אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3194/07

החלטה בתיק בשא 3194/07

תאריך פרסום : 25/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"א, בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3194-07,1213-07
13/11/2007
בפני השופט:
עאטף עיילבוני

- נגד -
התובע:
1. חבוס מאג'ד
2. חבוס פרחאן
3. חבוס סלמאן
4. חבוס ג'סאן
5. חבוס ת'אאר

עו"ד סאלח עבדאללה
הנתבע:
1. מושב נווה אטי"ב - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
2. מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל
3. ההסתדרות הציונית העולמית

עו"ד מאיר הפלר
עו"ד נמרוד בכר
עו"ד מ. גדרון
החלטה

הבקשה :

בפני בקשה להורות על הארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט דני צרפתי) בת.א. 4594/99, בטענה שהאיחור בהגשת הערעור הינו של יומיים, בשל מחלת ב"כ המבקשים.

פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט קמא ביום 10/06/07, הומצא למשרד ב"כ המבקשים ביום 26/06/07, ואילו הערעור הוגש ביום 09/10/07, והבקשה להארכת המועד הוגשה ביום 11/10/07.

המשיבים מתנגדים לבקשה, גם לגופה בשל האיחור והיעדר הצדקה לאיחור האמור וגם בטענה שסיכויי הערעור להתקבל הם אפסיים.

טענות הצדדים :

המבקשים טוענים כי פסק הדין הומצא להם רק ביום 26/06/07, כך שלאחר ניכוי תקופת פגרת הקיץ של בתי המשפט ופגרת סוכות, הרי שמדובר באיחור של יומיים בלבד מהמועד הקבוע על פי דין להגשת הערעור, איחור אשר נובע ממחלת עורך הדין המטפל בתיק, בימים האחרונים להגשת הערעור.

יצויין ויודגש, כי אמנם הערעור הוגש בחתימתו של עוה"ד תומא, אבל עיון בתיק בית המשפט מראה שהתיק היה בטיפולו של עוה"ד עבדאללה עצמו, הוא אשר ניהל את ההוכחות ואת הדיונים והוא אשר הופיע בפני ביהמ"ש קמא.

לטענתם לא ייגרם למשיבים כל נזק בהגשת הערעור באיחור כה קצר, בעוד שדחיית הבקשה דנן תפגע בזכויות המבקשים, ותחסום דרכם להגשת ערעור על פי דין, כך שיגרם להם נזק חמור ביותר.

לעניין סיכויי הערעור טוענים המבקשים כי קיימים סיכויים גבוהים ביותר לקבלתו, זאת מאחר וביהמ"ש קמא חישב את הפיצוי ואובדן ההכנסות למבקשים בשיעור של 65% מן הסכומים אותם קבע שמאי בית המשפט, וכן חישב את הפיצוי לפי שטח קרקע הקטן בהרבה מן השטח הרשום בנסח הרישום, וכן קבע שכר טרחת עו"ד בסכום שהינו בלתי סביר בהתחשב בהימשכותם של ההליכים בתיק דנא.

המשיבים טוענים כי הערעור הוגש 120 יום לאחר מתן פסק הדין, כחלוף 101 ימים מהיום שפסק הדין התקבל לטענת המבקשים אצלם, זמן די והותר להכנתו ולהגשתו, וזאת ללא טעם מיוחד, שכן מחלתו של עורך הדין המטפל בתיק, אינה מהווה טעם מיוחד, והיא נסוגה מפני עקרון סופיות ההליכים ואינטרס ההסתמכות והצפיות של הצדדים.

דיון :

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, החלטתי לדחותה על הסף.

תקנה 397 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") קובעת, כי המועד להגשת ערעור בזכות הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה "והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת", כאשר מניין הימים מתחיל ביום בו הומצאה ההחלטה לבעל הדין המערער, כשההחלטה ניתנה שלא בפניו (תקנה 402 לתקסד"א).

כידוע, תקופת פגרת בתי המשפט לא תובא במניין הימים "אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת".

בענייננו, פסק הדין הומצא לב"כ המבקשים ביום 26/06/07, בניכוי פגרת הקיץ מיום 16/07/07 ועד ליום 31/08/07, וכן בניכוי פגרת חג הסוכות מיום 26/09/07 (י"ד בתשרי, תשס"ח) ועד ליום 03/10/07 (כ"א בתשרי, תשס"ח), כאמור ב תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), תשמ"ו-1983, הרי שהערעור אמור היה להיות מוגש עד ליום 04/10/07, כך שמשהוגש ביום 09/10/07, הרי הוגש באיחור של 5 ימים, בניגוד לטענת המבקשים, לפיה הערעור הוגש באיחור של יומיים בלבד.

המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק, כך שחובה על מבקש הארכת המועד לבסס את בקשתו על "טעם מיוחד", כאמור בהוראות תקנה 528 לתקסד"א, וזאת גם כשהמדובר באיחור של יום בלבד. (ראה בש"א 7378/98 נתנזון נ' הועדה המקומית חולון, פ"ד נג (1) 856) טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובין היתר ייבחן משך האיחור, "האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו". (ראה דברי כב' השופטת בייניש (כתוארה אז) בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן).

ב"כ המבקשים טוען כי בשל מחלה, נבצר ממנו להגיש את הערעור במועד, ועל כן הגישו לכאורה באיחור של יומיים, ותמך טענותיו בדבר מצבו הרפואי בתצהיר מטעמו. הפסיקה אמנם קבעה כי מחלתו של בעל הדין עשויה להוות טעם מיוחד, אם המחלה מנעה ממנו לתת דעתו לענייניו המשפטיים, שכן המדובר בעניינים שמחוץ לשליטתו של בעל הדין (ראו: ע"א 201/66 מונטיפיורי נגד זלינגר, פ"ד כ(4) 17, 19), וכן קבעה כי מחלתו של ב"כ בעלי הדין, עשויה אף היא להוות טעם מיוחד, כאשר מדובר באיחור קצר מועד ובלא שנגרם לצד השני נזק בגין הסתמכות על פסק הדין, (ראה בש"א 3842/05 מוטל קוגן נ' רשות הפיתוח ואח'; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית 2003) 645), אלא שלא כך הם פני הדברים בענייננו.

בבקשה גופא, כמו גם בתצהיר, אין פירוט באשר למהות המחלה הנטענת של ב"כ המבקשים.  ב"כ המבקשים הסתפק בטענה כללית וסתומה של מחלה, מבלי שיוכח די הצורך שיש במחלה הנטענת כדי להוות סיבה לאי הגשת הערעור במועד, ומבלי שצורפו אסמכתאות רפואיות התומכות בטענה זו. לא שאינני מאמין לטענה, אבל טענה כזו עליה להיות מגובה באישור רפואי המוכיח שהמחלה יש בה כדי למנוע מעוה"ד הגשת הערעור במועד, וכשמדובר באיחור כה משמעותי של 5 ימים, הדברים מקבלים משנה תוקף. התנהלות זו של המבקשים לא יכולה לשמש להם כעת טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק.

ב"כ המבקשים נפל לכלל טעות בחישוב מניין הימים, מאחר ולא מדובר באיחור של יומיים כי אם באיחור של 5 ימים בהגשת הערעור, מה גם שלרשות ב"כ המבקשים היו 105 ימים להכנת הערעור - מאז קבלת פסק הדין במשרדו ביום 26/06/07 ועד ליום הגשת הערעור, מתוכם נוכו 47 ימים של פגרת בתי המשפט ו-8 ימים של פגרת סוכות. למבקשים היה זמן די והותר להערך, להכין ולהגיש הערעור במועד, אלא שלא טרחו, וסיבותיהם עמם, להגיש את הערעור במסגרת המועד הקבוע לכך בחוק, ולא היה מקום להמתין ל"רגע האחרון" על מנת להגישו. ומכל מקום, וודאי שהיה על המבקשים להגיש את הבקשה להארכת מועד, בטרם חלף המועד להגשת הערעור, ולא לאחר שחלף, כפי שנהגו המבקשים. הגם אם נאמר שב"כ המבקשים חשב שמחלתו מצדיקה איחור בהגשת הערעור, הוא אף לא טען שמחלתו הצדיקה הגשת הבקשה להארכת המועד אחרי חלוף המועד ב-7 ימים!

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ