החלטה בתיק בשא 174332/05 - פסקדין

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 24/3/05 לפיו חויב המבקש לשלם למשיבה סכום של 5,951 ש"ח.

זו היא בקשה שנייה מטעמו של המבקש לביטול פסק דין. הבקשה הראשונה הוגשה עוד באוגוסט 2004, ופסק הדין בוטל בהחלטתו של כב' הרשם כהן מיום 24/11/04. ואולם לאחר ביטול פסק הדין לא הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן, ולפיכך ניתן כנגדו שוב פסק דין.

כתב התביעה הוגש כנגד מרכז רפואי פקיעין בע"מ (להלן: "מרכז פקיעין") וכנגד המבקש.

בכתב התביעה נטען כי מרכז פקיעין התקשרה ביום ה-13/9/02 בהסכם עם המשיבה, על פיו רכשה מספר מכשירי טלפון סלולארי.

עם זאת, לא עמדה מרכז פקיעין בתשלומי החיוב השוטפים, ולפיכך הפסיקה המשיבה ביום ה-15/6/03 את מתן השירותים  הניתנים על ידה.

סך הכול נותר חוב בגין שיחות בסכום של כ-3,070 ש"ח ובגין הערך השיורי של המכשירים בסכום של 2,912 ש"ח.

יצוין כי מרכז פקיעין לא הגישה בקשה לביטול פסק דין מטעמה.

המבקש נתבע מכוח היותו מנהל ו/או בעל מניות יחידי במרכז פקיעין, ולנוכח הטענה כי הציג מצגי שווא ו/או נהג בתרמית ו/או ברשלנות ו/או בחוסר תום לב ו/או בהפרת חובה חקוקה.

בבקשה הראשונה לביטול פסק דין, טען המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה ואף לא את האזהרה, וכי נודע לו על התיק לאחר שהוצא צו מאסר כנגדו.

המשיבה מצידה המציאה אישורי מסירה אשר נחתמו, לכאורה, על ידי המבקש. שתי המסירות  הן של כתב התביעה והן של האזהרה בוצעו ע"י פקיד דואר.

חרף טענתו של המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה, צרף הוא לבקשתו, עותק מכתב התביעה על נספחיו.

לגופו של עניין, טען המבקש כי חברת מרכז פקיעין הוקמה ע"י אחיו סאלח אשר רשם אותו כבעל המניות בחברה.

לטענתו, מעולם לא היה בעל תפקיד בחברה, מעולם לא התקשר עם המשיבה בכל הסכם שהוא, ומעולם לא התחייב כלפיה.

לפיכך טען המבקש להעדר יריבות.

טרם הדיון בבקשה הראשונה לביטול פסק דין, המציאה המשיבה עותק מכתב התביעה ומאישורי המסירה כנדרש בתקנה 215 ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מתברר כי העותק שהמציאה המשיבה שונה מעותק כתב התביעה שהיה בידי המבקש.

סכום התביעה הינו זהה, העובדות שעליהן נשענת התביעה הינן זהות, וגם העילות לחיוב המבקש הינן זהות בעיקרן, אלא שבכתב התביעה שהמציאה המשיבה מפורטות העילות להרמת מסך ביתר פירוט.

במועד הדיון שנערך בפני הרשם כהן, העלה הרשם תמיהות לנוכח העובדה שמחד, היה בידי המבקש עותק מכתב התביעה חרף טענתו כי לא קיבל את כתב התביעה, ומאידך קבע הוא כי המשיבה שחזרה שלא כדין את כתב התביעה והניחה בתיק ביהמ"ש מסמך שאינו נכון.

עותק כתב התביעה כפי ששוחזר על ידי המשיבה לתיק ביהמ"ש - יקרא להלן "כתב התביעה המתוקן".