אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2543/06

החלטה בתיק בשא 2543/06

תאריך פרסום : 14/12/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
2543-06
05/04/2006
בפני השופט:
א. טובי

- נגד -
התובע:
חיפה כימיקלים בע"מ
עו"ד י. רובינזון
הנתבע:
עיריית קרית אתא
עו"ד י. סגל
החלטה

1.         בפניי בקשה לדחות על הסף תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת, וזאת מחמת מעשה בית דין.

2.         המבקשת הינה חברה רשומה העוסקת בייצור מוצרים כימיקלים במפעליה השונים. אחד ממפעלים אלו נמצא בתחום שיפוטה של המשיבה, רשות מקומית קריית אתא.

3.         עניינה של התביעה בתיק העיקרי, נזקים שנגרמו למשיבה בקו סניקה 10'' השייך לה וזאת לטענתה בשל עבודות שבוצעו על ידי המבקשת במהלך חודש 12/00 בקו סניקה 4'' הכולל חיבור לקו סניקה 10'' השייך למבקשת. לטענת המשיבה סוכם בין הצדדים כי התיקון יבוצע על ידי המשיבה או מי שיוסמך לכך מטעמה והמבקשת תשלם למשיבה את מלוא עלות התיקון. לראייה הביאה המשיבה את מכתבה למבקשת מיום 3.1.01.

            לביצוע התיקון, פנתה המשיבה לקבלן משנה בשם "צבי לוי עבודות מים וביוב בע"מ". עלות התיקון הסתכמה בסך של 15,166 ש"ח כולל מע"מ. לאחר ביצוע התשלום לקבלן פנתה המשיבה למבקשת בהוראת חיוב מיום 6/5/01 בעבור הסכום הנ"ל. הואיל ודרישתה לא נענתה, הגישה המשיבה תביעה זו בה עתרה לחייב את המבקשת בתשלום עלות תיקון הצינור כפי שהתחייבה מאחר והיא שגרמה במעשיה לנזק.

4.         כעבור מספר חודשים הסתבר כי אותו פיצוץ גרם ככל הנראה לנזקים לחברת גראן עבודות חקלאיות בע"מ וזאת בשל הצפת שטחיה במי ביוב ופגיעה בשדות המזרע. האחרונה הגישה תביעה על סך 65,000 ש"ח  לבית משפט השלום בקריות בת.א 2740/02  (להלן: " פרשת גראן") כנגד המבקשת והמשיבה גם יחד.

            בהסכמת הצדדים, הופנה התיק הנ"ל לגישור, ובסיומו הושג הסכם פשרה לפיו תסולק התביעה כנגד קבלת סך של 11,755 ש"ח שישולמו בחלקים שווים על ידי הנתבעות שם. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 8.3.05  מפי כב' השופטת דגן.

5.         בבקשה המונחת כעת בפניי, עותרת המבקשת לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין. לטענתה, קיים השתק פלוגתא בין הצדדים מאחר והפלוגתא נשוא תביעה זו נידונה ונסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, ומכאן שהסכם הפשרה קבע והסדיר את כל המחלוקות ביניהם ובכללן המחלוקת דנן.

6.         הכלל של השתק פלוגתא נועד למנוע הטרדת בעל דין יריב על ידי דיונים חוזרים בעניינים שכבר נפסקו, כל אימת שהצדק ועקרון סופיות הדיון מצדיק את הדבר. על מנת להכריע בשאלה האם הסכם הפשרה מצדיק דחייה על הסף יש לבחון האם המחלוקת שהוכרעה בהליך הקודם זהה לזו העומדת על הפרק בהליך זה. במידה והתשובה לכך חיובית, יש להמשיך ולבחון האם ניתן לראות בהסכם הפשרה משום הכרעה הנדרשת לצורך קיומו של  מעשה בית דין.

7.         האם מדובר באותה מחלוקת? לטענת המבקשת, המחלוקת נשוא התיק שבפני זהה למחלוקת שנידונה בפרשת גראן, ונוגעת לשאלת האחריות לפיצוץ הצינור וגרימת הנזק לתובע.

7.1        מעיון בתיק אכן ניתן להבחין כי אחת המחלוקות שהתגלעו בין הנתבעות (המבקשת והמשיבה) נסובה סביב אחריותה של המבקשת לגבי אותו צינור וקיומה של התקשרות ביניהן בדבר הוצאות תיקונו. בתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית, חוות דעת שמאית ובתאריך 27/09/2004 אף התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרו הבעלים של חברת גראן, המומחים וחוקר מטעם העירייה.

ניתן לראות התייחסות מפורשת לכך בתצהירו של מר שלמה זאגה, שהיה מנהל ביצוע אצל המבקשת בתקופה הרלוונטית: "דרישה זו לא שולמה מאחר וטענה שהתיקון שבוצע בקו 10 הינו באחריות עירית קריית אתא ואין לחיפה כימיקלים קשר לפיצוץ שאירע בקו זה"(סעיף 12 לתצהיר).  כך גם בתצהירו של מר אריה שנקר, מנהל מסוף אמוניה אצל המבקשת : "מעולם לא הבטחתי ולא התחייבתי כי חיפה כימיקלים תשא בעלות התיקון ואינני יכול להבטיח דבר כזה ולהתחייב בשם חיפה כימיקלים. הדבר אינו מתפקידי ו/או בתחום אחריותי ו/או בסמכותי" (סעיף 5 לתצהיר).

7.2        יחד עם זאת, אין כל התייחסות בתיק ובכתבי הטענות להוראת החיוב שהוציאה המשיבה  אל המבקשת כבר בשנת 2001 ואין כל מסמך בכתב מאת המבקשת אשר סותר את תוכנם של אותם מכתבים שנשלחו מהמשיבה אליה בימים שלאחר פיצוץ הצינור בהם נאמר במפורש כי המבקשת תשא בעלויות התיקון אשר יבוצע על ידי המשיבה.

זאת ועוד, לא ברור לי מדוע המתינה המבקשת עד לבירור הנזק שנגרם לחברת גראן ולא הגיבה מיד כשקיבלה את הוראת החיוב מאת המשיבה עוד בחודש מאי 2001. מרחק הזמן שעבר בין סיום ההתדיינות בפרשת גראן לביצוע התיקון, כמו גם היעדרה של כל התייחסות מפורשת לתיקון ועלותו בהסכם שהושג מעידים לדעתי על כך שהליך הפשרה נועד בראש וראשונה להסדיר את יחסי המבקשת והמשיבה יחדיו אל מול התובע שם , ולא בינן לבין עצמן בנושאים שאינם קשורים ישירות לנזק שנגרם לתובע.

8.         האם הסכם הפשרה מהווה הכרעה המקימה השתק פלוגתא ומעשה בית דין?

8.1        המבקשת נסמכת בבקשתה על סעיף 5 להסכם הפשרה הקובע כי : "הסכם גישור זה מהווה סיום סופי ומוחלט של כל התביעה על כל מרכיביה וכן כל מחלוקת בין הנתבעים לבין עצמם בכל הקשור לתובענה זו". לטענת המבקשת, סעיף זה  מגלה את כוונת הצדדים לסלק כל תביעה או דרישה נוספת ובכלל זאת בין הנתבעות עצמן ואילו המשיבה טוענת כי הציר המרכזי עליו נסב הסכם הפשרה היה נזקיה של חברת גראן בלבד, וכי הסכימה לזנוח באותה עת את טענותיה הישירות כלפי המבקשת בדבר עלויות תיקון צינור על מנת להתקדם בהליך הפשרה מול התובע שם, אך מעולם לא התכוונה לוותר על תביעתה. 

8.2        הכלל של השתק פלוגתא הינו כי כאשר במשפט אחד הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית או משפטית מסוימת, שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, יהיו אותם בעלי דין מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי הזהות בין העילות.

חשוב לציין כי מקרה בו המחלוקת היא עובדתית, כמקרה שלפנינו, יש צורך בהכרעה פוזיטיבית במפורש או מכללא. כלומר, הכרעה כזו חייבת להיות בגדר ממצא חיובי ולא בגדר ממצא הנובע מ"העדר הוכחה".

8.3        אשר על כן, קיים ספק באשר לכוחו של פסק דין שאישר הסכם פשרה להקם השתק פלוגתא וקיימות בעניין זה גישות שונות (ראה: נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי(תשנ"א) 330). הקושי העיקרי בהחלתו של כלל השתק הפלוגתא על פסק דין בפשרה, מקורו בכך, שהשתק פלוגתא מחייב, ככלל, קיומה של התדיינות אדוורסרית בין בעלי הדין שסופה בהכרעה שיפוטית בפלוגתא. דרישה זו אינה מתקיימת בפסק דין שניתן בפשרה. גם במקרה דנן, על אף שהוגשו תצהירים ונשמעו עדויות, אין לומר כי התקיים דיון אדוורסרי בעל ממצאים פוזיטיביים. מאחר וההליך הועבר להליך גישור, אשר אינו כפוף לדיני הפרוצדורה ודיני הראיות, קשה לקבל את הטענה כי מדובר בהכרעה עובדתית היוצרת השתק פלוגתא.

9.         גם אם אין בסיס לטענה כי הסכם הפשרה מהווה מעשה בית דין, עדיין יש לבחון את תוכנו והשלכתו על מערכת היחסים בין הצדדים. דומה כי העילה בנסיבות כאן הנה במישור החוזי ומתבססת על התחייבויות הצדדים לפי אותו הסכם פשרה שנכרת ביניהם. בית המשפט נדרש לבחון ולפרש את ההסכם גופו, ולקבוע באם אומד דעתם של הצדדים מהווה מחסום בפני המשך תביעת המשיבה, בכל הקשור לביצוע עבודות התיקון? רק לאחר בחינת מפגש הרצונות ניתן יהא לומר באם במקרה דידן אכן התכוונו הצדדים לסיים בפשרה גם את המחלוקת בעניין התיקון והוצאותיו. במקרה כזה, ייתכן  ויגבר העיקרון שהסכמים יש לכבד על הזכות לפנות לערכאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ