החלטה בתיק בשא 1800/03

ההליך

1.      לפני בקשה להעברת התביעה דנן לבית משפט השלום בירושלים, מן הטעם כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

רקע עובדתי

2.      העובדות העיקריות, בתמצית, הצריכות לענין הינן כדלקמן:

         ביום 11.7.2002 הגישו המשיבים, התובעים בהליך העיקרי (להלן - "המשיבים"), תביעהכספית כנגד המבקשות, הנתבעות בהליך העיקרי (להלן - "המבקשות"), לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה ברכוש הבית המשותף. המשיבים העמידו את סכום התביעה על סך של 2,500,000 ש"ח מטעמי אגרה.

3.      ביום 31.10.2002 הגישו המבקשות, כתב הגנה מטעמן, במסגרתו העלו טענתם בדבר העדר סמכות עניינית לבית המשפט לדון בתביעה, בין היתר לנוכח סכום התביעה, אשר בעטיו הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט השלום. כמו כן, ביום 4.6.2003 הגישו המבקשות בקשה בכתב לדחיית התביעה על הסף, לחילופין למחיקת התביעה על הסף ולחילופי חילופין להעברת התביעה לבית המשפט השלום ולמחיקת סעיפים מכתב התביעה.

4.      בישיבת קדם משפט שהתקיימה בפני ביום 10.6.2003, נעתרתי לבקשת המשיבים והורתי על תיקון כתב התביעה. המשיבים הגישו כתב תביעה מתוקן, במסגרתו העמידו את סכום התביעה על סך של 3,125,577 ש"ח. לציין, כי לימים נמחק התובע מס' 15 מכתב התביעה ולפיכך, כיום, עומד סכום התביעה על סך של 3,062,445 ש"ח. המבקשות הגישו כתב הגנה מתוקן מטעמן וחזרו על טענתן בדבר העדר סמכות עניינית לבית המשפט לדון בתביעה.

5.      בין לבין, בהסכמת הצדדים, הועברה התביעה להליך של גישור בפני השופט בדימוס ע' קמא. בפברואר 2005 הודיעו המבקשות כי הן אינן חפצות בהליך הגישור, ובדיון שהתקיים בפני ביום 8.5.2005 חזרו המבקשות על טענתן בדבר העדר סמכות עניינית לבית המשפט לדון בתביעה ובקשתן להעברת התביעה לבית משפט השלום.

6.      בהתאם להחלטתי מיום 8.5.2005 ומיום 7.6.2005, הגישו המשיבים ביום 19.6.2005 תגובתם לבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתביעה.

7.      ביום 20.6.2005 התקבלה הודעה, לפיה המבקשות העבירו התביעה לטיפולו של עו"ד יוסף ארנון. בהחלטתי מיום 20.6.2005 הורתי לב"כ המבקשות להודיע לבית המשפט האם המבקשות עומדות על הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום. ביום 27.6.2005 התקבלה הודעה מטעם עו"ד בטי נולמן, לפיה המבקשות עומדות על בקשתן להעביר התביעה לבית משפט השלום בירושלים.

טענות המבקשות

8.      לטענת המבקשות, בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה ואין בתיקון כתב התביעה, במסגרתו הועמדה התביעה על מלוא הסכום הנטען, כדי לגרוע מטענתן כאמור. טענות המבקשות בתמצית הינן שתיים: האחת, עניינה העדר זכות המשיבים לתבוע פיצויים בגין ליקויי בניה ברכוש המשותף, אלא כחלקם היחסי ברכוש המשותף. להערכת המבקשות, חלקם היחסי של המשיבים ברכוש הבית המשותף הינו בשיעור של 54.5% ולפיכך, ביחס למלוא סכום התביעה ובהתחשב ברכיבי פיצוי נוספים כנטען בכתב התביעה המתוקן, עומדת התביעה, לכל היותר, על סך של 2,247,143 ש"ח. נוכח סכום התביעה כאמור, מסורה הסמכות העניינית לדון בתביעה לבית משפט השלום. השניה, עניינה הגדלת סכום התביעה באופן מלאכותי ו"ניפוחו" כלשונן, על מנת שיהא בידי המשיבים להיכנס בשערי בית משפט זה.

טענות המשיבים

9.      המשיבים מתנגדים לבקשה. טענות המשיבים בתמצית הינן כי סכום התביעה, כמפורט בכתב התביעה המתוקן הינו בסך של 3,125,577 ש"ח, וכיום עומד על סך של 3,062,445 ש"ח, לאחר מחיקת התובע מס' 15. לפיכך, הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט זה. נסיון המבקשות להפחית סכום התביעה הינו מלאכותי, נעדר תשתית עובדתית ואינו רלוונטי בשלב מקדמי זה של בירור התביעה, עת טרם ניתן למשיבים יומם להוכיח תביעתם וממילא טרם נדרש בית המשפט לבחינת הראיות בתיק.

דיון

10.    לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים בכתבי טענותיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת התביעה לבית משפט השלום בירושלים, מחמת העדר סמכות עניינית, להידחות.

11.    סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן - "חוק בתי המשפט"), המסדיר סמכויות בתי המשפט המחוזיים, מורה כדלקמן:

"40.   הסמכות

                   בית משפט מחוזי ידון באלה:

(1)     כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט השלום;...".

סעיף 51 לחוק בתי המשפט, המסדיר סמכויות בתי משפט השלום, מורה כדלקמן:

"51.   הסמכות

                   (א) בית משפט השלום ידון באלה:

                   ...