החלטה בתיק בשא 171916/04 - פסקדין

1.         בפני בקשת  הנתבע יהודה ארדמן לחיוב המשיבים התובעים בהפקדת ערובה על פי תקנה519 לתקנת סדר הדין האזרחי, לתשלום כל הוצאות המבקש - הנתבע בתובענה, בסכום של 100,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד המצאת הערובה  הבנקאית.

זאת לציין כי התביעה העיקרית הוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבע לתשלום הסך של  1,177,948    ש"ח- סכום המהווה תמורת שירותים שהעניקו התובעים  על פי כתב התביעה , לנתבע ולחברה בניהולו היחיד - חברת אספיר מערכות סחר אלקטרוני בע"מ וחברה נוספת הרשומה במדינת דלוור. עילת התביעה נגד הנתבע סומכת בין היתר על הטענה כי הנתבע נתן התחייבותו האישית לפירעון יתרת החוב נשוא התביעה , , בעילה של הרמת מסך - לחייבו בחובות חברת אספיר כלפי התובעים .ובעילה נזיקית - הטעייה , מצג שווא ומרמה.

2.         טענות הנתבע - המבקש בבקשה לחיוב בערובה הראשונית מיום 24.8.2004:

לטענת הנתבע - התובעת - חברה זרה , והתובע 2 - אזרח אמריקאי, לא ציינו כתובתם בכתב התביעה , ויתרה מכך לא הראו כי יש להם נכסים בישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע למקרה ויחוייבו בהוצאותיו בגין דחיית התביעה.

התובעים השתיתו התנגדותם לחיוב בערובה בתגובתם,  על בכירותה של זכות הגישה לערכאות, על ההלכה לפיה יחייב בית המשפט בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ועל העובדה שלטענתם  סיכויי התביעה להתקבל איתנים ונכבדים.

בעקבות דיון במעמד הצדדים ניתנה החלטתי מ5.6.2005, בגידרה אפשרתי לתובעים להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בלווית יפוי כח כדין מטעם שני התובעים ואסמכתאות לעניין כתובתם..

דיון נוסף נערך בפני ביום 24.4.2006 . במעמד זה הצביע בא כח המבקש על טעויות וליתר דיוק אי הלימה בין מספר הדרכון האמריקאי של התובע 2, כאשר בכתב התביעה המתוקן צויין מספר אחד ואילו במסמכים שהוגשו תיק בית המשפט - העתק שהציג בא כח התובעים צויין מספר שונה.

משכך הוריתי לתובע 2 להמציא צילום דרכונו כשהוא מאושר כדין , כן הוריתי על המצאת יפויי כח מאושרים כדין הן מטעם התובעת 1 והן מטעם התובע 2.

כתב תביעה מתוקן הומצא לתיק בית המשפט ביום 8.5.2006. בכותרת כתב התביעה המתוקן צויינו כתובות הנתבעים .

ביום 8.5.2006 הומצאה גם "הודעה בדבר הפקדת יפויי כח צילום דרכונו של התובע 2.

בפועל הומצא  יפויי כח מטעם החברה - התובעת 1  המייפה את כוחו של עו"ד סטרטינר.

על פי אישור קונסול ישראל  בלוס אנג'לס  התייצב בפניו ג' טורבין , אותו זיהה על פי דרכון אמריקאי 036542453 . כן אישר כי ג'ק טורבין הנ"ל הציג בפניו מסמך המאושר על ידי מזכיר המדינה כי הוא בעלי החברה - התובעת 1.

בנוסף, צורף יפוי כח שנתן ג'ק טורבין נושא דרכון אמריקאי מס 036542453 לעורך דין  סטרטינר - חתימתו על יפויי הכח אומתה על ידי קונסול ישראל בלוס אנג'לס.

כן צורף צילום דרכונו של ג'ק טורבין ממנו ניתן ללמוד כי מספר דרכונו הוא -036542453.

בתגובה ליפויי הכח כאמור ולכתב התביעה המתוקן הגיש בא כח המשיב - הנתבע תגובתו וטען כי האישור הקונסולרי שצירפו התובעים מעורר ספקות , זאת נוכח העובדה כי למרות הודעת הקונסול כי הוצג בפני מסמך על פי התובע 2 הוא בעלים של התובעת 1 - לא צורף המסמך עצמו על פיו השתית הקונסול הודעתו כאמור.

כן ניטען כי האישור הקונסולרי כולל טעות ובמובן זה פגום נוכח ציון תאריכו בשורה הראשונה - 28.4.2006 ואילו בשורה עשירית נירשם תאריך שונה - 28.2.2006.

לעניין טיעונים אלה מקבלת עמדת בא כח התובעים בתגובתו .

3.         לעניין הימנעות הקונסול מלצרף האישור - המסמך מטעם מזכיר המדינ ה, על פיו התובע 2  הוא בעל מניות התובעת 1 :  על פי סעיף 30(1) לפקודת הראיות  " יפוי-כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או עניין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו  ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;" - זה בהחלט המקרה שבפנינו. קונסול ישראל אישר כי מסמך כאמור הוצג בפניו, ובכך די על מנת להוכיח קיומו. אין כל צורך או חובה לצרף המסמך עצמו אודותיו נתן הקונסול את אישורו!, ורואים המסמך "כאילו הוכח כראוי""- סעיף 31 לפקודת הראיות.