אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 3046/07

החלטה בתיק בשא 3046/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3046-07
31/10/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
1. יצחק פלג
2. חוה חן פלג

הנתבע:
1. טליה ולד
2. אייל ולד
3. מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל
4. רשם המקרקעין בנצרת
5. הגר נתן

החלטה

1.         המדובר בבקשה מטעם התובעים שכנגד (להלן: "המבקשים") לתיקון כתב תביעה שכנגד.

2.         ביום 04/04/06 הגישו המבקשים תביעה שכנגד, ובה ביקשו לקבוע כי גבול חלקתם הדרומי על המפה המצבית שצורפה לתביעה שכנגד, וכן סילוק ידם של המשיבים 1 ו-2 משטחם של המבקשים. הסעדים המבוקשים הנ"ל הם פועל יוצא וישיר מהסעד שהתבקש בתביעה העיקרית.

3.         ביום 16/9/2007 ביקשו המבקשים רשות לתקן את כתב התביעה שכנגד באופן כזה שיתאפשר להם להוסיף לכתב התביעה שכנגד טענה חלופית, לפיה במידה ותידחה טענתם העיקרית לסילוק יד, הם יהיו זכאים לפיצוי כספי מאת המשיבים, או מי מהם. המבקשים צמצמו את סכום הפיצוי המבוקש לצרכי האגרה בלבד והעמידו אותו על סך של 90,000 ש"ח. אך המבקשים ביקשו לשמור לעצמם את הזכות להעמיד את תביעתם על מלוא סכום נזקיהם בסכום כולל של 200,000 ש"ח.

4.         אלה בתמצית נימוקי הבקשה :

א.         בכוונת המבקשים להגיש לבית המשפט בבוא העת חוות דעת מטעם שמאי מקרקעין שקובעת מהו הפיצוי המגיע למבקשים במידה ושטח מגרשם יקטן על חשבון הגדלת שטח מגרשם של המשיבים 1 ו-2.

ב.         תיקון כתב התביעה שכנגד דרוש ונחוץ בנסיבות העניין על מנת להכריע בכל השאלות העובדתיות והמשפטיות שעלולות להתעורר במסגרת המחלוקת נשוא התביעה ותביעה שכנגד.

5.         המשיבים (פרט למשיבה 5) הגישו את תגובתם, בה התנגדו לבקשה מהנימוקים הבאים:

א.         התיקון המבוקש עלול לסבך ולסרבל את הדיון בתיק שלא לצורך.

ב.         השיהוי בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד הוא רב וניכר. התיקון המבוקש - הוספת הסעד הכספי - היה ידוע למבקשים עובר להגשת כתב התביעה שכנגד והם אף ביקשו פיצול סעדים לגביו, למקרה בו תביעתם שכנגד תידחה.

ג.          הסעד העיקרי שהתבקש ע"י המבקשים בכתב התביעה שכנגד הוא סילוק ידם של המשיבים 1 ו-2, קרי - סעד לא כספי. הסעד שאותו מבקשים המבקשים להוסיף לכתב התביעה שכנגד, הוא סעד כספי שעל-פי שוויו הוא בסמכות בית משפט השלום.

6.         דיון והכרעה:

א.         תקנות 91 עד 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן - התקנות) מסדירות את תיקון כתבי הטענות. לעניינינו, כך קובעת תקנה 92 לתקנות:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

הגישה של בתי המשפט ביחס לתיקון כתבי הטענות, היא גישה ליברלית המאפשרת לבעל דין את יומו בבית המשפט, ובלבד שהתיקון יהיה רלוונטי כדי לאפשר הכרעה בשאלות שבמחלוקת, תוך איזון בין הזכויות הדיוניות והמהותיות של בעלי הדין (ראה ר"ע 330/85 מנחם אלבו נגד רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556). עם זאת, בענייננו, תמוה בעיני מדוע הוגשה הבקשה דנן רק בחלוף כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה שכנגד ולאחר שהתקיימו מספר דיונים מקדמיים בתיק. באותו פסק דין של מנחם אלבו הנ"ל, בעמ' 557 נאמר:

"חרף הליברליות, בה נוהגים בתי-המשפט כדי לאפשר לפלוגתאות השנויות באמת במחלוקת לעלות על שולחן הדיונים, אין נעתרים לבקשה לתיקון כתב-טענות - בעיקר לאחר שנערך כבר קדם-משפט - כעניין שבשגרה".

ב.         המבקשים ביקשו להוסיף כעת סעד כספי, בעוד שבכתב התביעה שכנגד המקורי הסעד העיקרי הוא סעד של סילוק ידם של המשיבים 1 ו-2 מן המקרקעין, כאמור לעיל. בעניין זה נפסק ע"י בית המשפט העליון כי:

" אכן, מקום בו נתבעים מספר סעדים, אשר כולם נוגעים לעניינים שבמקרקעין, חלה ההלכה לפיה הטפל הולך אחר העיקר ובית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי מוסמך לדון גם בסעד הטפל (ע"א 148/58 ח. קלקודה נ' אגד (א.ש.ד) בע"מ, פ"ד יג 260, 268). כך למשל, כאשר נלווית לתביעת בעלות במקרקעין תביעה לחזקה בהם, או עניין אחר הנוגע לשימוש בהם (ראו ע"א 635/76 משה טייבר נ' חיים טייבר, פ"ד לא(2) 737, 742 וכן פרשת אלעוברה הנ"ל, בעמ' 674).

לעומת זה, כאשר הסעד הנוסף או החלופי הנתבע, בצד הסעד הנוגע לעניינים שבמקרקעין, הוא סעד כספי, קובעת ההלכה הפסוקה כי הסמכות העניינית לדון בסעד נוסף זה, נקבעת על פי שווי הסעד הכספי (ראו ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1457, 1458, ע"א 588/87 כהן נ' שמש, פ"ד מה(5) 297, 313; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 165 הערת שוליים 251; וכן השוו עם רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' רחל שוורץ, פ"ד נג(1) 670, 672)" (ראה ע"א 8130/01 מוחמד מחאג'נה נ' מוחמד אגבאריה ו-2 אח', תק-על 2003(2), 1478), (ההדגשה לא במקור).

            נראה לי כי בנסיבות המקרה שלפנינו, לא ניתן לומר כי סעד של פיצוי כספי הוא סעד טפל שהולך אחר הסעד העיקרי שעניינו במקרקעין - סילוק יד. סעד של פיצוי כספי, הוא סעד עצמאי ונפרד מהסעד העיקרי - סילוק יד -. מאחר ששוויו של הסעד הנ"ל הוא בסמכות בית משפט השלום, אין בסמכות בית משפט זה לדון בו, והמסקנה המתחייבת הינה, כי דין הבקשה להידחות. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ