אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3387/05

החלטה בתיק בשא 3387/05

תאריך פרסום : 17/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי נצרת
3387-05,5702-95
25/07/2006
בפני השופט:
נסים ממן

- נגד -
התובע:
1. ח'יריה פאהום
2. ביאן ג'מאל פאהום
3. סעיד ג'מאל פאהום
4. פאדיה [פאתנה] ג'מאל פאהום
5. ראיק ג'מאל פאהום
6. סראג' ג'מאל פאהום
7. בלאל ג'מאל פאהום

עו"ד פ' סלמאן
הנתבע:
1. מלכ סעיד יוסף פאהום
2. זהירה סעיד יוסף פאהום
3. משהור סמיח סעיד פאהום
4. האפוטרופוס לנכסי נפקדים ע"י פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי

החלטה

            ביום 5.1.03 ניתן בבית משפט זה פסק דין בת.א. 572/95. פסק הדין דן בתביעות סותרות שהוגשו לפקיד המסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 [להלן - פקודת ההסדר]. התביעות נוגעות למקרקעין לא מוסדרים הרשומים כחמש חלקות שונות בגוש 16574 השייכות למנוח סעיד יוסף פאהום. הצדדים באותו הליך [פרט לעזבון המנוח ג'מאל סעיד יוסף פאהום], תבעו את זכויותיהם בהתאם לחלקיהם בעזבון המנוח סעיד יוסף פאהום. מאחר שעזבון המנוח ג'מאל סעיד יוסף פאהום הוא המחזיק במקרקעין, הוא הוגדר בפסק הדין כנתבע וזה בהתאם לתקנה 16 לתקנות הסדר זכויות במקרקעין [הליכי הסדר וסדרי דין] תשל"ג - 1973 [להלן - התקנות]. ג'מאל הוא אחד מילדיו של המנוח מאשתו הראשונה רימה והלך לעולמו בשנת 1988.

הנתבע טען למלוא הזכויות בכל המקרקעין. עיקר טענתו היתה כי אביו המנוח סעיד יוסף פאהום העביר לו במתנה לא רשומה את המקרקעין בשנת 1938, כ- 4 שנים לפני שמצא את מותו בתאונת דרכים בשנת 1942. מי שמתנגד לטענה זו הם יורשיו האחרים של המנוח סעיד יוסף פאהום, ילדיו מאישתו השניה מונירה, עיזבון אחיו המנוח סמיח פאהום והאפוטרופוס לנכסי נפקדים המייצג את אותם יורשים של המנוח סעיד פאהום שהם נפקדים.  הללו טענו כי לא נעשתה כל מתנה כזו ועל כן עיזבון המנוח צריך להתחלק בין כל ילדיו משתי נשותיו.  עיזבון ג'מאל טען גם לחזקה נוגדת כלפי יתר יורשיו של המוריש סעיד פאהום מהאישה האחרת ומהאישה הראשונה.  בפסק הדין נקבע כי לא הוכח קיומה של מתנה מעין זו וגם לא הוכחה חזקה נוגדת של ג'מאל במקרקעין. עוד נקבע כי חזקתו של עיזבון המנוח ג'מאל לא רק שלא היתה נוגדת, אלא באה מכוחם, מטעמם ובהסכמתם של יתר אחיו ואחיותיו.

            התוצאה היתה שפרט לחלקה אחת שנרשמה בשם עיזבון המנוח ג'אבר אחמד אבו אחמד שרכש את החלקה, כל יתר החלקות נרשמו בשם יורשיו משתי נשותיו של המנוח סעיד יוסף פאהום. עיזבון המנוח ג'מאל [שכאמור נפטר בשנת 1988], היה מיוצג במשפט בידי בנו מוחמד הידוע גם בשם סעיד. תחילה הופיע בשם העזבון עו"ד שוקרי ואחריו עו"ד עזמי עודה. מוחמד [סעיד] העיד במשפט.

            ביום 8.12.05, כמעט שלוש שנים לאחר מתן פסק הדין הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה הוגשה בשם אלמנתו ושישה מילדיו של המנוח ג'מאל, בהם אותו סעיד [מוחמד] שנזכר לעיל.

            הטענות שבבקשה הן כדלקמן:

            א.  הדיונים בבית המשפט התנהלו שנים לאחר פטירתו של ג'מאל. עו"ד אליאס שוקרי שהופיע בשם עיזבון המנוח ג'מאל, לא ייצג לטענת המבקשים את העזבון או את היורשים. הוא עצמו הצהיר שהוא מייצג רק חלק מהם;

            ב.  לאור בקשתו של עו"ד שוקרי להתפטר מייצוג חלק מהיורשים, ציווה בית המשפט לזמן את יורשי המנוח ג'מאל ואף נקב בשמות של שלושה מהם מאהר, סעיד וסירג'. אולם זימון זה אינו בר תוקף מאחר וכל הצדדים ידעו כי שלושת היורשים הללו אינם מייצגים את העזבון או את כל היורשים שכן יורשיו של ג'מאל הם 12 איש במספר;

            ג.   עו"ד עודה שהופיע בשם עיזבון המנוח ג'מאל לאחר שעו"ד שוקרי שוחרר מייצוג, טען כי הוא מייצג את "ג'מאל סעיד יוסף פאהום";

            ד.  ארבעה מהמבקשים טוענים כי הם מתגוררים בארה"ב ולטענתם, לא הוזמנו לדיון ולא נתנה להם הזדמנות להשמיע את דבריו. כל פעולה שנעשתה שלא בשמם ולא על דעתם אינה מחייבת אותם;

            ה.   פגם שנפל בהליכי בית המשפט מחייב ביטול פסק הדין מחמת הצדק.

            לבקשה צורף תצהיר חתום בידי אותו מוחמד [סעיד] ג'מאל פאהום אשר ייצג את העזבון במהלך שמיעת המשפט. נאמר בתצהיר, בין היתר, כי "אף פעם לא קבלתי זימון כלשהו לדיונים בתיק" וכי "הופתעתי [צריך להיות הופעתי - נ"מ] בישיבות מספר בתיק האמור לפי דרישתם של עו"ד שוקרי ולאחר מכן עו"ד עודה". עוד טען סעיד כי "אני לא ייצגתי את יורשי המנוח אבי כלל וכלל ולא יכולתי לייצגם וכן אני לא ייצגתי את עיזבון המנוח אבי וכי לא יכולתי לייצגו". בסעיף 11 טוען המצהיר: "לא ייפיתי את כוחו של אף עו"ד לטפל בעניין בשם יורשיהמנוח אבי או עזבונו ולא יכולתי לעשות כן ובסעיף 12 נאמר: "לא הודעתי לאחי וליתר היורשים על התנהלות ההליך נשוא הדיון וכי אני אישית ידעתי על פסק הדין חודשים רבים לאחר שניתן".

            המשיבים בבקשה זו הם יורשיו של המנוח סעיד יוסף פאהום מאשתו השניה שהן האחיות מלכ וזהירה, עיזבון המנוח סמיח סעיד פאהום והאפוטרופוס לנכסי נפקדים.

ב"כ המשיבות 1 ו-2, עו"ד מוסקוביץ, טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר ואין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד. הדרך לתקיפתו של פסק דין כזה אינה הגשת בקשה לביטולו אלא הגשת ערעור. עוד טוען עו"ד מוסקוביץ כי מאחר ופסק הדין התייחס לעזבון המנוח ג'מאל, לא הייתה נפקות לנוכחותם במשפט של יתר יורשי המנוח וכי סעיד ג'מאל פאהום הציג את עצמו כנציג העזבון ופעל בשמם של יתר היורשים.

עוד טען עו"ד מוסקוביץ כי מאחר שמדובר בתביעה במסגרת הליכי הסדר מקרקעין, הרי בהתאם לתקנה 24 לתקנות התייצבותו של אחד הבעלים המשותפים כמוה כהתייצבות כולם והוא הדין בהתייצבותו של אחד מיורשי תובע או בעלים. במקרה זה די היה בהתייצבותו של סעיד שהוא אחד היורשים. לטענת עו"ד מוסקוביץ המבקשים לא הראו כי יש להם סיכוי להצליח במשפט במידה ופסק הדין יבוטל. בהעדר הוכחה כזו ובהעדר ראיות מטעמם לא יעתר בית המשפט לבקשה ועליו לדחות אותה. כמו כן נטען כי האמור בתצהירו של סעיד אינו נכון מכיוון שידע על ההליכים, נכח בהם ואף מסר עדות.

עו"ד גוט, ב"כ האפוטרופוס לנכסי נפקדים, סבור כי טענתם העיקרית של המבקשים היא שלא כל יורשי המנוח הוזמנו והתייצבו בפני בית המשפט. עו"ד גוט חזר וציין כי אין חולק שלפחות אחד מהיורשים, אותו סעיד, נכח בדיונים וניהל את התביעות מטעם העזבון. אין בפי המבקשים שום טענה לניגוד עניינים בינם לבין עצמם או בינם לבין מוחמד [סעיד]. הליכי ההסדר שונים מסדר הדין האזרחי במובן זה שנקודת המוצא היא כי יורש אחד מייצג את כל העיזבון אלא אם יש ביניהם ניגוד עניינים. עקרון זה קבוע בסעיף 19 לפקודת ההסדר.

לדעתי, עמדתם של המשיבים נכונה מהבחינה המשפטית ואין מנוס אלא לדחות את הבקשה.

עו"ד סלמאן הרבה לטעון בעניין התקלה שנפלה, כביכול, בהליך בירור התביעות הסותרות.  הוא מתכוון לכך שלא כל היורשים זומנו באופן אישי. לדעתו, בהעדר מנהל עיזבון אין זימונו של אחד מהם מחייב את היתר. דברים אלה נכונים, אולי, כאשר מדובר בתביעה אזרחית רגילה, אולם כאמור אנו עוסקים בפסק דין בתביעות שהוגשו לפקיד ההסדר ועליהן חלות הוראות פקודת ההסדר והתקנות לפיה.

סעיף 19 לפקודת ההסדר קובע:

"19. התייצבות בשם קבוצה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ