אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 2182/07

החלטה בתיק בשא 2182/07

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
2182-07,7274-06
19/04/2007
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
עבו ישראל איזידור
עו"ד פכטהלט שאול
הנתבע:
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
עו"ד אוסלנדר שמואל
עו"ד אלמוג צבר
החלטה

1. בקשה למתן צו מניעה זמני שהגיש המבקש, מר אבו ישראל איזידור, כנגד המשיבה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, למניעת ביצוע כל פעולה במגרש ובמבנה שעליו, הידוע כ"מרכז קאשוון", בו מנהל המבקש פאב הידוע כ"פאב של איזי", לרבות פינויו ממנו, סילוק המבנה ו/או ניתוק זרם החשמל והמים אליו, זאת עד למעבר המבקש למשכנו החדש, מעבר המתוכנן עפ"י הנטען, לסוף חודש נובמבר 2007.  במקורה הוגשה הבקשה במעמד צד אחד ואולם לא מצאתי לנכון ליתן צו באופן האמור והדיון נקבע והתנהל היום במעמד שני הצדדים, זאת לאחר שהמשיבה אף הגישה תגובה מצידה לבקשה.

2. רקע הבקשה הינו דרישת פינוי של המבקש אשר הופנתה אליו מצד המשיבה. יצויין כי בין הצדדים התנהל הליך קודם, בפני עמיתי כב' השופט נ. אבו טהה (בש"א 4737/06), אשר עפ"י החלטתו מיום 18.12.06, היה על המבקש לפנות את המקום בתוך 120 יום מאותו מועד, תקופה שהסתיימה עובר לדיון שנוהל בפני. שתי הבקשות דומות בטיעוניהן זל"ז, למעט העובדה כי בזו החדשה, נטען לשינוי נסיבות מקודמתה וזאת על רקע מציאת משכן חדש לכאורה לעסק.

3. בסיומו של הליך בלתי פורמלי, בו הבהירו הצדדים עמדותיהם (וממנו עלה גם כי למרבה הצער, לא ניתן לגשר בכל אופן שהוא על הפער שבין עמדותיהם), הסכימו הצדדים, מבלי להודות בכל טענה,  כי ההחלטה תינתן על סמך החומר שבתיק.

4. תמצית העובדות הנצרכות לעניין הינן אלה:

א.     המבקש שכר את הנכס מהמשיבה בחודש אוקטובר 1989, תוך שהשימוש שנעשה בו במהלך השנים אופיין בצורות שונות.

ב.      מאז שנת 1995, הפך המקום, באישור המשיבה ל"פאב", המשרת בעיקרו סטודנטים הלומדים אצל המשיבה וכן את צעירי האיזור.

ג.       הסכם השכירות האחרון שנחתם בין הצדדים היה ביום 30.8.99 ותוקפו עד יום 31.12.01. מאז לא נחתם כל הסכם נוסף בין הצדדים, ואולם, בין הצדדים התנהל מו"מ אשר בא לידי ביטוי בין היתר במכתב המשיבה מיום 31.1.02 (נספח ה' למסמכי התיק העיקרי שצורף בפועל לבקשה הקודמת), ובו הסכימה המשיבה, בכפוף לתנאים שנקבעו באותו מכתב ובכלל זה הסדרת רשיון עסק, לדחות את הפינוי עד ליום 30.6.02.  מאז לא קיים הסכם אשר בא לידי ביטוי במסמך כלשהו בין הצדדים.

ד.      בפועל המשיך המבקש לשהות במקום ולהמשיך בניהול עיסקו שם, ולטענתו אף שילם ממיטב כספו לגופים שונים לצורך התאמת המבנה לקבלת רשיון עסק, שימוש חורג וכיוצ"ב (אשר עניינם בא לידי ביטוי גם בתביעה כספית שהגיש כנגד המשיבה בתיק העיקרי המלווה בקשה זו (ת.א. 7274/06)). יצויין כי רישיון העסק לא זו בלבד שלא נתקבל עד כה, זאת בשל הכשלת ההליך, עפ"י טענת המבקש, מצד המשיבה, אלא שכנגד המבנה עומד בתוקפו צו הריסה שיפוטי שניתן ביום 7.11.06, בהסכמת המבקש יש לציין, על ידי עמיתי כב' השופט א. באומגרט (תיק ב.ש. 1203/04 עמ"ק 6119/04) ואשר נכנס לתוקפו המחייב ביום 11.4.07.

ה.      בתאריך 5.10.06 דרשה המשיבה מהמבקש את פינויו מהמקום, דרישה שהובילה להליך הקודם שהוזכר לעיל ואשר המשכה במסגרת זו. בתאריך 25.1.07 חזרה

המשיבה והודיעה למבקש על דרישתה לפינוי הנכס, בתום המועד שנקצב בצו המניעה הקודם.  בעניין זה טוען המבקש, כי מאז החלטת עמיתי כב' השופט אבו טהה, שונו הנסיבות וכי עתה, להבדיל מהבקשה הקודמת, חבר המבקש לקבוצת יזמים שבכוונתה לפתח ביער להב חווה, אליה יועתק גם עיסקו. בעניין זה צירף המבקש מכתב מריכוז משק - קיבוץ להב (שלא הגיש תצהיר ולא התייצב לדיון), וכן תכנית ניתוח אסטרטגי ובחינת כדאיות כלכלית להשקעה (שאינה קשורה למבקש דווקא).

ו.        לטענת המשיבה, פנה ביום 6.8.06 מינהל מקרקעי ישראל, שהוא בעל הקרקע אליה כבעלת זכות החכירה, ודרש ממנה להפסיק את השימוש שעושה המבקש במקום, זאת בשל השימוש הסחיר החורג בו, ולחילופין להחזיר את הקרקע אליו.

5.      המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לענייננו מצויה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט שזו לשונו:

"כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו".

6.      כידוע, מטרתו המעשית של צו מניעה זמני הינה, שמירת מצב קיים והמשך קיומה של מערכת נסיבות השוררת בעת הגשת התובענה עד להכרעה בה, ומניעת שינוי מצב העלול להשפיע בפועל על הדיון בתובענה העיקרית, או על יכולת מימוש פסק הדין או ההחלטה העתידה להנתן. קונספציה זו עוצבה במשך השנים על ידי הפסיקה בנושא זה, ונושאת בחובה באופן בסיסי 4 שיקולים:

א.     הוכחת הזכות.

ב.      מאזן הנוחות.

ג.       הכרחיות הצו לרבות יכולת פיצוי כספי.

ד.      שיקולי יושר וצדק, נקיון כפיים וכיוצ"ב. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ