אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 183022/07

החלטה בתיק בשא 183022/07

תאריך פרסום : 03/09/2008 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
183022-07,110625-01
06/03/2008
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
1. סיני מנור
2. שירה מנור
3. ליאור מנור זקס

עו"ד גרון
הנתבע:
יהודה סלם
עו"ד אילן תמאם

בפני בית המשפט בקשה לביטול החלטה למחיקת בקשת המבקשים מיום 27/5/07 לביזיון בית המשפט, בקשה אשר הוגשה במסגרת תיק בש"א 163678/07.

במסגרת הבקשה שעניינה ביזיון בית המשפט, התבקש בית המשפט "לאכוף על המשיב בקנס או במאסר, לפי הוראת סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, לציית לפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב מיום 24/10/06 בתיק ע"א 3861/04 לפיו נתן בית המשפט הנכבד תוקף של פסק דין להסכמה שהושגה בין הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מאותו יום".

הבקשה נמחקה בהעדר המצאת אישורי מסירה ועמידה בהחלטות בית המשפט, וזאת במסגרת החלטה מיום 18/9/07. ביום 2/7/07 ניתנה החלטה לפיה על ב"כ המבקשים לבצע מסירה של הבקשה למשיב ישירות במסירה אישית וזאת בעקבות הודעת עו"ד רם הורוביץ אשר הוגשה לתיק לפיה אינו מייצג את המשיב בתקופה הרלוונטית לבקשה.

בפני בית המשפט בקשה נוספת ליתן החלטה בבקשת המחיקה הנ"ל בהעדר תגובה מטעם המשיב, אולם משהוגשה תגובה על ידי המשיב לתיק, אין מקום להעתר לבקשה הנ"ל תוך התעלמות מתגובת המשיב הנ"ל.

בית המשפט השלום נתן פסק דין בתיק זה מיום 1/9/04 ובעקבות זאת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין הנ"ל. במסגרת הערעור הגיעו  הצדדים להסדר וההסדר קיבל תוקף של פסק דין ביום 24/10/06. בהסדר, הוסכם, בין השאר, לשלם סכום מוסכם בתשלומים החל מיום 1/12/06 וכי כל עוד עומדים המערערים בהסדר זה, יעוכבו כל הליכי הוצל"פ כנגדם וההליכים אשר ננקטו, לרבות עיקולי משכורת ועיקולים על הבנקים, יבוטלו.

נטען בבקשה לביזיון בית המשפט כי למרות ההסדר ופסק הדין, המשיב הגיש בקשה לראש ההוצל"פ מיום 1/11/06 להעביר כספים מעוקלים אשר הוחזקו בידי המחזיק, וביום 13/11/06 נעתר ראש ההוצל"פ לבקשה כאשר מדובר בהעברת סך של 23,519 ש"ח מחברת פלאפון לתיק ההוצל"פ. בבקשה התייחסות להעברת סכום נוסף בסך 5,051 ש"ח לתיק ההוצאה לפועל. כמו כן בבקשה הנ"ל תיאור כיצד פנה ב"כ המבקשים לב"כ המשיב עוד ביום 14/11/06 לביטול ההליכים הנ"ל ודרישה לקיזוז הכספים שנטל מהחוב הכולל במסגרת ההסדר.

המבקשים אף יוצאים כנגד החלטת ראש ההוצאה לפועל אשר לא הסכים לבטל צווי עיכוב יציאה מן הארץ בעקבות ההסדר כאשר לדעת המבקשים היה על המשיב לפעול למען ביטול צווי עיכוב יציאתם מהארץ בהתאם. המבקשים הגישו בר"ע על החלטת ראש ההוצל"פ , ככל הנראה רק בנוגע לצווים לעיכוב יציאתם מן הארץ, ובית המשפט המחוזי דן בערעור ולבסוף הגיעו שם להסדר.

על פני הדברים, ובעקבות ההסדר הראשון אשר קיבל תוקף של פסק דין, נראה כי יש לפרש את הסכם הפשרה כך שהיה על המשיב להימנע מנקיטת הליכים בעת שניתן לפסק הדין תוקף של פסק דין. יחד עם זאת, נהוג בהוצאה לפועל לא לבטל הליכי הוצאה לפועל בפועל אלא רק לאחר ביצועו של התשלום הראשון במסגרת הסדר.

עיינתי בפסיקה אשר צורפה לכתבי הטענות בתיק בנוגע לסמכות בית משפט זה ליתן החלטה בנוגע לבקשה לביזיון בית המשפט כאשר מדובר בפסק דין אשר ניתן על ידי ערכאת הערעור להבדיל מהערכאה הדיונית. קיימת פסיקה לפיה הערכאה הדיונית הינה הערכאה הראויה לדון בבקשת הביזיון ומצד שני, במקרה דנן, ערכאת הערעור שינתה את תוכנו של פסק הדין המקורי וכי טענות המבקשים אודות הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו על ידי המשיב, ולא לכאורה, נעשו בניגוד לפסק הדין אשר נתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.

בבקשה עצמה קיימת התייחסות להחלטת ראש ההוצאה לפועל בעקבות בקשת המבקשים לביטול ההליכים שננקטו לאחר מועד מתן פסק הדין, אולם כב' ראש ההוצאה לפועל החליט כי מדובר בהליכים אשר ננקטו לפני מועד מתן פסק הדין ומכאן המבקשים אינם רשאים לקזז סכומים אשר חולטו במסגרת הליכי עיקול הנ"ל.  ייתכן, וכוונת כב' ראש ההוצאה לפועל היתה, כי למעשה יש מקום לבחון ביטול הליכים, רק לאחר ביצוע התשלום הראשון לאחר ההסדר. מצד שני, ייתכן והוא ניזון מפרטים אחרים אשר עולים מההליכים השונים אשר התנהלו בפניו ומפרטי מחשב לשכת ההוצאה לפועל אשר מצויים בפניו. 

בנסיבות העניין, היה על המבקשים להגיש ערעור על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל הנ"ל, אשר קבעה, בין השאר ממצא עובדתי, קרי שמדובר בכספים אשר שולמו לפני   שניתן פסק הדין. 

המבקשים מבקשים מבית משפט זה, לפרש את פסק הדין אשר ניתן על ידי בית משפט המחוזי הנכבד בנוגע למועד ביטול והפסקת הליכי הוצל"פ בעקבות ההסדר, וכן לשמש כערכאת ערעור בהמשך להחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 31/12/06 על מנת לקבוע כי אסור היה למשיב לנקוט בהליכי ההוצל"פ הנ"ל לאחר שניתן פסק הדין. בהחלטת ראש ההוצל"פ הנ"ל אף התייחסות מפורשת לכך ש"כב' בימ"ש המחוזי הורה על ביטול עיקול משכורת ועיקול בבנקים ואלה בוטלו".  מכאן, שלא ברור לבית משפט זה מתי בוטלו העיקולים בפועל וכיצד כב' ראש ההוצל"פ הגיע להחלטה אליה הגיע. 

כב' השופטת ס"נ אלמגור לא נתנה החלטה סופית באשר לשאלת סמכות בית משפט זה לדון בבקשה לביזיון בית המשפט אלא קבעה, בעקבות נימוקי המבקשים לעניין שאלת הסמכות כי "הבקשה תידון בפני כב' השופט מ. תמיר".

בנסיבות הענין ולאור המתואר לעיל, כאשר מצד אחד קיימת החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל לפיה מדובר בכספים אשר נגבו לפני מתן פסק הדין,  כאשר בית המשפט המחוזי משמש כערכאת הערעור לצורך כך, וכאשר מצד שני, קיימת מחלוקת לגבי הפרשנות שיש לייחס להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי, מן הראוי לשקול הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי או לחילופין, לפנות לכב' ראש ההוצל"פ אשר נתן את ההחלטה הנ"ל בבקשה,  לנמק את החלטתו כיצד הגיע למסקנה והקביעה העובדתית לפיה מדובר בכספים אשר נגבו לפני מועד מתן פסק הדין. 

על פני הדברים נראה לבית משפט זה כי יש מקום לפרש את ההסכם באופן שבו לא ניתן היה לנקוט בהליכים חדשים החל מיום אישור פסק הדין ואילך כל עוד המבקשים עומדים במועדי התשלום (הגם אם התשלום הראשון עתידי), וכי מיום מתן פסק הדין היה על ראש ההוצל"פ לבטל את ההליכים אשר אוזכרו בגוף פסק הדין. יחד עם זאת, וכאמור לעיל, קיימת קביעה עובדתית שונה של כב' ראש ההוצאה לפועל אשר אמון על הליכי ההוצאה לפועל ופרטי התיק, כנ"ל.

לעצם העניין, בפני בית משפט זה בקשה "לאכוף על המשיב בקנס או במאסר לפי הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט" ולציית לפסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי הנ"ל.

כעולה מטענות המבקשים עצמן, נכון להיום המשיב מציית לפסק הדין והליכי עיקול אף בוטלו כעולה מהחלטת ראש ההוצל"פ הנ"ל. הליך בזיון בית המשפט צופה פני עתיד ונועד לחייב צד לפסק דין לקיים את התחייבויותיו בעתיד. ההליך אשר ננקט על ידי המבקשים במקרה דנן אינו ההליך המתאים שכן השבת כספים אשר נגבו, ולו לכאורה בניגוד לפסק הדין במסגרת הליכי הוצאה לפועל, בעקבות החלטות חלוטות של כב' ראש ההוצאה לפועל אינה חלק מפסק הדין שאותו מבקשים המבקשים לאכוף על המשיב לציית לו.  

בנסיבות העניין, כאשר בפני בית המשפט החלטת ראש ההוצל"פ לפיה מדובר בכספים אשר נגבו לפני מועד מתן פסק הדין, החלטה אשר מחייבת את הצדדים כיום, אין מקום לשקול חיוב המשיב בקנס או במאסר ועל המבקשים לבחון סעד או הליך אחר ככל שהסעד עומד לרשותם בבתי המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל.   

על כן, ולאור האמור לעיל, הנני מבטל את ההחלטה למחיקת הבקשה לבזיון בית המשפט הנ"ל לצורך דחייתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ