אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 20425/05

החלטה בתיק בשא 20425/05

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
20425-05,1700-05
26/09/2005
בפני השופט:
ד. קרת-מאיר

- נגד -
התובע:
1. קלאב מרקט רשתות שיווק בע"מ (בהקפאת הליכים)
2. עמותת שירותי רווחה של עובדי בזק
3. חברת נמל אשדוד בע"מ

הנתבע:
1. רו"ח גבי טרבלסי וד"ר שלמה נס עו"ד ורו"ח בתוקף תפקידם כנאמנים של החברה.
2. הכונס הרשמי
3. שופר סל בע"מ

החלטה

1. מהות הבקשה:

הבקשה שבפניי הינה בקשה להורות לנאמנים לכנס, במסגרת כינוס אסיפות נושים לאישור הסדר נושים הקבועות ליום 27.9.05, אסיפת סוג נפרדת.

המחלוקת התעוררה בין נאמני קלאב מרקט רשתות שיווק בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: " קלאב מרקט") לבין עמותת שירותי רווחה של עובדי בזק וחברת נמל אשדוד. גופים אלה רכשו תווי קניה לחלוקה לעובדים ונקלעו למצוקה בשל קריסתה של קלאב מרקט.

בתקופת הקפאת ההליכים הושג הסדר חלקי בעניינם של תווי הקניה, אשר איפשר לכבדם אך ורק בשיעור של כ-20% מסכום הקניה ולתקופה מוגבלת ביותר.

לפי הסדר הנושים המוצע, ישופר הסדר זה ושופרסל מתחייבת לכבד את התווים בשיעור של כ-50% מערך הקנייה.

בתגובת הנאמנים לבקשה הובהר כי תוקף ההסדר החדש אינו מוגבל, וימשך עד לתום תקופת התוקף המקורית של תווי הקניה.

לטענת המבקשים, מצדיק מצבם המיוחד כינוסה של אסיפת סוג נפרדת עבור מחזיקי התווים, ואילו הנאמנים טוענים כי אין מדובר בנושים כלל ועיקר, ולחלופין, מדובר בנושים רגילים בלבד ואין מקום להכיר בהם כסוג נפרד.

2. דיון ומסקנות:

לאחר שעיינתי בעמדות שני הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

א. בטרם ניתן יהיה להכריע בסוגיות שבמחלוקת, מן הראוי להעיר הערות מספר על מהותם של תווי-קניה ומעמדם בהליכי חדלות פרעון. באופן עקרוני, התו הינו התחייבות של רשת השיווק לספק שווה-כסף. כלומר, סחורות לפי רצון המחזיק בתו בערך הנקוב בו ולפי תנאיו, כולל תאריך התפוגה שלו. באופן טבעי, נרכשים תווי הקניה בשלב הראשון בידי גוף הרוכש אותם במרוכז, בדרך-כלל מעסיק גדול או גוף הקשור בו, ובשלב השני מחלק אותם הגוף לעובדים או לזכאים אחרים, הכל לפי ההסדרים הפנימיים הנהוגים בו.

מכאן עולות מספר מסקנות:

ראשית, יהא המחזיק אשר יהא, הרי שהוא אוחז בהתחייבות לאספקת סחורה. לכן, אין מעמדו שונה באופן מהותי ממעמד של מתקשר חוזי או כל נושה אחר אשר שילם כסף בתמורה לשירות או סחורות. כאן וגם כאן, מדובר ב"נשיה בשווה כסף" במהלך עניינים רגיל, אשר הופכת לנשיה כספית, כלומר, הגשת תביעות חוב, במידה ורשת השיווק קורסת ונקלעת לחדלות פרעון והפסקת פעילות.

שנית, כאשר מדובר בגוף הרוכש,  הרי שאין הוא רוכש את התווים לשימושו, אלא בכדי להעביר אותם לעובדים או לזכאים אחרים, כלומר, לספק להם שירות לו הוא מחוייב במסגרת היחסים ביניהם. מדובר אם כן במקרה מובהק של נשיה בלתי-מובטחת. אם וכאשר קורסת הרשת והוא נותר כאשר בידו תלושים אותם רכש ואין העובדים מעוניינים לקחתם, הרי שמצבו דומה מאד למצבם של נותני שירותים אחרים שהתקשרו בחוזה, רכשו חומרי גלם או סחורות ונותרו עימם במצב שבו קריסת הרשת הפכה את המטרה לשמם נרכשו לבלתי אפשרית להשגה.
מצבם של העובדים או שאר מחזיקי התווים לשימוש  אישי, אף הוא מצב מובהק של נשיה רגילה: בידם תביעה מוגדרת ברורה ובלתי-שנויה במחלוקת לשווה-כסף מהחברה הקורסת. אין העניין זה משמעות לעובדה כי לא קיבלו אותה במישרין מהרשת, אלא מהגוף שרכש אותם עבורם. לכן, במצב בו היתה הרשת מפסיקה פעילותה בלא הסדר, הרי שתרופתם היחידה היתה הגשת תביעות חוב על מלוא ערך התווים.

מעבר לדרוש, יש להוסיף כי חרף הנזק הכבד ועוגמת הנפש הרבה של מחזיקי תווים שלא ניתן לכבדם, הרי שבמידה מסויימת נזקם קטן באופן יחסי לספקים ונושים רגילים אחרים.

זאת לאור העובדה כי מידת הנזק אשר עשוי אובדן, ולו אובדן מוחלט, של טובת ההנאה בדמות תווי הקניה לגרום לאדם פרטי, נאמדת בדרך כלל במאות שקלים או מעט למעלה מזה.

למרות שמדובר באבדן אשר עשוי לפגוע באותו אדם פרטי,  הרי שאין ספק כי הוא נופל בחומרתו מן הנזקים העצומים שעשויים לספוג הנושים הרגילים האחרים, כגון ספקים שהרשת נותרה חייבת להם מליוני שקלים. נזקים כאלו עשויים לא פעם לפגוע אנושות בתזרים המזומנים של הספק, ולהביא אותו עד כדי סכנת קריסה ופשיטת רגל שלו עצמו. אין להתעלם מכך, כאשר באים לשקול את איזון האינטרסים בין הנושים לבין עצמם על רקע הנסיון להביא לאישורו של הסדר הנושים.

ב.יש להכריע עתה בשאלות שבמחלוקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ