זוהי בקשה לחייב את עו"ד אבנר כהן ורו"ח אבי פונס, ששימשו כנאמן ומנהל מיוחד בתקופת הקפאת ההליכים של מגיד מהנדסים בע"מ (בפירוק) (להלן - "החברה"), להשיב למבקש, הבנק הבינלאומי, סכום של 36,549.23 ש"ח ששולם על ידי הבנק ונגבה על חשבון הוצאות הקפאת ההליכים של החברה. במועד הגשת הבקשה ב-8.12.04 כבר מונה לחברה מפרק ובעלי התפקיד בהליך הקפאת ההליכים.
במהלך הקפאת ההליכים של החברה ולאחר שהנאמנים הגיעו למסקנה כי נסתם הגולל על הסיכוי להבריא את החברה ולשקמה, הגישו ביום 14.7.03 בקשה דחופה למתן הוראות, בה נתבקש, בין היתר, לצוות על פירוקה של החברה ולהורות לבנקים הנושים, הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט, להזרים סך של 700,000 ש"ח לכיסוי הוצאות החברה במהלך תקופת ההקפאה. מאחר והזרמת הכספים על ידי הבנקים היתה תנאי להקפאת ההליכים, הוריתי עוד באותו היום במעמד הצדדים על הפקדת סכומים שיגיעו ל-700,000 ש"ח, תוך 24 שעות, על ידי שני הבנקים בהתאם לאחוז נשייתם.
הבנק הבינלאומי הפקיד לקופת הנאמן ביום 15.7.03 את חלקו היחסי בנשייה, שעמד לטענתו על סך 322,000 ש"ח. בנק דיסקונט העביר סך של 200,000 ש"ח בלבד ביום 17.7.03. יתרת הסכום - 178,000 ש"ח - לא שולם על ידי בנק דיסקונט, מסיבות עליהן אעמוד בהמשך, ורק כעבור למעלה משנה, ביום 11.8.04, העביר בנק דיסקונט סך נוסף של 150,000 ש"ח לקופת הנאמן. למעשה נותרה יתרה לא משולמת בסך של 28,000 ש"ח.
המבקש טוען, כי בעלי התפקיד הטעו את בית המשפט משום שהוצאותיהם נכון ליום 14.7.03 לא עמדו על סך של 700,000 ש"ח אלא על סך של 682,000 ש"ח בלבד, כפי שעולה מדו"ח תקבולים ותשלומים אותו הגישו. עוד טוען המבקש, כי הראיה לכך שבעלי התפקיד לא נזקקו בדחיפות ל-700,000 ש"ח הינה שלמעשה פעל הנאמן גם ללא הכספים במשך למעלה משנה. לפיכך דורש המבקש לחייב את הנאמן לשלם לו סך של 36,549.23 ש"ח, שהוא הסכום החסר מתשלום בנק דיסקונט, בהתאם לחלקו באחוזי הנשייה, אשר הנאמן, לכאורה, לא נזקק לו. לחילופין טוען המבקש, יש להשיב לו סכום של 15,465.45 ש"ח - המהווה את הריבית שנצברה מיום 15.7.03 ועד ליום 11.8.04 על הסכום ששולם על ידי הבנק הבינלאומי.
בתגובתם הסבירו המנהלים המיוחדים כי העיכוב בתשלום השני של בנק דיסקונט נבע ממחלוקת בנוגע לכספי המע"מ אשר היו מצויים בחשבון החברה. בנק דיסקונט טען שמדובר בכספים השייכים לו משום שהיו משועבדים לו בשעבוד ספציפי. לאחר שקילת עמדת רשויות המע"מ, ותשלום המע"מ לפי דרישת הרשויות, הודיעו בעלי התפקיד לבנק דיסקונט שעליו להשלים את העברת יתרת הכספים. סכום נוסף של 150,000 ש"ח הועבר על ידי בנק דיסקונט, רק ביום 11.8.04. המנהלים המיוחדים טוענים שלא היו אמורים להיכנס להתחשבנות בין הבנקים ומכיוון שבנק דיסקונט שילם את מחצית הכספים, יש לחייב את הבנק הבינלאומי בתשלום היתרה בסך של 28,000 ש"ח. באשר להוצאות הקפאת ההליכים השיבו המנהלים המיוחדים כי הוצאותיהם עד ליום 14.7.03 עלו על 700,000 ש"ח כנתמך בדו"ח מפורט. הדו"ח שבו צוין הסך של 682,000 ש"ח - כך הסבירו המנהלים המיוחדים - לא כלל את ההתחייבויות השונות שנטלו על עצמם בתקופת הקפאת ההליכים ואשר שולמו רק לאחר תקופה זו, אלא אך תשלומים אשר הוצאו בפועל עד ליום 14.7.03. יתרה מכך, מוסיפים המנהלים המיוחדים, ממילא היה על הבנקים לשאת בתשלום ההוצאות עד ליום 1.9.03 ולא עד ליום 14.7.03 ובתקופה זו הצטברו הוצאות נוספות שסכומן הגיע לכ-750,000 ש"ח. סכום זה, כך נטען, אינו כולל את שכרו של הנאמן בתקופת ההקפאה או את שכרם כמנהלים מיוחדים.
ב"כ הכנ"ר בתגובתה ציינה כי לאור תגובת המנהלים המיוחדים בנוגע לגובה עלות הוצאות הקפאת ההליכים ולאור העובדה שהבנקים חויבו בסך של 700,000 ש"ח עד וכולל ליום 1.9.03 אין לחייב את המנהלים המיוחדים בהשבת כספים לבנק הבינלאומי.
בתגובת בנק דיסקונט נאמר שהיה עליו לקבל מהנאמן פירוט של ההוצאות הנטענות ובשל כך חל העיכוב בתשלום בו אמור היה הבנק לשאת. עוד נטען, כי לימים הגיש הנאמן לבית המשפט דו"ח לפיו ההוצאות עד 15.7.03 הסתכמו בסכום של 660,000 ש"ח בלבד ולכן התשלום שביצע בנק דיסקונט הוא ביצוע ראוי של החלטתי מ-14.7.03.
הבקשה הוגשה כאמור ב-8.12.04. תגובת הכנ"ר נמסרה רק ב-21.4.05. לצערי התעכבה החלטתי שלא לצורך.
בין לבין, ועל אף שהבקשה נדחית, לא ברור לי עיתוי הגשתה. אין בדעתי לעסוק במסגרת בקשה זו בחיובים כספיים נוספים המפורטים בתגובות הצדדים מהן עולה כאילו על הבנק הבינלאומי להשלים תשלום סך 28,000 ש"ח או כי על בנק דיסקונט היה לשלם סך של 378,000 ש"ח במקום 350,000 ש"ח ששולמו על ידו.
מאחר והוראות ההפקדה בהחלטתי מ-14.7.03 היתה תשלום לאלתר (תוך 24 שעות), סכומים שיגיעו ל-700,000 ש"ח בחלוקה שתעשה בין הבנקים, לפי אחוז נשיתם, יש טעם בתרעומת העולה מטענת המבקש על ההסדר שנעשה בין הנאמן לבין בנק דיסקונט. טענת בנק דיסקונט אז היתה שבנוסף לסך 200,000 ש"ח אותו העבירו ביום 17.7.03, קיבלו הנאמנים את היתרה בכספים המגיעים לבנק דיסקונט מכספים אשר הועברו ע"י חברת פנורמה לחשבון החברה בבנק דיסקונט, בגין תשלום מע"מ. הנאמנים הסכימו לבדוק את נושא המע"מ עם רשויות מע"מ. היה מקום ליידע את הבנק הבינלאומי על ההסדר האמור. הוברר כי המנהלים המיוחדים ניסו להגיע להבנה עם רשויות המע"מ באופן שיפטור את החברה מתשלום המע"מ בסך של 162,584 ש"ח, אולם רשויות המע"מ לא קיבלו עמדתם והסך הועבר על ידם למע"מ. אז פנו בדרישה לבנק דיסקונט, כעולה מההתכתבות שבין הצדדים (נספחים ה'-ז' לתגובת המנהלים המיוחדים). דרישתם היתה לתשלום סך 178,000 ש"ח, אולם בנק דיסקונט העביר ביום 11.8.04 סך 150,000 ש"ח אשר היווה, לטענתו, השלמת חשבון.
אין במתואר לעיל כדי להטיל על המנהלים המיוחדים חיוב אישי כספי כלשהו.
חיוב הבנקים במימון תקופת ההקפאה הוא עד ליום 1.9.03, כעולה מהחלטתי מיום 14.7.03.
המנהלים המיוחדים צירפו כאמור דו"חות מפורטים על הוצאות הקפאת ההליכים עד ליום 14.7.03 וכן עד ליום 1.9.03. מקובל עלי הסברם כי הסך של 682,000 ש"ח לא כלל הוצאות שלהן התחייבו עוד לפני ה-14.7.03, אלא רק הוצאות שהוצאו בפועל. על הבנקים לכסות גם הוצאות אלו. מה גם שהסכומים לא כללו את שכר העסקתו של רו"ח פונס בתקופת הקפאת ההליכים. כפי שציינתי כבר בהחלטתי דאז, תנאי להקפאת ההליכים היה הזרמה של 1.2 מיליון ש"ח ע"י הבנקים. כפי שעולה מהדו"חות שצירפו המנהלים המיוחדים הוצאות הקפאת ההליכים עד יום 1.9.03 עלו על 750,000 ש"ח.
אני דוחה טענת הבנק הבינלאומי, שהמנהלים המיוחדים לא היו זקוקים בדחיפות לכספים אותם בקשו ביום 14.7.03 ויש בכך ראיה להטעייתם את בית המשפט. בשל העובדה שבתחילה לא היה מצוי די כסף בקופת הפירוק כדי לכסות את מלוא ההוצאות, בעלי התפקיד לא שילמו במזומן אלא בהתאם לתנאי תשלום שסוכמו עם ספקי או נותני השירות. עוד יירשם כי חלק מההתחייבויות שנטלו על עצמם בעלי התפקיד בתקופת הקפאת ההליכים מומנה מכספים שנגבו על ידם מחייבים שונים.
בנסיבות, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ט"ו באייר, תשס"ה (24 במאי 2005) בהעדר.