אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 1864/05

החלטה בתיק בשא 1864/05

תאריך פרסום : 30/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי נצרת
1864-05
09/08/2005
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
ורטהיים מוניקה
הנתבע:
ורטהיים אשר
עו"ד ארנון אפרים
החלטה

הבקשה המונחת בפני עניינה, הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה בטבריה ביום 13.01.05.

להלן, אביא בתמצית את ההליכים שקדמו להגשת בקשה זו שבפני.

המבקשת (להלן: "המבקשת" או "האישה") והמשיב 1  (להלן: "המשיב" או "הבעל") נישאו בשנת 1970 ונולדו להם 5 ילדים. בשנת 1998, נפרדו דרכיהם.

המבקשת, הגישה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, תביעה כנגד המשיב לפסק דין המצהיר על רכוש הצדדים (תמ"ש 2310/98), ותביעה נוספת כנגד שני המשיבים דידן, לפסק דין המצהיר כי הזכויות בבית מגורים המצוי בקיסריה, והרשום על שם המשיבה 2, משותפות לה ולמשיב 1 בחלקים שווים (תמ"ש 2312/98).

המשיב, הגיש כנגד המבקשת דידן שלוש תביעות - תביעה שכנגד למתן פסק דין המצהיר כי הוא בעל  מחצית הזכויות בנכסים ובזכויות שנצברו על ידי המבקשת במהלך הנישואין (תמ"ש 2310.1/98), תביעה למשמורת שנים מן הילדים שהיו באותה עת קטינים (תמ"ש 2311/98), ותביעה לתשלום מזונות הילדים הקטינים (תמ"ש 2313/98).

הדיון במכלול התביעות אוחד. הבאת הראיות נסתיימה ביום 18.02.04 והצדדים נצטוו להגיש סיכומיהם בכתב. האישה לא הגישה סיכומיה עד ליום 7.11.04, וזאת למרות ארכות שניתנו לה, ובית המשפט קמא נתן החלטה המורה על מחיקת תביעותיה, וזאת מכח תקנה 160(ד) ותקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כיוון שהבעל הגיש תביעה שכנגד, נתבקש הוא להגיש סיכומי טענותיו בכתב, וכך עשה.

ביום 13.01.05, נתן בית המשפט קמא פסק דין הצהרתי לפיו, כל הזכויות והנכסים הרשומים על שם המבקשת, מיום הנישואין ועד למועד אותו קבע בית המשפט כ"יום החתך", הם של שני בני הזוג בחלקים שווים. פסק דין זה, אשר ניתן במעמד צד אחד, הוא פסק הדין עליו מבקשת האישה לערער.

יצויין, כי בפסק הדין, מצאה כבוד השופטת אסתר בוהדנה לנכון, מטעמי צדק, להתייחס אף לטענותיה של האישה כנגד התביעה שהגיש הבעל, כפי שאלה הובאו בפניה במהלך הדיונים, ולראיות שהוגשו מטעמה בעניין זה. על כן, חרף העובדה כי פסק הדין ניתן על סמך סיכומי הבעל בלבד, אין הוא מקבל את מלוא תביעותיו.

המבקשת, הגישה לבית משפט זה, ביום 11.05.05, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. בבקשתה טוענת המבקשת, כי אך בשל רשלנות של עורך דינה דאז לא הוגשו הסיכומים מטעמה. לטענתה, בשל אותה רשלנות, הנובעת מנסיבות אישיות של עורך הדין, נודע לה כי ניתן כנגדה פסק דין במעמד צד אחד, רק ביום 22.03.05, וכי היא מיהרה והגישה ביום 31.03.05 בקשה לביטול פסק הדין.

הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, ואשר נדונה בפני כבוד השופטת אסתר בוהדנה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, נדחתה ביום 30.06.05, בנימוק כי רשלנות עורך דין אינה מהווה טעם לביטול, וכן כי הבקשה הוגשה בחלוף הזמן הקבוע לכך, וזאת מבלי שנתבקשה הארכת מועד כנדרש.

יצויין, כי הבקשה המונחת בפני, נתמכת בתצהיר לאקוני בלבד, ואף הוא אינו מאושר ואינו חתום כנדרש.

דיון

תקנה  398א קובעת :

"(א) המועד להגשת ערעור, או בקשת רשות ערעור, על החלטה במעמד צד אחד או בהעדר כתבי טענות מן הצד השני (בתקנה זו- ההחלטה הראשונה), שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 201 או תקנה 214, יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול (בתקנה זו- ההחלטה השניה).

(ב) מנין המועדים להגשת הערעור או בקשת רשות הערעור, לפי העניין, על ההחלטה הראשונה או ההחלטה השניה יהיה לפי הוראות סימן זה."

תקנה 398א לתקנות, באה למנוע את הצורך להגיש, מחמת הזהירות, בו זמנית גם בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, וגם ערעור על אותו פסק דין. על כן, מקום בו מוגשת בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, יתחיל מרוץ מנין הימים להגשת ערעור על פסק הדין, ממועד ההחלטה בבקשת הביטול. ראה לעניין זה רע"א 296/96 יורושלביט סוכנות לביטוח נ' סוכנויות פלתרוס ביטוח, פ"ד מט(5) 876, בעמ' 879, שם אומר בית המשפט את הדברים הבאים:

" בכל מקרה שבו מוגשת בקשה לביטול (ההחלטה הראשונה), יחל מירוץ הזמן להגשת ערעור (על ההחלטה הראשונה) ממועד ההחלטה בבקשת הביטול (ההחלטה השנייה)."(ההדגשה אינה במקור- ב.א.).

נשאלת השאלה, האם בענייננו, מתחיל מנין המועדים מיום מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק דין, קרי- מיום 30.06.05, שאז טרם חלף המועד להגשת הערעור על פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, וזאת מכח תקנה 398א; או האם העובדה כי הבקשה לביטול פסק דין, היא עצמה, הוגשה בחלוף המועד, יש בה כדי "לחסום" את תחולת תקנה 398א , בבחינת "שלא יצא החוטא נישכר".

אני סבור, כי מקום בו בית המשפט קמא, דן בבקשה לביטול פסק דין לגופה והכריע בה על סמך הנימוקים לבקשה, ולא דחה אותה על הסף מחמת הגשתה לאחר חלוף המועד, יש בכך כדי לרפא את הפגם שבאיחור הגשתה.

התכלית העומדת בבסיס תקנה 398א היא כפולה - מחד, היא באה לחסוך מבעל דין את הצורך לפתוח בשני הליכים בו זמנית, ומאידך- יש בה כדי להקל על מערכת המשפט בכך שלא יפתחו הליכים מקבילים אך מחמת הזהירות. יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת פרוקצ'יה ברע"א 2854/04 דוד אלימלך נ' בנק אוצר החייל, פדאור (לא פורסם) 04(9), 738 בעמ' 739 :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ