אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 196/08

החלטה בתיק בשא 196/08

תאריך פרסום : 26/07/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
196-08,1349-01
08/07/2008
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. נילי ארד
3. ורדה וירט-ליבנה


- נגד -
התובע:
ופא אסחאק
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד החינוך
החלטה

1.         ביום 16.2.2004 ניתן על ידי בית דין זה פסק דיננו בערעור שהגישה המבקשת נגד המשיבה (להלן : המדינה). במסגרת פסק הדין נדחתה תביעתה של המבקשת, מורה במקצועה, לבטלות פיטוריה מן המדינה, אך נקבע כי כיוון שפוטרה לאחר יום 31.5.1999 על המדינה לשלם לה שכר עבודה בגין שנה אחת - היא שנת הלימודים תש"ס (פסק דין זה יקרא להלן : פסק הדין הראשון).

2.         ביום 16.3.2008, היינו בחלוף כארבע שנים ממועד מתן פסק הדין הראשון הגישה המבקשת לבית הדין בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה, לטענתה, בפסק הדין הראשון. בבקשה נטען כי בעקבות פסק הדין הראשון שילמה המדינה למבקשת שכר בגין שנה אחת, אך בסכום ששילמה המדינה לא נכללו הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הקבוע לתשלום הסכום האמור ועד התשלום בפועל.

3.         לפי הנטען בבקשה, בעקבות אי צירופם של הפרשי ההצמדה והריבית לסכום ששולם על ידי המדינה הגישה המבקשת תביעה לבית הדין האזורי בנצרת (עב 1278/06 ופא אסחאק - מדינת ישראל). בפסק הדין שניתן בהליך ביום 14.2.2008 נדחתה תביעתה של המבקשת לצירוף ריבית לסכום שנפסק על ידי בית דין זה בפסק הדין הראשון, אך נקבע כי על המדינה לשלם לה הפרשי הצמדה על הסכום האמור. פסיקתו של בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים :

" התובעת [המבקשת בענייננו] מבקשת מאיתנו ליתן פרשנות מחייבת להעדר התייחסות של בית המשפט הארצי בפסק דינו, ולקבוע פוזיטיבית כי כוונתו הייתה ליתן את הפיצוי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לאור הדברים שהבאנו לעיל, אנו סבורים כי בכל המתייחס לעניין פסיקת הריבית, איננו יכולים לעשות כן ויש להשאיר את העדר הקביעה, כהוראה הקובעת שאין מקום לחייב את שכר העבודה שנפסק בריבית. פסיקת ריבית היא ביטוי להפסד הרווח על הפרות שמקבל הזכות יכול היה להפיק לו היה הוא אוחז בכסף. בעניין זה, הדרך היחידה שעמדה בפניה של התובעת הייתה בפנייה לבית הדין הארצי בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין במסגרתו של סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המוחלת על בתי הדין לעבודה בהתאם לאמור בסעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, וכבר נפסק כי העדר פסיקה של הפרשי הצמדה וריבית יכול שתהא טעות כזו הניתנת לתיקון על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (וראו דב"ע נו/166-3 יהודיאן - סופר פארם לא פורסם, 4.8.96)" (פסק דין זה יקרא להלן : פסק הדין השני).

יצויין, כי על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש ערעור מטעם המבקשת (ע"ע 271/08).

4.         לטענת המבקשת, לאור ההלכות לפיהן הפרשי ריבית נועדו לשמור על הערך הריאלי של הכסף שעוכב, אי פסיקת הפרשי הריבית היא בבחינת טעות סופר שאין מניעה לתקנה. המבקשת מודעת לחלוף הזמן ממועד מתן פסק הדין הראשון ועד הגשת הבקשה לתיקון טעות סופר אך טענה בעניין זה כי : " חשבה כי נכון יהיה לצרף את ענין הריבית לשאר העניינים שנידונו בהליך השני".

5.         המדינה התנגדה מכל וכל לבקשת המבקשת וטענה כי נוכח המועד בו הוגשה הבקשה, אין בית הדין מוסמך לתקן את פסק הדין הראשון אלא בהסכמת שני הצדדים. עוד טענה המדינה כי בית הדין האזורי לא היה מוסמך בפסק הדין השני לפסוק לחובתה הפרשי הצמדה שכן בעשותו כן תוקן, הלכה למעשה, פסק הדין הראשון שהפך חלוט כבר בשנת 2004. לטענת המדינה, הסמכות לצרף הפרשי הצמדה לסכום שנפסק מסורה רק לבית דין זה, וזאת במסגרת קבלת בקשה לתיקון טעות שנפלה בפסק הדין הראשון. יוטעם, כי לגופו של עניין הסכימה המדינה לתקן את פסק הדין הראשון באופן שיצורפו הפרשי הצמדה לסכום הפסוק.

6.         טרם מתן ההחלטה נציין כי בעת מתן פסק הדין ישבה במותב בית הדין סגנית הנשיא (בדימוס) אלישבע ברק-אוסוסקין. עם פרישתה הוחלף מותב בית הדין לצורך מתן החלטה בבקשת המערער, כך שחלף סגנית הנשיא באה השופטת ורדה וירט-ליבנה וחלף נציגי הציבור שישבו בהליך באו נציג העובדים, מר שלום חבשוש ונציג המעבידים, מר דני בר סלע.

7.         לאחר שעיינו בטענות הצדדים אנו מחליטים  לדחות את בקשת המבקשת. הסמכות לתקן טעות שנפלה בפסק הדין מעוגנת בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (להלן : חוק בתי המשפט), שזו לשונו :

            " (א)   מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן,       רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה           מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה ; לענין זה,      "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה

                       מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

(ב)      בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון  

          בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן" (ההדגשות הוספו) .

6.         במקרה הנוכחי, הוגשה הבקשה לתיקון טעות סופר בחלוף ארבע שנים ממועד מתן פסק הדין. משחלף פרק הזמן הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, מוסמך בית הדין לתקן את הטעות רק אם הייתה ניתנת הסכמת המדינה, אך, כאמור, המדינה לא נתנה הסכמתה לתיקון המבוקש. לדעתנו, מאחר שפרק הזמן שחלף ממועד פסק הדין ועד הגשת הבקשה לתיקון טעות חרג בצורה כה משמעותית מפרק הזמן הקבוע בחוק, אין מקום להידרש לבקשה. נוסיף, כי טענתה של המבקשת, לפיה העדיפה להגיש תביעה לבית הדין האזורי ולכלול בה את הסעד המתבקש בבקשה זו, אין בה טעם מספיק לקבלת הבקשה לתיקון טעות שהוגשה באיחור ניכר, בין השאר, כיוון שלא הייתה מניעה כי בד בבד עם הגשת התביעה, תגיש המבקשת בתוך המועד הקבוע בחוק בתי המשפט את הבקשה לתיקון טעות סופר. משנמנעה המבקשת מסיבות השמורות עימה לפעול בשתי הדרכים המפורטות לעיל אין לה להלין אלא על עצמה. יוטעם, כי המחסום הפרוצדוראלי שבחוק בתי המשפט המגביל את המועד להגשת בקשה לתיקון טעות סופר אינו טכני גרידא, אלא יש בו טעם רב שכן חלוף הזמן יש בו להקשות על בית הדין לבחון את השאלה האם אכן עסקינן בהשמטה מקרית. 

7.         טענותיה של המדינה בדבר אי סמכותו של בית הדין האזורי ליתן בפסק הדין את הסעד שנתבקש - צירוף הפרשי הצמדה לסכום שנפסק בפסק הדין הראשון  - אינן מובנות כלל ועיקר. כפי שצויין לעיל על פסק הדין השני הוגש ערעור מטעם המבקשת בלבד. משלא הוגש ערעור מטעם המדינה על פסק הדין השני, אין להידרש לטענות שהעלתה המדינה בקשר לפסק דין זה במסגרת הבקשה, מושא דיוננו, מה גם שלגופו של עניין הסכימה המדינה לתוצאה אליה הגיע בית הדין האזורי. 

6.         סוף דבר - לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' בתמוז, תשס"ח (8 ביולי  2008) בהעדר הצדדים.

השופט עמירם רבינוביץ        השופטת נילי ארד      השופטת ורדה וירט-ליבנה

   נציג עובדים, מר שלום חבשוש                 נציג מעבידים מר דני בר סלע

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ