אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2577/05

החלטה בתיק בשא 2577/05

תאריך פרסום : 24/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
2577-05
02/10/2005
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד צ. יעקובוביץ
הנתבע:
עמר שלום
עו"ד ג. פנר
החלטה

1.         בפני עתירת המבקשת להורות כי קביעת הועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לענין שיעור נכותו של המשיב מחייבת את בעלי הדין ובהתאם לכך להורות  על הוצאת חוות-דעת רפואית מטעמו מתיק בית המשפט.

רקע עובדתי

2.         המשיב עבד במועדים הרלבנטיים במפעל "פניציה", שעובדיו בוטחו ע"י המבקשת בפוליסת ביטוח חיים ובריאות קולקטיבית, שבמסגרתה בוטח גם הוא בגין נכות ואי כושר מתאונה (להלן: "הפוליסה").

            בסעיף 7.3 לפוליסה נקבע כדלקמן:

            "הייתה למבוטח עילה לתביעה גם מהמוסד לביטוח לאומי עקב קרות מקרה הביטוח, תחייב הקביעה של המוסד לביטוח לאומי לגבי שיעור נכותו של המבוטח הנובעת ממקרה הביטוח גם את הצדדים לפוליסה זו, למעט קביעה של אחוזי נכות בגין "תקנת מקצוע" (תקנה 15)".

            לטענת המשיב, כמפורט בכתב התביעה, נפל ונחבל באצבעות יד שמאל וכתוצאה מכך נותרה לו נכות בשיעור 20.8%, בהסתמך על חוות-דעת רפואית של ד"ר ולן, מומחה מטעמו.  ואולם, ועדה רפואית של המל"ל בדקה אותו ומצאה כי שיעור נכותו המשוקללת בגין הפגיעה באצבעות עולה ל - 9.75% בלבד.

מכאן הבקשה.

טענות הצדדים:

3.         בתגובתו לבקשה טען ב"כ המשיב, כי בית המשפט מתבקש לבטל את סעיף 7.3 לפוליסה (להלן: "הסעיף"), שכן עסקינן בתנאי מקפח בחוזה אחיד, העוקף את זכותו של תובע להוכיח בהליך משפטי את הנכות הרפואית שנגרמה לו באמצעות חוו"ד רפואית מטעמו, בהסתמכו על הוראת סעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. כן טוען הוא, שהסעיף מהווה "תנאי המגביל או שולל זכות או תרופה העומדת ללקוח" כמובנו בסעיף 4 (6) לחוק החוזים האחידים התשמ"ג - 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים") וכי יש בו משום "תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות" כאמור בסעיף 4(8) לחוק. עוד טוען הוא, שבהתאם לסעיף 4 לחוק החוזים האחידים קיימת חזקה לפיה כל תנאי "שמגביל או שולל זכות שעומדת ללקוח", או תנאי ש"שולל או מגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות" מהווה תנאי מקפח ולכן יש להכריז על בטלותו.

מוסיף הוא וטוען, כי קבלת עמדת המבקשת תפגע בזכותו להוכיח את שיעור הנכות הרפואית וכן את הקיפוח שבקביעת וועדת המל"ל, משום שלא ניתן לזמן את רופאי המל"ל לחקירה נגדית, המהווה זכות יסוד של כל בעל דין המנהל משפט. הוא מלין על כך,  שלא היה צד ולא היתה לו השפעה על עיצוב ההסכם, שהביא לניסוח הפוליסה, מה גם שלא ידע על התניה שבסעיף ועל השלכותיה לגביו. לטעמו, יש לפרש את הוראת הסעיף, באופן  שרק קביעת המל"ל בענף נפגעי עבודה, שנעשתה בהתחשב בקשר סיבתי לאירוע שמהווה את מקרה הביטוח, יחייב בתביעה נגדה, ולא לקבל את הקביעה, שנעשתה ע"י הוועדה בענף נכות כללית, ללא  כל קשר סיבתי למקרה הביטוח. לכן, יש לפרש לדעתו את  הפוליסה בניגוד למנסחת הפוליסה - המבקשת, נוכח אי הבהירות שבלשון הפוליסה.

בתשובתה טענה המבקשת, כי נוסח הסעיף ברור וחד משמעי, כי אין להיזקק לפרשנותו, וכי הוא מגשים את הפרשנות התכליתית המובילה למסקנה לתקפות המנגנון הקבוע בסעיף, שמטרתו חסכון ויעילות והמניע את הצדדים לפוליסה להכפיף עצמם לקביעת מוסד אובייקטיבי. סבורה היא, שאין להפעיל נגדה את הכלל כנגד המנסח, שכן הפוליסה הינה פוליסה קולקטיבית, שנכרתה בין המבקשת לבין החברה למפעלי כלכלה ותרבות של עובדי המדינה, המהווה גוף חזק ביותר הכולל אלפי חברים. לכן ברור לה, שהתהפכו היוצרות באשר למערכת היחסים הרגילה בין המבטח ("הגדול") לבין המבוטח" ("הקטן") מבחינת יכולת ההשפעה על תנאי הביטוח והיקף הכיסוי הביטוחי, שכן תנאי הביטוח הוסכמו בתום מו"מ בין שני הגופים המעורבים בנוסח הפוליסה.

עוד טוענת המבקשת, כי על המשיב מוטל הנטל להוכיח כי יש בתנאי שבסעיף כדי לקפחו, הווה אומר שהוא אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה, דהיינו - מדידת הפגיעה במבחן ההגינות והסבירות או עפ"י אמת מידה מוסרית ותרבותית. לדעתה, הסעיף קובע מנגנון יעיל, צודק וסביר, העולה בקנה אחד עם גישת המחוקק, שאף אימץ אותו בסעיף 6 ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

דיון

4.       המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בפרשנותה של הפוליסה, ובראש ובראשונה - האם היא  מהווה "חוזה אחיד".

חוזה אחיד הינו חוזה שתנאיו נקבעו מראש בידי צד אחד, כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם. הוא מוכתב ע"י צד אחד, המציע אותו למתקשרים, מבלי שתנתן להם האפשרות לנהל משא ומתן על תנאיו על מנת לשנותם. ללקוח עומדת הברירה לקבל את ההצעה כמות שהיא, או לדחותה. מרכיב זה  של חוסר ברירה מעשי, בחינת TAKE IT OR LEAVE IT, הינו ממאפייניו העקריים של חוזה אחיד.

עניין לנו בפוליסה קולקטיבית, שנעשתה אף אליבא דב"כ המשיבה, באמצעות מעבידו (ראה סעיף 4 לתגובתו).

אגב, המעיין בתוספת לפוליסה, יווכח לדעת, כי שם המבוטח הוא "וועד עובדי פניציה" והוא מכסה 124 מבוטחים. פוליסה דומה במהותה הוותה מקור המחלוקת בתביעה שנידונה בת.א 28200/04 (שלום תל אביב- יפו) בן נון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ בפני כב' השופט ד"ר ע.סטולר (פסה"ד פורסם באתר נבו). שם מדובר היה בהסכם לביטוח קבוצתי, שנחתם בין קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים בע"מ לבין חברת הביטוח, שלגביו טען התובע טענות דומות לאלה שבפנינו, דהיינו - העדרות מהמשא ומתן לכריתת הפוליסה ואי ידיעת קיומה. בית המשפט דחה טענות אלה. הוא קבע, כי הפוליסה התגבשה לאחר שנוהל משא ומתן עם נציגי הקרן, שהתובע הוא עמיתה, ולכן מצא שאינה חוזה אחיד. מסקנה זו יפה גם לעניננו, נוכח מהות הפוליסה, שביטחה את עובדי פיניציה, והמשיב בתוכם, באמצעות ועד העובדים המייצג בהכרח גם אותו.

5.         אף שאינני סבור שהפוליסה הינה חוזה אחיד, וכבר בשלב זה ניתן היה לסיים ההחלטה, מצאתי לנכון לבחון שאלה נוספת,  דהיינו האם הסעיף הוא  "תנאי מקפח".

על פי הוראת סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, תנאי מקפח הינו תנאי בחוזה אחיד שיש בו "משום קיפוח לקוחות, או משום יתרון בלתי הוגן של הספק, העלול להביא לידי קיפוח הלקוחות". בע"א 449/85 היועץ המשפטי לממשלה נ', גד חברה לבניין בע"מ, פ"ד מ"ג

(1) 183, עמ' 189 נקבע, כי ראוי שמושג הקיפוח יתגבש ויתבהר בדרך של פרשנות ממקרה למקרה.

בית המשפט העליון ראה את עקרונות ההגינות והסבירות, אשר נקבעו בעניין עח"א 1/79 מפעלים לניקוי יבש קשת בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ל"ד(3) 365, כמבחן שעל פיו יש לקבוע אם תנייה מסוימת בחוזה אחיד הינה תנאי מקפח. את שורש הרע באשר לקיומם של תנאים מקפחים מצא בית המשפט לא רק ביחסי הכוחות הבלתי שווים שבין הספק לבין הלקוח, אלא גם בפערי המידע שביניהם, המתקיימים לטובת הספק.

השאלה מהו "תנאי מקפח" נענתה בע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום, פ"ד מ"ו(2) 464, 526 כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ