החלטה בתיק בשא 171/05 - פסקדין

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (עב 8021/02).  המבקש ניסה להגיש את ערעורו ביום 30.12.2004, אולם ערעורו לא התקבל לרישום, לנוכח העובדה כי על פי הרישום בתוכנת מזכירות - נט פסק הדין הומצא לו ביום 29.11.2004.

2.       נימוקי הבקשה, אשר נתמכו בתצהירו של המבקש,  הם:

2.1.    הוא מתגורר במושב, אשר חלוקת הדואר בו נעשית על ידי זוג פנסיונרים, שאינם אנשי דואר מקצועיים.

2.2.    ביום 29.11.2004 נמסרה לו הודעה על קבלת דואר רשום, אולם פסק הדין נמסר לו רק ביום 2.12.2004. כפי הנראה, הפנסיונרים רשמו על אישור המסירה את התאריך 29.11.2004, והוא לא ייחס לכך חשיבות עת חתם בעצמו על אישור המסירה, ביום 2.12.2004.

2.3.    בכל מקרה, הודעת הערעור נשלחה בדואר אקספרס ביום 29.12.2004, והיתה אמורה להגיע ליעדה באותו יום.

3.       המשיבה התנגדה לבקשה,  מנימוקים אלה:

3.1.    טענותיו של המבקש, כי הודעה בדבר קבלת דואר רשום הגיעה אליו ביום 29.11.2004 בלבד, וכן בדבר טעות מחלקי הדואר במושב ברישום התאריך על אישור המסירה תמוהות, ולא נתמכו בראיות או בתצהיר מחלקי הדואר.

3.2.   המבקש נטל על עצמו את הסיכון כי יאחר את המועד להגשת ערעורו, בכך ששלח את הערעור בדואר ביום האחרון ממש להגשת הערעור.

3.3.   אין לערעור סיכוי, ולו לכאורה, להתקבל.

4.      לאחר עיון בבקשה, בתצהיר התומך בה, בפסק הדין ובהודעת הערעור, וכן באישור המסירה כפי שנסרק בתוכנת מזכירות - נט, אני קובעת כי יש לדחות את הבקשה, מנימוקים שיפורטו להלן.

5. באשר למועד המסירה:  לא הובאה ראיה לטענתו של המבקש כי דבר הדואר נמסר לו רק ביום 2.12.2004, בניגוד לרישום באישור המסירה. במקרה הנדון, מן הראוי היה להגיש תצהיר של מחלקי הדואר במושב לתמוך בטענה זו. זאת ועוד. עיון באישור המסירה עולה כי ביום 2.12.2004 נחתם אישור המסירה על ידי ד.נ. מנשה, עת הוחזר לבית הדין האזורי. עובדה זו אינה מתיישבת עם טענת המבקש כי רק ביום 2.12.2004 נמסר לו פסק הדין.

6. באשר לטענה כי הודעת הערעור נשלחה לבית הדין ביום 29.12.2004 בדואר אקספרס והיתה אמורה להגיע לבית הדין באותו יום:

6.1 כידוע, הארכת מועד שנקבע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד". לעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון כי

"... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה בו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התרחש אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים בו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה".

ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ואח', פ"ד נה (2) 904.

6.2 במקרה הנדון, לא היו אירועים שמחוץ לשליטתו של המבקש אשר מנעו ממנו לשלוח את הודעת הערעור פרק זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת ערעור, ועל פי החלטתו, נשלחה הודעת הערעור ביום האחרון ממש להגשת הערעור. 

6.3 בהתאם לפסיקת בית דין זה

"בעל דין המבקש לנצל התקופה העומדת לרשותו עד תום, ולפעול ביום האחרון ממש, נוטל על  עצמו סיכון שיחול שיבוש או שתקרה תקלה, שאינם מצדיקים הארכת המועד, ועליו לשאת בתוצאות סיכון זה".

ראו: