אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 20475/05

החלטה בתיק בשא 20475/05

תאריך פרסום : 08/11/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
20475-05,21997-05,12491-05
07/02/2006
בפני השופט:
יעקב וגנר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד שאשא אמיר
הנתבע:
1. יהודה בן שושן נכסים בע"מ
2. עירית נשר

עו"ד פרמיס ישע
עו"ד טנדלר אלכסנדר
החלטה

1.         בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף וכן בקשה נוספת לתיקון כתב תביעה (בש"א 21997/05).

עניינה של התביעה נשוא התיק העיקרי,  בטענה של המשיבה 1, היא התובעת, (להלן:"המשיבה") כי לא חלה עליה החובה לשלם היטלי מים, תיעול וביוב (להלן: "היטלי פיתוח") שנדרשו ממנה ע"י המשיבה 2, היא הנתבעת 2 (להלן: "עירית נשר"). הסעדים אותם תובעת התובעת בתביעתה הינם לחייב את נתבעת 1, המבקשת בבקשה זו (להלן: "המבקשת"), לשלם לעירית נשר את האגרות וההיטלים הנדרשים עבור המגרש נשוא התביעה ולהצהיר כי התובעת פטורה מתשלום האגרות וההיתרים הנ"ל.

טענות הצדדים

2.         המבקשת סבורה כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה שכן הסמכות העניינית לדון בתובענה מסוג זה נתונה לבית משפט לעניינים מנהליים וזאת על פי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים תש"ס - 2000, (להלן: " חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים"). לטענתה,  התביעה שלפני נחזית להיות תביעה כספית אך למעשה בפועל היא תביעה לסעד הצהרתי אשר באמצעותו מבקשת התובעת להשתחרר מחובת תשלום היטלי פיתוח. בנוסף טוענת המבקשת כי מדובר בתובענה שעילתה מכרז ולכן בכל מקרה נתונה הסמכות לבית משפט לעניינים מינהלים כמצוות סעיף 5(3) לחוק והתוספת השלישית.

המשיבה טוענת כי היות ואין טעם בהעברת התביעה לבית משפט לעניינים מינהלים, כמצוות תקנה 101 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") מכוון שתקנה 3 לתקנות בית משפט לעניינים מינהלים (סדרי דין) תשס"א 2000 (להלן: "התקנות") קובעת במפורש כי יש להגיש עתירות לבתי המשפט לעניינים מנהליים ללא שיהוי ובכל מקרה לא יאוחר מ - 45 ימים לאחר פרסום ההחלטה. היות ודרישת התשלום לאגרות ולהיטלים הוצאה ביום 29.08.01, חלף עבר לו המועד להגשת עתירה לבית משפט לעניינים מנהלים ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף.

המשיבה מתנגדת מכל וכל לבקשה לסילוק על הסף. לטענתה תביעתה כלפי המבקשת נעוצה כל כולה במישור החוזי - הסכמי ביניהן, כאשר טענתה העיקרית כלפי המבקשת, הינה כי היא יצרה כלפיה מצג לפיו התשלום הנדרש עבור כל מגרש בגין הוצאות הפיתוח, מהווה תשלום סופי ומלא של הוצאות הפיתוח, וכי המשיבה לא תידרש לשאת בתשלומים נוספים בגין הוצאות פיתוח, לרבות תשלומים לעירית נשר. בנסיבות אלו, בהן עילת התביעה כלפי המבקשת נעוצה בבירור בטענות מצג שווא והטעייה במערכת היחסים החוזית, הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט זה. זאת ועוד, בסעיף 12 לכתב התביעה, המתייחס לסעדים המתבקשים קיימת בבירור תביעה להשבת הסך של 1,507,482.50 ש"ח אשר שילמה התובעת, לטענתה, לעירית נשר - דבר שיש בו למוטט לחלוטין את הבסיס לטענתה המבקשת כי אין עסקינן בתביעת השבה.

3.         למען הסר ספק, הגישה ההמשיבה בד בבד עם תגובתה בבש"א 20475/05 בקשה נוספת - בש"א 21997/05, ובה בקשה לתיקון כתב תביעה כך שסעיף 17 לכתב התביעה יתוקן, באופן שתפורט בו גם תביעתה של המשיבה כי המבקשת תשיב לה את הסך של 1,507,482.50 ש"ח, כפי שנתבקש בחלקו השני של סעיף 12 לכתב התביעה.

המבקשת השיבה לתגובה זו בטענה כי הסעדים הכספיים, להם טוענת המשיבה, אינם עומדים כשלעצמם, אלא תלויים בהצהרת בית המשפט כי אין לגבות מהמשיבה אגרות והיטלי פיתוח. לטענתה גם אם יתוקן כתב התביעה לא יהיה בכך כדי להקנות סמכות לבית משפט זה שכן עילת התביעה נותרה בעינה ובכל מקרה מדובר לכל הפחות מדובר בתובענה מנהלית שאף היא איננה בסמכותו של בית משפט זה.

דיון

4.         ראשית, אתייחס לבש"א 21997/05, הבקשה לתיקון כתב תביעה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורני  כי לאור השלב המוקדם בו נמצאים ההליכים בתיק זה וכן לאור תגובת משיבה לפיה למרות שאינה רואה טעם בדבר, היא אינה מתנגדת עניינית לתיקון, החלטתי לאפשר את התיקון המבוקש.

כעת אעבור לבש"א 20475/05, בקשה סילוק התביעה על הסף. שקלתי את טענות הצדדים בבקשה זו וסבורני כי הדין עם המשיבה ולכן דין הבקשה להדחות. אבהיר מסקנתי זו.

תחילה למסגרת הנורמטיבית.

חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, עושה הבחנה בין עתירות מנהליות ולבין תובענות מנהליות. עתירות מנהליות, על פי סעיף 5(1) לחוק, מופנות נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה, קרי, תקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית. תובענה מנהלית, לפי סעיף 5(3), עוסקת בעניין המנוי בתוספת השלישית לחוק, ולעת הזאת היא מצומצמת לעניין אחד - "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז" (ראו רע"א 3879/05 עירית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ (טרם פורסם) וכן עע"מ 9660/03 עיריית רחובות נ' שבדרון (טרם פורסם)).

5.       במקרה שבפני סבורני,  כי למרות טענתה של משיבה,  אין עסקנן בטענות הנוגעות למכרז ולפיכך אין העניין שלפני בא בגדר התביעה המנהלית. אך גם בגדר עתירה מנהלית איננו בא, שכן אין כאן תקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אלא תובענה שהבסיס לה הוא בסיס חוזי, שההחלטה המינהלית נבחנת אגבית לו. התביעה בעיקרה צריכה להתברר במישור החוזי - הסכמי, וזאת במיוחד כאשר טענתה העיקרית של המשיבה כלפי המבקשת הינה כי היא יצרה כלפיה מצג לפיו התשלום הנדרש עבור כל מגרש בגין הוצאות הפיתוח, מהווה תשלום סופי ומלא של הוצאות הפיתוח, וכי התובעת לא תידרש לשאת בתשלומים נוספים בגין הוצאות פיתוח, לרבות תשלומים לעירית נשר. עניין זה מצוי בסמכותם של בתי המשפט ה"רגילים", בהתאם לגובה התביעה הכספית, ולענייננו - בית משפט השלום.

המבחן היחיד הקובע הוא מבחן הסעד "ואין נפקא מינה לדינא, אם עילתה של התובענה נולדה בתחום המשפט המנהלי, שגם במקרה זה אין מדובר אלא ב"תביעה אזרחית", שהסמכות לדון בה נקבעת לפי סכום התביעה ומי שתובע כסף אין לומר עליו שתביעתו היא 'כיסוי' לדבר אחר" (רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 812, עמ' 815).

6.       אוסיף עוד כי בתי המשפט לעניינים מנהליים נולדו כיצורים בג"ציים, ודומה כי בעניין שלפנינו אילו הוגשה לגביו עתירה משכבר לבג"צ, היה מן הסתם שולח את העותרים אחר כבוד לסעד החלופי בבית המשפט האזרחי. לעומת זאת התוצאה לה עותרת המבקשת הייתה יוצרת סרבול - תחילה עתירה מנהלית להצהרה בדבר אופיו של התשלום הנתבע, ואחר כך תובענה אזרחית, ולא לכך כיוון המחוקק, ומה גם שתובענה מנהלית עודנה מתוחמת, כאמור, לעילה שיסודה במכרז, ולא כך, כאמור, העניין שלפנינו (רע"א 3879/05  עירית חדרה נ' חג'ג' אמריקה ישראל בע"מ (טרם פורסם)).

7.        אשר על כן הבקשה לסילוק על הסף נדחית.  

           כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 20 יום מהיום.

           בנסיבות אין צו להוצאות בשלב זה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט' בשבט, תשס"ו (7 בפברואר 2006).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ