשבונות אלו חתמה המבקשת 1 על הסכם אשראי כללי ותנאים כלליים לניהול חשבונות/פיקדונות (להלן: "ההסכמים הסטנדרטיים").

המבקשים 2 ו-3, בעל מניות במבקשת 1, ומנהלה, בהתאמה, חתמו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, להבטחת חובות המבקשת 1 אצל המשיב. בנוסף היו בבעלותם, נכון למועד הגשת התביעה, עוד 3 חברות: שתי חברות בתחום כלי הבית (להלן: "חברת מוצרי זיו" ו "חברת ישי"), וחברה נוספת בתחום ענף הבנייה (להלן: "חברת מטליום").

המבקשים העבירו באופן הדרגתי את כל פעילותם הבנקאית העסקית, בין השאר את פעילותה הכספית של המבקשת 1, אל המשיב, בשל היכרותם עם מנכ"ל המשיב דאז, מר יוסף פנחסוב (להלן: "מר פנחסוב"), בעבר מנהל הבנק בו ניהלו את עניינם קודם לכן, ולאור הבטחתו של זה ליתן להם תנאים מועדפים.

טענות המבקשים

הרקע

1.         בתחילת שנת 2000, החלו המבקשים להעביר באופן הדרגתי את חשבונותיהם, בין השאר את חשבונות המבקשת 1, אל המשיב, וזאת לאור התחייבות מפורשת של מר פנחסוב לפיה המבקשים יזכו לתנאים מועדפים ומשופרים לתקופה ארוכה (להלן: "התנאים המועדפים"). התחייבות זו מעוגנת במכתב מאת המשיב (נספח א' לבקשת הרשות להגן), המפרט את תנאי העמלות והריביות שניתנו למבקשים. לטענת המבקשים הדבר הותנה בכך שאותם תנאים ישמרו גם לאחר פרישתו של מר פנחסוב מתפקידו כמנכ"ל המשיב.

2.         בתחילת שנת 2002, וכתוצאה מקריסת הבנק למסחר, שינה המשיב את מדיניות האשראי שלו, דבר שהתבטא בהרעת התנאים המועדפים עליהם הוסכם עם המבקשים. לאור פנייתו של מר פנחסוב אל המבקשים, הסכימו הם להרעה חד פעמית בתנאיהם, שכן נאמר להם לטענתם כי הדרישה להעלאת התעריפים מקורה בבנק ישראל, הכופה עליהם מהלך זה (להלן: "השינוי הראשון"). מאז המשיך המשיב להרע את תעריפיו באופן חד צדדי וללא קבלת הסכמת המבקשים.

3.         בסופו של יום, החליט המשיב להפסיק את פעילותו כבנק בכלל, ואת פעילות האשראי שלו בפרט, אולם החלטה זו הוסתרה מעיני המבקשים, אשר גילו אודותיה רק בתחילת שנת 2004, עת נפגשו הם עם מנכ"ל המשיב החדש, מר איציק שוילי (להלן: "מר שוילי"), אשר ביקש מהם לחסל את פעילותם אצל המשיב ולהחזיר את האשראי שניתן להם, אך התחייב שלא להאיץ בהם שכן הכיר בהבטחות והתחייבות של קודמיו לתפקיד.

4.         בניגוד להסכמות שבינהם, לא כיבד המשיב מספר המחאות שנמשכו מן החשבונות, ובכך גרם נזק למבקשים. בהתנהגותו זו של המשיב, רואים המבקשים משום הפרת התחייבות, אך העדיפו שלא להיגרר להליך משפטי, על כן ביקשו לפרוע את החוב בפריסה לפי הסכם שיוסדר בין הצדדים.

הפטרת ערב

5.         לאחר שנכשל המשא ומתן להסדר, ומבלי ידיעת המבקשים, פטר המשיב את הבעלים בפועל של 50% במבקשת 1 שהינו גם ערב נוסף לחובותיה (להלן: "מר סגמן"), מערבותו, תמורת סך של 30,000 ש"ח, אזי הגיש המשיב את תביעתו שבנדון.

נטען כי בהפטרת מר סגמן מערבותו נהג המשיב ברשלנות, בחוסר תום לב ומתוך שיקולים זרים.

6.         אמנם לפי הסכמי המשיב עם המבקשת 1, רשאי הוא לפטור ערב ללא כל סיבה מוצדקת, אולם הפסיקה קובעת כי סעיף המאפשר הפטרת ערב לחשבון ערבים אחרים ללא סיבה מוצדקת מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, וכן כי יש לקיים פטור זה בתום לב. הפטרת ערב בדרך בה ביצע זאת המשיב, מצדיקה כשלעצמה מתן רשות להתגונן, קל וחומר כאשר המשיב לא סותר טענה זו.

הפסקת אשראי

7.         הגם שההסכמים בין המבקשים למשיב מאפשרים לו להפסיק את האשראי ללקוח בכל עת ולפי שיקול דעתו, הרי שבמקרה דנא אין תחולה להסכמים אלו, באשר הפסקת האשראי שבענינינו, לא בהסכמים מקורה, כי אם בשל החלטת המשיב להפסיק את פעילותו הבנקאית, דבר הנלמד מתוך דו"חותיו הכספיים של המשיב. אין להחיל בענינינו את הדין הכללי לפיו בית המשפט לא מתערב בשיקוליו העסקיים של הבנק, שכן בהחלטתו להפסיק את אשראי המבקשים, פוטר עצמו המשיב מהתחייבויותיו, והדבר עומד בניגוד גמור לדיני החיובים.

8.         הלכה היא כי סופו של חוזה שלא נקבע מועד לסיומו, הינו תוך זמן סביר, אולם במקרה דנא ולאור הנסיבות (העברת תיק אשראי של חברה לא פעילה בהיקף כספי גבוה), מן הראוי לקבוע כי לא חלף המועד הסביר לפקיעת התחייבויות המשיב למבקשים, שכן המדובר בחודשים ספורים.

טענת הקיזוז

9.         המבקשים רואים בפעולות המשיב כפעולות בניגוד לחובת תום הלב, הפרת התחייבויותיו כלפיהם והפרת חובת הנאמנות שהוא חב כלפיהם. מחדליו של המשיב גרמו למבקשים לנזקים, והפרות התחייבויותיו כאמור מקימות למבקשים זכות לקזז נזקים אלו כנגד החוב הנטען:

א.                  סך של 700,000 ש"ח - המשיב הודה בקבלתו כתוצאה ממימוש נכס.

ב.                  סך של 200,000 ש"ח - בגין גביית יתר בריבית ובעמלות, בה הודה המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ