אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 184136/05

החלטה בתיק בשא 184136/05

תאריך פרסום : 31/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
184136-05
01/02/2006
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
בינה סוכנות לביטוח בע"מ
עו"ד גילי שחמון
הנתבע:
הלוי זוהר
עו"ד אברהם הלוי
החלטה

מבוא

1.       לפניי בקשה לביטול פסק דין ולעיכוב ביצועו.

2.       ביום 21.11.05 דחיתי את תובענתה השטרית של המבקשת בהיעדר סמכות עניינית, וגם בהיעדר התייצבות המבקשת (המשיבה שם).

3.       המבקשת עתרה לביטולו של פסק הדין מן הטעם שאי-התייצבותה נגרם כתוצאה מנסיבות שאינן באשמה.

4.       ביום 19.12.05 הוריתי כי ביצועו של פסק הדין יעוכב עד להחלטה אחרת; וכי המבקשת תגיב על טענת היעדרה של סמכות עניינית עד יום 10.1.06, והמשיבה תשיב לתגובה עד יום 20.1.06.

5.       תגובת המבקשת הוגשה באיחור, ביום 19.1.06 (בפקס), ללא בקשה להארכת המועד. ראוי היה להתעלם ממנה מטעם זה בלבד. לפנים משורת הדין עיינתי בה, אך לא מצאתי בה נימוק לסתור את מסקנתי כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתובענה השטרית הנדונה, שיסודה ביחסי עובד-מעביד.

6.       המשיבה לא השיבה על התגובה במועד שקבעתי, ולא ביקשה הארכת מועד נוכח האיחור בהגשת התגובה. לפיכך אין מקום שאמתין לתשובה, מה גם שלאור מסקנתי האמורה - אין בכך צורך.

7.       לו בהיעדר התייצבותה של המבקשת בלבד היה מדובר, הייתי מוחל לה ומבטל את פסק הדין, ולו כנגד הוצאות, על מנת לתת לה את יומה בבית המשפט. אולם, אין טעם לבטל פסק דין הדוחה תובענה שיש לדחותה ממילא על הסף, בהיעדר סמכות. לפיכך, גורל הבקשה לביטול פסק הדין ייחרץ לשבט על יסוד השקפתי שלפיה הסמכות לדון בתובענה הנדונה נתונה לבית הדין לעבודה, ולו בלבד.

8.       טענה בדבר היעדר סמכות עניינית יורדת לשורש סמכותו של בית המשפט להידרש לתובענה. לפיכך בית המשפט רשאי להעלותה מיזמתו, והוא רשאי לקבלה בכל עת במהלך ההליך; אם כי יכול שבהקשרים מסוימים, בשלב מאוד מתקדם של ניהול ההליך ולאחר שנוצרה הסתמכות הצד-שכנגד, תהיה עילת-מניעות לאי-הידרשות לטענה [רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי, פ"ד נח(3) 49]. ענייננו, שבו ההליך טרם החל להתברר לגופו, אינו כזה.

שאלת הסמכות העניינית

9.       המחוקק, שקבע את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בסכסוך שעילתו יחסי-עבודה [חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, סעיף 24], גילה בכך את רצונו ההחלטי כי יחסי עובד-מעביד יתבררו בערכאה המתמחה בכך, תוך יישומו של דין מיוחד על ידי דיין מיוחד, ולאור התפיסה שעובדים זכאים להגנה מיוחדת מעבר לזו הנפרשת בבתי המשפט האזרחיים על צדדים רגילים לחוזה.

10.   החתמתם של עובדים על שטרות, וגרירתם לבתי המשפט האזרחיים כנתבעים בתביעות שטריות, כאשר 'עסקת-היסוד' היא יחסי עבודה - מהווה עקיפה פסולה המסכלת את תכליתו החקיקתית של סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה כאמור.

11.   לא רק שתובענה שטרית נגד עובדים גוררת אותם שלא בטובתם לערכאה הפחות מתאימה להם, אלא שהם אף נגררים להליך שבמסגרתו אין להם זכות להתגונן; ואף אם תתקבל בקשתם למתן רשות להתגונן - ייאלצו לנהל את הגנתם כנגד "הרוח החזיתית" של החזקות השטריות הפועלות לחובתם. לא זו הדרך שבה ביקש המחוקק להוליך את העובדים בדרכם לממש את זכויותיהם כלפי מעבידיהם, בשים לב לחולשה המובנית של עובדים לעומת מעבידים ולחשיבות החברתית של הגנה על זכויותיהם.

12.   מטעם זה נקבע כי ההוראות של משפט העבודה המגינות על עובדים אינן ניתנות להתנאה. סיכולן של ההגנות האמורות, על ידי החתמתם של עובדים על שטרות-ביטחון, כתנאי להעסקתם שמבחינת העובדים מהווה אילוץ קיומי, לצורך גבייתם של כספים מן העובדים שלא דרך המסנן והמנסרה של דיני העבודה - מהווה התנאה-בפועל על דינים אלה.

13.   סימן וראיה לאמור לעיל מצוי בהיעדרו הרועם של 'סדר דין מקוצר' מתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

14.   מקבילה להיעדרו של סדר דין מקוצר מהליכים בין צדדים שלפחות מי מהם זקוק להגנה מיוחדת מצויה גם בחלק ג'1 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שעניינו תובענות בענייני משפחה. בעקבות כך כתב השופט ד' בר-אופיר [בספרו הוצאה לפועל - הליכים והלכות (2005), עמ' 722]:

"לא אחת נתקלים בתי המשפט בבקשות לביצוע שטר או בתביעות בסדר דין מקוצר המוגשות על ידי בני משפחה במסגרת סכסוכים בתחום המשפחה. ראש ההוצאה לפועל אמור להעביר כל בקשה או תביעה כזו לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. אולם אין בבית משפט זה הליך של סדר דין מקוצר (תקנה 258ה(א)(ב) לתקנות סד"א). ומשום כך: דינה של בקשה לביצוע שטר יהיה כדין כתב תביעה שהוגש בסדר דין רגיל. הרעיון הוא שבן משפחה איננו צריך להגיש התנגדות או בקשה לרשות להתגונן כנגד תובענה או בקשה לביצוע שטר שבן משפחתו הגיש נגדו, והנתבע רשאי להגיש כתב הגנה. העיקרון המונח ביסוד תקנה 258ה הוא שבית המשפט לענייני משפחה יוכל לברר לגופו את הסכסוך שקיים בין בני משפחה, מבלי שיוצבו בפניהם מכשולים דיוניים עד שיגיעו לדיון הענייני".

אני סבור שניתן להקיש מדברים אלה גם לתובענות שטריות של מעבידים נגד עובדים שברקען יחסי עבודה.

15.   בחיקוקים המגינים על ערבים-יחידים, ועל לווים חוץ-בנקאיים וערביהם, נקבע במפורש כי לא ניתן לעקוף את ההגנות שפרש המחוקק על צדדים חלשים-יחסית אלה על ידי שימוש בשטרות. כך נקבע בחוק הערבות, תשנ"ח-1998, סעיף 31, כי -

"הוראות פרק זה(פרק ב - ערבות של ערב יחיד; ש"פ) יחולו על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות".

בדומה לכך נקבע בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, בסעיף 11, כי -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ