הנתבעות מבקשות להורות לתובע למסור לעיונן עותק ממסמכים שונים, המפורטים בבקשה.
בכתב התביעה נטען כי חברת מודן תעשיות בע"מ שיווקה ילקוטים המפרים את הפטנט הרשום על שם התובע, והנתבעות, שרכשו את חברת מודן, נושאות באחריות לכל הפרה של זכויותיו.
התובע טען, כי הנתבעות הסתירו את העובדה שהן רכשו את המותג "מודן", והשתמשו במותג "מודן" לצורך שיווק ומכירה של ילקוטים המפרים את הפטנט של התובע ולכן הן אחראיות להפרת הזכויות.
בסעיף 1 לבקשה עתרו הנתבעות להתיר להן לעיין בכל כתבי הטענות בת"א 3166/99 וכן בפסקי דין או הסכמי פשרה שניתנו ביחס לכל אחד מהנתבעים באותו הליך.
התובע טוען בתגובתו, כי הוא אינו מתנגד לאפשר לנתבעות לעיין במסמכים המצויים בת"א 3166/99, ומסכים למסור לב"כ הנתבעות ייפוי כח מטעמו, על מנת שיוכלו לעיין בתיק בית המשפט ולצלם כל מסמך שיראו לנכון בתיק בית המשפט. התובע מסכים גם, באופן חלופי, שהנתבעות יעיינו בקלסרים המצויים במשרדו, הכוללים את החומר בת"א 3166/99, וכן מסכים שהנתבעות יקבלו, בתיאום מראש, את הקלסרים לעיון במשרדם, בתנאי שיתחייבו להשיבם בתום העיון.
עם זאת, התובע מסייג את הסכמתו בעניין זה, ומתנגד לאפשר את העיון בהסכמי הפשרה המצויים בת"א 3166/99 ובהסכמי ההרשאה שנערכו במסגרת התקשרויות אחרות (והתבקשו במסגרת סעיף 4 לבקשה).
בתשובתן לתגובה, טוענות הנתבעות כי התנגדות התובע לאפשר עיון בהסכמי הפשרה נוגדת את עיקרון פומביות הדיון, שכן משניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, הרי שהוא חלק בלתי נפרד מההליך, והוא מחוייב בפרסום, ככל פסק דין אחר.
בהחלטתי מיום 22/4/08 הוריתי לתובע להעביר לעיוני, במעטפה סגורה, עותק מהסכמי הפשרה בת"א 3166/99 וכן עותק מהסכמי ההרשאה.
בע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433 , נקבע בהקשר של מתן אפשרות לבעל דין לעיין במסמכי בית המשפט- "הזכות לעיין במסמכי בית המשפט ואף הזכות לפרסם את תוכנם נגזרות מסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע את עקרון פומביות הדיון, ומן הכלל החל על כל רשות ציבורית הממלאת תפקיד על פי דין, ולפיו, בהיעדר הוראה חקוקה הקובעת אחרת, מסמכים שברשותה צריכים להיות גלויים ופתוחים...עם זאת הזכות לעיין במסמכי בית המשפט והזכות לפרסם את תוכנם אינן מוחלטות, והן כפופות להגבלות תחיקתיות שונות המשקפות את האיזון שבין עקרון פומביות הדיון לבין אינטרסים אחרים. יש לפרש תחיקה מגבילה זו בצמצום לנוכח מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון. הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום. איסור העיון והפרסום יהיה במידה שאינה עולה על הנדרש" (ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ (15/2/05)).
כלומר, למרות שכלל פומביות הדיון מרחיב את מסגרת המקרים שבהם יותר עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, הרי שהיקף העיון אינו בלתי מוגבל, והוא עשוי להיות נתון לחסיונות שונים, כעיון בכל מסמך אחר.
עיינתי בהסכמי הפשרה וההרשאה שהוגשו לעיוני, ונוכחתי כי הם עשויים להיות רלוונטיים גם להליך הנוכחי, ולתרום לקידום סיום ההליך בדרך מוסכמת.
עם זאת, מן הראוי כי יימחקו שמות הגורמים עימם התקשר התובע, במסגרת הסכמים אלה, וזאת על מנת לשמור על האינטרסים העסקיים שלהם, ומאחר שהם אינם צד להליך הנוכחי.
בכפוף לאמור, מתבקש התובע להעביר לעיון הנתבעות מסמכים אלה, בתוך 30 יום.
הצדדים מתבקשים להסדיר ביניהם את הליכי העיון במסמכים המאוזכרים בסעיף 1 לבקשה, בהתאם להצעתם הפרקטית של הנתבעות.
בסעיף 2 לבקשה, מבקשות הנתבעות לעיין בכל כתבי בית הדין שהוגשו בפני רשם הפטנטים או בפני כל רשות מוסמכת אחרת בעניין תקיפת הפטנט. בהתייחס לכך, חוזר התובע על הסכמתו העקרונית לעיון, ומציע את החלופות המעשיות לכך, באופן דומה לאלו שהוצעו לגבי כתבי הטענות בת"א 3166/99.
מכאן, נראה כי הצדדים יכולים להסדיר את הליכי העיון בכוחות עצמם, ומן הראוי שיפעלו לשם כך, בתוך 30 יום.
בסעיף 3 לבקשה ביקשו הנתבעות לעיין במחקרים ובסקרי שוק שערך התובע בעניין הכדאיות המסחרית ביישומו של הפטנט. התובע טוען בתגובתו, כי אין ברשותו מסמכים נוספים מסוג זה, מעבר לאלו שצורפו כנספח ח' לכתב התביעה, ומצויים ברשות הנתבעות. בהתאם לכך, אין טעם במתן הוראת גילוי אופרטיבית, ורכיב זה של הבקשה נדחה.
ההסכמים המאוזכרים בסעיף 4 לבקשה מנוסחים באופן כוללני וגורף, ואין הצדקה לאפשר את העיון בהם. לפיכך, נדחה רכיב זה של הבקשה.
בסעיף 5 לבקשה עתרו הנתבעות להעביר לעיונן את חשבונית הקניה מיום 16/2/06, המוזכרת בסעיף 54 לכתב התביעה.
התובע טוען בתגובתו, כי הוא אינו יודע היכן מצויה החשבונית המבוקשת, אך במידה שהיא תימצא, תוגש הודעה מתאימה ויועבר העתק לנתבעות.