אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 1892/07

החלטה בתיק בשא 1892/07

תאריך פרסום : 07/09/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום באר שבע
1892-07,2657-07,2658-07,2659-07,2660-07,2661-07,26
31/05/2007
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עדתו גיורא
הנתבע:
1. מר מחמד בן סלימאן אבו סבייח אל עמראני
2. גב' פטמה טריפ אל רול

עו"ד דנגור יאיר
החלטה

 

בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים, האוסר עליהם ועל כל מי שנמצא בשמם ו/או מטעמם ו/או בעבורם, להכשיר מבנה אשר נבנה על המקרקעין ולאכלסו, או להקים כל מבנה אחר על המקרקעין נשוא הבקשה, ולמתן צו עשה המורה למשיבים לפרק לאלתר את המבנה שהקימו.

רקע הבקשה הינו תביעה שהוגשה על ידי המדינה עוד בשנת 2003,  לפינוי וסילוק יד המשיבים מהמקרקעין נשוא תיק זה והידועים כגוש 100112 חלקה 5 בשטח של כ - 100 דונם בנ.צ. מרכזי 214859/551769 (להלן: המקרקעין), זאת בהיותם פולשים שלא כדין למקרקעין מוסדרים ורשומים על שם המדינה, בלשכת רישום המקרקעין בבאר שבע, והמהוים שטח סגור של הקמ"ג, בהתאם לצו סגירת שטח התשנ"ח - 1998.

בתאריך 13.9.06 ניתן על ידי פסק דין בתיק העיקרי כנגד המשיבים, זאת לאחר דחיות רבות מצידם, בהעדר תצהירים מטעמם ובהעדר התייצבות למועד שנקבע לשמיעת ההוכחות. פסק הדין האמור בוטל בהחלטה מאוחרת יותר שנתתי, לבקשת ב"כ המשיבים ולאחר דיון שנתקיים בנושא, בכפוף לתנאים מסויימים שנקבעו בו, תוך שהתיק העיקרי קבוע להגשת תצהירי הנתבעים. פרטי החלטותי מצויים בתיקים הרלוונטים, ואיני מוצא מקום לחזור עליהם שוב.

עפ"י הבקשה, שהוגשה על ידי המדינה, התצהיר שצורף לה וצרופותיו לרבות תמונות שצולמו על ידי פקח המבקשת עולה, כי המשיבים פלשו "פלישה טריה" למקרקעין, הקימו מבנה חדש מעץ ובד יוטה, כשהמבנה עצמו אינו מאוכלס.

ביום 13.3.07, החליט כב' הנשיא השופט מ. מכליס  ליתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים כמבוקש, עד לדיון במעמד הצדדים. הצו נמסר למשיבים ביום 15.3.07. מסתבר, כי המשיבים איכלסו את  המבנה שהקימו והם מתגוררים בו עד היום.

בתצהיר שהוגש מטעם המשיבים עובר לדיון היום הוצהר, כי המשיבים הקימו "אוהל" למגורים בו לקראת חתונתם, זאת על פי מנהג העדה הבדואית וללא כל כוונה לתפוס, ו/או לפלוש, ו/או לבנות במקום בניית קבע. עוד הצהיר המשיב, כי היה וידחה בית המשפט את טענותיו, מתחייב הוא ואשתו לפנות מיד את הקרקע  מבלי דרישה ו/או טענה כלשהיא ו/או  דרישת פיצוי כלשהיא בנוגע לאוהל שהוקם על ידו.

מיד בתחילת הדיון היום הסתבר למרבה הפלא, כי אין המדובר ב"אוהל" כפשוטו, אלא במבנה קשיח שהוקם תחת האוהל שנפרש ככסות מעליו, ובו עבר המשיב להתגורר עם אשתו. יחד עם זאת אין המדובר לטענת המשיבים בבנית מבנה קשיח אלא בכזה שאך תומך באוהל שהוקם. בנסיבות אלה טוענים המשיבים, בוצעה פעולתם בתום לב ועל כן מבקשים הם, שככל שיוחלט על הריסה, תהיה זו מכוונת למבנה הקשיח ולא לאוהל עצמו.

המסגרת הנורמטיבית למתן צו ע"י בית המשפט, מעוגנת בס' 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 :

"75. סמכות כללית לתת סעד

כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו."

כך הוא האמור בפסק דין מסוג "עשה" או "לא תעשה", וכמובן אף במתן צו זמני מאחד הסוגים  האמורים. הכלל הוא כי בית המשפט יטה ליתן סעד כמבוקש, המבוסס על זכות קניינית. בענייננו כאמור, המדובר במקרקעין מוסדרין ורשומים בבעלותה של המדינה - המבקשת, אליהם פלשו המשיבים, ועל כן הוכחה הזכות לכאורה. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 13.9.06 בתיק העיקרי, גם הגנת הנתבעים נראה שאין לה לכאורה, על רקע האמור כל יסוד.

אם אוסיף לעניין זה את עובדת הסתרת הפרטים האמיתיים מצד המשיבים, ואף למעלה מכך, הגשת תצהיר שאינו אמת בלשון המעטה, המציג מצג של אוהל, בעוד שהמדובר במבנה קשיח, בעל קירות וחלונות, הכל במסווה של אוהל המשמש כסות לבניה ולפלישה הבלתי חוקית, ברור הוא שהמשיבים באו שלא בתום לב ובחוסר נקיון כפיים לדיון זה.

במצב דברים זה, לפיו אוכלס המבנה שנבנה בעצמו שלא כחוק ובניגוד לצו המניעה שניתן ושהומצא למשיבים עוד ביום 15.3.07, לא מהווה צו העשה המבוקש שינוי מצב, אלא אדרבא, הריסת המבנה, היא זו השומרת על המצב הקיים ומונעת קביעת עובדות בשטח, בניגוד למצב המשפטי, ובמהלך דיון בתיק שבו מתבררות השאלות שבמחלוקת ובניגוד לצו מניעה שניתן כדין על ידי בית משפט מוסמך.

הנה כי כן, המבקשת הוכיחה לכאורה זכותה, באשר המקרקעין מוסדרים ורשומים על שמה כדין, מאזן הנוחות מצוי בצדה, ואף שיקולי היושר בדמות העדר נקיון כפיים, העלמת עובדות, קביעת עובדות בשטח וכיוצ"ב, כל אלה מלמדים בשקלולם על היות הבקשה בדין וכי יש להעתר לה.

בשולי הדברים אציין, כי לא התרשמתי  מהצהרות המשיבים כי לא יהיה במעשיהם משום הקניית זכות כלשהיא, כמו גם הצורך בהרחבת מקום מגוריהם נוכח הגידול הטבעי. עם כל ההבנה לצרכים אלה, יש לעשותם כדין, ובית משפט זה לא יכול ואף אינו מוכן, ליתן את ידו לכל הקלה שיסודה בהפרת החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ