כללי
1. לפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב להמשיך בהליכי מימוש משכון הרובץ על זכויות המבקשת במקרקעין הידועים כנחלה מס' 74 במושב הזורעים ועליהם בית מגוריה של המבקשת וילדיה (להלן: "
המקרקעין"), הננקטים בתיק הוצל"פ מס' 8-04-27456-02 (להלן: "
תיק ההוצל"פ"). ביום 15.6.06 נערך דיון בבקשה.
2. המבקשת עלתה לארץ מבלגיה בשנת 1976 ונישאה בשנת 1979 למר דוד אבנעים. המבקשת, ששמה היה אוולין אידה שלכטר, שינתה את שמה למיכל בשנת 1977 ולאחר נישואיה הוסיפה לשמה את שם המשפחה אבנעים.
3. ביום 24.7.83 נחתם הסכם למכר המקרקעין במסגרתו מכר בעלה, דאז, של המבקשת את זכויותיו המקרקעין למבקשת. בהסכם המכר מזוהה המבקשת בשמה המקורי ובמספר דרכון בלגי.
4. ביום 14.9.83, לצורך רכישת המקרקעין בהתאם להסכם המכר, לקחה המבקשת מהמשיב הלוואה בסך 600,000 שקלים ישנים, אותה היה עליה להחזיר למשיב בתוך 10 שנים ובין הצדדים נחתם חוזה הלוואה בהתאם (להלן: "
חוזה ההלוואה"). על חוזה ההלוואה חתמו 5 ערבים, בהם בעלה דאז של המבקשת-המוכר. בהתאם לחוזה ההלוואה, ההלוואה ניתנה לשם רכישת המקרקעין וזכויות המבקשת במקרקעין מושכנו לבנק.
5. המבקשת לא עמדה בתשלומי ההלוואה ובשנת 1992 הגיש המשיב נגדה ונגד הערבים להלוואה, בהתבסס על חוזה ההלוואה, תביעה לבית משפט השלום בחיפה בת.א 6055/92, במסגרתה נתבעו לשלם את יתרת ההלוואה וריביות הפיגורים. ביום 25.8.92 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקשת ו- 3 ערבים ובו חוייבו לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה, שעמד על 84,686.77 ש"ח (להלן: "
פסק הדין החלוט").
6. במהלך שנת 1992 נפתח תיק הוצאה לפועל שמספרו 0-92-28292-02, לביצוע פסק הדין החלוט ובמסגרתו התייצבה המבקשת לחקירות יכולת, נקבע לה צו תשלומים, ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ וננקטו הליכי הוצאה לפועל שונים. במסגרת תיק זה המבקשת שילמה סך של 200 ש"ח לחודש על פי צו התשלומים שהוטל עליה, שהוגדל בהמשך לסך 250 ש"ח לחודש.
7. ביום 22.8.04 פתח המשיב את תיק ההוצל"פ נשוא הבקשה, למימוש המשכון על המקרקעין. מועד פינוי המקרקעין נקבע ליום 24.5.06 ועוכב בהחלטתי מיום 22.5.06 עד למתן החלטה בבקשה. על פי בקשת הצדדים, עוכב מתן ההחלטה לפרק זמן של חודשיים, כדי לאפשר להם לנהל מו"מ לפשרה. משחלף המועד ולא הוגשה כל הודעה בנוגע לפשרה, ניתנת החלטה זו.
טענות המבקשת
8. המבקשת טוענת שלאחר נישואיה בעלה התעלל בה פיזית ונפשית. בשנת 1983 דרש ממנה בעלה לחתום על מסמכים שונים אצל המשיב והיא עשתה זאת בחוסר ברירה ובשל העובדה כי הדרישה היתה מלווה במכות ואיומים על חייה, ללא שהבינה את תוכנם ומשמעותם של המסמכים עליהם היא חותמת. המבקשת לא ידעה עברית באותה עת ועשתה כל מה שבעלה רצה, בלית ברירה ובשל חששה לחייה.
9. איש מאנשי המשיב לא טרח להסביר לה את תוכן המסמכים עליהם חתמה. בדיעבד התברר למבקשת כי חתמה על הסכם המכר ועל חוזה ההלוואה לקבלת כספים מהמשיב, אותם לא ראתה מעולם שכן הכסף הלך לבעלה לצורך השקעה במשק חקלאי.
10. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ נודע למבקשת כי ביתה מושכן על ידי הבנק בשנת 1992 להבטחת פרעון ההלוואה ללא שהיא חתמה על שטר משכון כלשהו וכששטר המשכון נחתם על ידי צד ג', שאינו מוכר למבקשת, מכוח יפוי כוח נוטריוני.
11. המבקשת טוענת כי המשכון חסר תוקף ממספר טעמים, שעיקרם:
(א) שטר המשכון אינו חתום על ידי המבקשת, כי אם על ידי צד ג' מכוח יפוי כוח נוטריוני שלא הוצג לה עד היום.
(ב) אין כל חוב של המבקשת למשיב הואיל וחתימתה על הסכם ההלוואה נעשתה שלא כדין לאחר שהבנק הפר את חובת האמונים המוטלת עליו כלפי המבקשת בכך שלא הסביר לה על מה היא חותמת, ביודעו שאין לה כל שליטה בעברית.
(ג) הזכויות במקרקעין שייכות לילדי המבקשת שכן בהסכם גרושין בין המבקשת ובעלה, שקיבל תוקף של פסק דין, הוסכם כי הזכויות במקרקעין הן של ילדי המבקשת וכי למבקשת יש בהם רק זכות שימוש.
(ד) הזכות שמימושה מבוקש אינה ניתנת למישכון שכן מדובר בזכויות במשק חקלאי של בר רשות, המותנית בכך שבעל הזכויות יהיה חבר אגודה ולכן לא ניתן לממש את הזכויות ללא אישור האגודה. המשכון הינו בניגוד להוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז-1967.
(ה) המשכון לא נרשם כדין שכן נרשם בלשכת רישום המשכונות בחיפה. מקום מושבה של המבקשת היה במושב הזורעים השייך למחוז צפון ולחלופין בירושלים, לאור הראות תקנה 4 לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון) התשכ"ז-1967. רישום המשכון בחיפה נעשה בניגוד לתקנה 3(א) לתקנות אלה.
12. לחלופין, עסקינן בבית מגורים שחל עליו סעיף 38 (ג) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 ומאחר וטרם נמצא סידור חלופי למבקשת וילדיה יש לעכב את צו הפינוי.