בפני בקשה לקבוע שההתנגדות נשוא התיק מוגשת במועד וכן ליתן למבקש רשות להגן כנגד הבקשה לביצוע שני שיקים שהוגשו לביצוע כנגדו בהוצל"פ. האחד על סך 122,000 ש"ח ליום 25/9/06 והשני על סך 100,000 ש"ח ליום 23/10/06.
ההתנגדות הוגשה ביום 30/11/06, לטענת המבקש, קיבל את האזהרה ביום 7/11/06. במחשב ההוצל"פ הוקלד כי האזהרה נמסרה ביום 27/10/06. בדיון ואף בבקשות בכתב לפניו, צורף אישור המסירה וקורות המסירה של האזהרה באמצעות בית הדואר הרלבנטי. מן הדיון והמסמכים בעניין עולה אכן שהתאריך 27/10/06 נרשם כמועד המסירה למבקש, יחד עם זאת, מטופס יומן רשות הדואר שצורף ע"י המבקש עולה בבירור שהמכתב הרשום נשוא האזהרה נמסר ביום 7/11/06, הדבר מקבל חיזוק גם לנוכח ספח ההודעה השנייה שהינו מיום 1/11/06 ומאוחר למועד המסירה שהוקלד ליום 27/10/06. יצויין שבאישור הדוור טעה וכתב במקום אחד 27/10/06 ובמקום אחר 7/10/06, כשבאותו מועד התיק טרם נפתח, וכן האזהרה הוקלדה למערכת ההוצל"פ ביום 23/11/06.
מכל האמור שוכנעתי, שהמסירה נעשתה ביום 7/11/06, ובהתחשב בימי השביתה שהוכרזו, ההתנגדות הוגשה במועד ביום 30/11/06.
לגבי הטענות לגופן, לגבי השיק על סך 100,000 ש"ח - צורף כנספח ג' אישור מאת המשיב שבכפוף לפרעון 3 שיקים אחרים שצויינו באישור , המשיב מתחייב להחזיר שיק זה למבקש וכי המבקש רשאי לבטל את השיק בהסכמת המשיב. נטען לעניין זה ששלושת השיקים הנזכרים באישור נפרעו.
בדיון לא נסתר שאכן שיקים אלה על סך כולל של 200,000 ש"ח אכן נפרעו, מחשבון החברה, שלה מסר המשיב את ההלוואה, שהשיקים כאן מהווים בטוחה אישית להחזרתה.
המשיב טוען כי לפי ההסכם ההלוואה מכוחו נמסרו השיקים נשוא הדיון התחייב המבקש לשלם סך שקלים השווה ל- 50,000$, התקיימו תנאי ההסכם, לביצוע התשלום האישי ונוכח אי-סולובנטיות של החברה הלווה, וגם לאחר פרעון הסך 200,000 ש"ח, עדיין נותר חוב של 50,000$ לפי הסכם ההלוואה, שהוא סכום השיקים כאן, ולכן יש לשלמם.
בעניין זה אני מקבל את טענת המבקש. נספח ג' שצורף ולא נסתר התייחס ספציפית לשיק ע"ס 100,000 ש"ח, ישנה התחייבות להחזיר אותו, ואין מקום לנקוט בגינו הליכים בהוצל"פ, אם המשיב סבור שהמבקש חייב לו מכח הסכם ההלוואה 50,000$ וחרף האמור באותו אישור, יתכבד ויגיש תביעה עפ"י הסכם ההלוואה, כאמור בפני תביעה עפ"י השיק שיש התחייבות להחזירו ומשכך דין התביעה ביחס לשיק זה להידחות, בהיבט של התביעה השטרית שהוגשה כאן, ותוך שמירת זכות המשיב לתבוע מלוא סכום ההלוואה מכח הסכם ההלוואה ובכפוף לכל טענה של המבקש בעניין.
לגבי השיק השני על סך 122,000 ש"ח, הטענה לגביו שנפרע, להבדיל מפקיעת השיק הקודם, וזאת בהסתמך על דברי אביו של המשיב, שהיה שותפו של המבקש, ולפיו פרע לבנו את יתרת ההלוואה. נטען גם שאביו של המבקש מר איתן מנהל בפועל את ענייני החשבונות של החברה מתחילת 2005, ומחודש אפריל 2006 אין המבקש מעורב כלל בעסקי החברה ולפיכך למבקש אין את מלוא הפירוט בעניין הפרעון, אם כי מציין שמחשבון החברה יוצאים סכומים גבוהים ביותר ואין לה בעיה לפרוע את ההלוואה, נטען שלמעשה המשיב ואביו עושים יד אחת על מנת לגבות מהמבקש במרמה סכום שיק זה חרף פרעון ההלוואה ע"י מר איתן אביו של המבקש.
המשיב מתנגד לטענות אלו, מציין שלפי ההסכם והחקירה ברור שהחברה אינה מסוגלת לשלם את החוב, כך למשל מומש פקדון נזיל של 1.2 מליון ש"ח שהפקיד מר איתן בבנק להבטחת חובות החברה וכן דברי המבקש לגבי הסכסוך והמבוי הסתום אליו נקלעה פעילות החברה ממנה מנותק כבר חודשים רבים.
אני מחליט לדחות את הבקשה ביחס לשיק ע"ס 122,000 ש"ח, להבדיל מהשיק הקודם לגביו קיים מסמך מפורש וספציפי, הטענה ביחס לשיק זה הינה כללית וסתמית, תוך הסתמכות על אמירה של אביו של המשיב, ללא צירוף שום אסמכתא או תשתית אחרת לכאורית שיש בה לבסס פרעון של החוב נשוא השיק דווקא, וכאשר ברור שאכן החברה שהוקמה על ידי המבקש ואביו של המשיב נקלעה למבוי סתום ולקשיים פיננסיים, שחייבו מימוש בטוחה ע"י הבנק, ומהווים הצדקה לפנייה לערבים עפ"י הסכם ההלוואה תוך דרישת פרעון שיק זה.
נוכח כל האמור, אני מחליט כדלקמן:
הבקשה לביצוע ביחס לשיק ע"ס 100,000 ש"ח - נדחית על הסף. סכום שיק זה בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד הפרעון ובצירוף חלק אגרה ושכ"ט בהוצל"פ שרלבנטים לסכום זה יופחת מן החוב שבתיק ההוצל"פ.
ההתנגדות ביחס לשיק ע"ס 122,000 ש"ח נדחית וההליכים בתיק ההוצל"פ יימשכו לגביית סכום זה ובתוספת הצמדה וריבית כחוק, חלק אגרה ושכ"ט בהוצל"פ שרלבנטים לסכום זה.
במידה ובתוך 10 ימים מקבלת המבקש ההחלטה, לא ישלם יתרת החוב שנקבעה, ו/או יוגש לתיק ההוצל"פ הסדר פרעון חתום על ידי שני הצדדים, יימשכו ההליכים בתיק ההוצל"פ כסדרם, לגבי חלק ההתנגדות שנדחה, וניתן יהיה להמשיך במימוש עיקולים ככל שנרשמו, שכן מחד נקבע אמנם שההתנגדות הוגשה במועד, יחד עם זאת לגופו חלק התביעה נדחה וחלק התקבל, ניתן פרק זמן להסדרת העניין בהסכמה, וכאשר הקביעה היא מהיום ויש מקום לחידוש הליכים לגבי חלק ההתנגדות שנדחה, לפיכך לא ראיתי מקום לביטול רטרואקטיבי של העיקולים, ובשל טעות שלא נראה שמקורה במשיב, אלא בדוור שביצע את המסירה.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, הדוחה חלק מן התביעה ומקבלת חלק, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ט' באדר, תשס"ז (27 בפברואר 2007) בהיעדר הצדדים.
קלדנית: אביגיל