אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3277/05

החלטה בתיק בשא 3277/05

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
3277-05
06/11/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
הלאומית חברה לביטוח בע"מ
עו"ד קופטי
הנתבע:
1. מאהלי אמיר (אמל)
2. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

עו"ד שאער
עו"ד בלגה
החלטה

1.         זוהי בקשה למחיקת התביעה בתיק העיקרי על הסף, לנוכח תניית שיפוט הכלולה בפוליסת ביטוח מספר 100/0031872, שבין המבקשת, היא המבטחת, ובין הגב' ג'נית עיד קשוע (להלן: המבוטחת). עניינה של הפוליסה החיובים שהמבקשת עשויה לחוב לנוכח השימוש שהמבוטחת או האנשים המורשים לכך, כמפורט בפוליסה, עושים ברכב מ.ר. 69-854-06. ודוק: הדברים יפים אך במידה וייקבע כי המבקשת חייבת בפיצוי התובע מכוח ההתקשרות החוזית שהולידה את פוליסת הביטוח האמורה.

            התיק העיקרי, עניינו תביעת המשיב (להלן: התובע) לפיצויים בגין תאונת דרכים שהיה מעורב בה עת נהג ברכב נשוא הפוליסה האמורה.

2.         לטענת המבקשת, פוליסת הביטוח היא העומדת בבסיס התביעה דנן, ולפי כתב התביעה, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד), מהווה את עילת התביעה היחידה. כנגד זאת, טענה המבקשת בכתב הגנתה כי היא איננה מבטחת "כדין", ולפיכך אין בטענות התובע האמורות כדי לחייבה בפיצויו. דא עקא, במהלך הדיון מיום 21.06.05 טען ב"כ המשיבה (היא הנתבעת 2, להלן: קרנית), כי המבקשת עשויה לחוב מכוח דיני החוזים וההתקשרות החוזית שהולידה את הפוליסה. לדידו של ב"כ המבקשת, התביעה כלל אינה כוללת עילה חוזית, שכן כאמור לעיל, התובע כלל לא העלה טענה זו בכתב התביעה או הניח את התשתית העובדתית הדרושה בהקשר זה, ואף לא צרף את המבוטחת כנתבעת בתביעתו.

יחד עם זאת, אם בית המשפט יקבע כי ניתן לחייב את המבקשת מכוח ההתקשרות החוזית, כי אז לשיטת המבקשת יש למחוק התביעה לנוכח קיומה של תניית שיפוט בפוליסת הביטוח (ממנו שואבת העילה החוזית את קיומה). לפי הפוליסה, הסמכות הבינלאומית והמקומית תהא בעיר רמאללה, מקום הוצאת הפוליסה וביצוע ההתקשרות החוזית.

3.         בתגובתה, טוענת קרנית כי מלכתחילה היתה עילת התביעה מכוח חוזה הביטוח "האישי", שהרי התובע הוא נהג הרכב ולא צד ג'. לטענתה, עילת התביעה מקורה לעולם בביטוח האישי, וחוק הפלת"ד איננו יוצר עילת תביעה לנהג כנגד מבטחת רכבו. הדבר נובע גם מכוח הוראת סעיף 3(א)(2) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970. לפיכך, אם סבורה היתה המבקשת כי תביעת התובע כפופה לאותה תניית שיפוט, ממילא חובה היה עליה להעלות טענה זו בכתב הגנתה, ולא בחלוף 5 שנים. אי לכך, טוענת קרנית, יש לדחות הבקשה ולחייב המבקשת בהוצאות.                

            בתשובה, טוענת המבקשת כי אין כל היגיון בתגובתה של קרנית, שכן אם לשיטתה עילת התביעה היא מלכתחילה חוזית, הכיצד זה נהג רכב שאינו המבוטח, יכול לתבוע על פי פוליסת ביטוח שלא זו בלבד שהוא אינו צד לה, אלא שנאמר בחוזה במפורש כי הביטוח לא יחול על נהיגתו? לדידה של המבקשת, טענתה של קרנית כי לנהג הרכב ישנו מעמד עצמאי בתביעה, אף מלמדת כי התביעה אינה חוזית אלא כזו שבבסיסה עומד חוק הפלת"ד ופקודת הרכב המנועי. ובכל זאת, מדגישה המבקשת, כי הטענה של "החיוב החוזי" מהווה הרחבת חזית, שהיא מתנגדת לה בכל תוקף, וכי טענתה באשר לתניית השיפוט, הנה טענה שהועלתה כנגד חזית זו, בהזדמנות הראשונה - קרי: מיד לאחר ששמעה על הטענה החוזית.

4.         התובע מתנגד לבקשה אף הוא, והוא מבקש לדחותה על הסף. ראשית, מאחר והבקשה לא נתמכת בתצהיר המפרט את העובדות עליהן היא נשענת, או את תנאי הפוליסה הנטענים. שנית, מאחר והוגשה בשיהוי רב. התביעה הוגשה עוד בשנת 1999, ומאז התנהלו הליכים רבים, אך המבקשת לא הגישה בקשה כלשהי. היא  אף לא העלתה בכתב הגנתה טענת תניית שיפוט ייחודית, על אף שהתביעה מלכתחילה נסמכה על חוזה הביטוח בהיות התובע הנוהג ברכב. הלכה היא כי תביעתו של תובע בהיותו הנוהג ברכב נשענת לעולם על חוזה הביטוח, ולכן אין ממש בטענת המבקשת כי מדובר בתביעה על פי עילה חדשה.

לגופו של עניין, טוען התובע כי כלל אין זה ברור שהפוליסה כוללת תניית שיפוט ייחודית הרלוונטית לענייננו, או כזו המורה שהסמכות הבינלאומית היא לעיר רמאללה. ומכל מקום, לשיטתו, אין מדובר בתניית שיפוט שהיא ייחודית, שכן זו לא נוסחה בלשון ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. הוא הוסיף, כי אף אם מדובר בתניית שיפוט ייחודית, הרי שלפי ההלכה אין זה גורר מחיקת התביעה, אלא אך עיכוב הליכים. ובאשר לכך, הרי שלפי הפסיקה כאשר קיים חשש לעיוות דין או כאשר קיום המשפט בארץ הזרה יכביד על הבאת עדים, אזי לבית המשפט הסמכות שלא לאכוף את התניה ולא לעכב הליכים. לטענת ב"כ התובע, במקרה דנן ישנן נסיבות המצדיקות סטייה מתניית השיפוט ואי אכיפתה: הן העובדה שבשל המצב השורר בשטחים התובע לא יוכל לזכות במשפט צדק, והן העובדה שבתיק העיקרי שני נתבעים שאחריותם חלופית, ופיצול הדיון בין הנתבעים עלול להוביל לכך שהתובע יצא קרח מכאן ומכאן, בשל הכרעות סותרות.              

לאור כל האמור, מבקש התובע לדחות הבקשה ולחייב המבקשת בהוצאות לדוגמא.

דיון

5.         התביעה בתיק העיקרי מבוססת על חוק הפלת"ד, ואין לומר כי מדובר בעילה חוזית עצמאית. המנגנון הקבוע בחוק הפלת"ד ובפקודת הרכב המנועי אך יונק את קיומו מחוזה הביטוח, אך העילה מקורה בחוק הפלת"ד:

"מבחינתו של חוק הפיצויים, הורגש הצורך ליצור קשר חזק יותר בין החוק לבין הביטוח החוזי. נקבע על כן, כי האחריות היא על פי חוזה הביטוח, אך העילה נעוצה בחוק הפיצויים (ע"א 677/80...; ד"נ 30/83 כהנקא נ. "סהר" חברה לביטוח בע"מ...; ע"א 204/85 מדינת ישראל נ. מזרחי...)" [ע"א 420/83 אבו סקייק אשור נ' "מגדל" חברה לביטוח, פ"ד מד(2) 627, 635].

כידוע, מקום בו נקבע כי נוהג הרכב הפר את התנאים המוקדמים ההכרחיים לצורך זכאות לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, אין עוד בפניו אופציה סטטוטורית לתבוע את קרנית, אך זכאי הוא  לתבוע את חברת הביטוח במסגרת עילה שאינה על פי חוק הפלת"ד:

"זכותו ... נשענת בעיקרה, במסגרת פקודת הנזיקין על עילה חוזית בין המבטח למבוטח, ובמקרה כזה יחולו דיני החוזים הכלליים" [ת"א (מחוזי-חיפה) 1106/98  מרעי נ' גבאי, תקדין (2001)].

ודוק: מכוח סעיף 8(ג) לחוק הפלת"ד, חל עיקרון ייחוד העילה, קרי, במידה וישנה זכאות לפי חוק הפלת"ד, נשללת הזכאות לתבוע בעילה אחרת.

6.         כאמור, עילת תביעתו של התובע היא חוק הפלת"ד. כפי שטען ב"כ המבקשת, התובע לא העלה בתביעתו כל טענה חלופית בדבר חבות אפשרית של המבקשת מכוח דיני החוזים הכלליים (בהקשר זה יוער, כי אין זו העת להכריע בשאלה האם פוליסת הביטוח הוציאה מתחום תחולתה את התובע אם לאו, שכן זהו עניין שבלב ליבה של התובענה בתיק העיקרי. יתרה מכך, אין לה ולא כלום עם הבקשה דנן).

            מאחר ובגדרה של עילה על פי חוק הפלת"ד מצויים אנו, אין לראות את מערכת היחסים שבין התובע והמבקשת כמערכת חוזית גרידא על כל המשתמע מכך, ואין לקרוא לתוכה את תניית השיפוט, ככל שכלולה היא בפוליסת הביטוח. לפיכך, סוגיית תניית השיפוט שהעלה ב"כ המבקשת הנה אך תיאורטית, כפי שאף הוא עצמו מצא לנכון להדגיש, ואין כל צורך להיכנס לעובי הטענות בדבר עצם קיומה וטענות הפורום הנאות. למרות זאת, יצוין כי גם לגופו של עניין היה מקום לדחות הטענה בדבר תניית שיפוט, שכן ממילא טענה זו הועלתה בשיהוי. 

7.         סיכומם של דברים הנו, כי דין הבקשה להדחות. בשולי הדברים יוער, כי מוטב לו לא היתה מוגשת כלל.

            המבקשת תשא בהוצאותיהם של התובע ושל קרנית בסך 5,000 ש"ח כל אחד בתוספת מע"מ כחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ