החלטה בתיק בשא 167215/06 - פסקדין

ביום 27.6.06 הגיש המבקש בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המשיבה.

מדובר בתביעת המבקש כלפי מי שהיתה המבטחת שלו במועדים הרלוונטיים לתביעה, לתשלום יתרת תגמולי ביטוח בשל אירוע פריצה לחנותו של המבקש, שהתרחש ביום 11.3.05. לטענת המבקש, המשיבה שילמה לו ביום 6.6.05 תגמולי ביטוח חלקיים בסך 59,464 ש"ח (תחת דרישה ליותר מ-100,000 ש"ח מצד המבקש), בלא כל מכתב נלווה וללא כל הסבר מדוע לא שולמה מלוא הדרישה. עד למועד הגשת התביעה לא קיבל המבקש, לטענתו, כל הסבר לדחיית חלק מדרישתו. לפיכך, טוען המבקש, אין הנתבעת רשאית להעלות כלפיו כל טענה בכתב הגנתה, שלא באה לידי ביטוי קודם לכן, ועל כן יש למחוק מכתב ההגנה את הסעיפים הכוללים טענות חדשות (כמפורט בבקשה). יותר מכך - בהעדר מכתב דחיה, יש לראות בתשלום חלק מהתגמולים הודאה בעצם החבות.

ביום 2.7.06 קבעתי, כי על הנתבעת להשיב לבקשה בתוך 20 יום. מאחר שלא כתבתי במפורש שימי הפגרה יבואו במנין הימים, ולבקשת המבקש, הבהרתי ביום 10.8.06, כי על המשיבה להגיב עד ליום 24.8.06. ביום 27.8.06 הגישה הנתבעת בקשה למתן ארכה למסירת תגובתה ב-21 יום. ביום 4.9.06 קבעתי, שניתנת ארכה עד ליום 17.9.06.

עד היום לא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעת. לפיכך, אני נותנת החלטתי זו בלא קבלת תגובתה.

קיימת הנחיה של המפקחת על הביטוח, מיום 9.12.98, לפיה "על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר, נימוק נוסף לדחיה אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה" (להלן - הנחיית המפקחת). בחוזר נוסף, מיום 29.5.02, פורט ונאמר: "חברת ביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק במקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד, או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה".

טעם רב מאחורי הנחיית המפקחת, שכן היא מחייבת את המבטחת לערוך בדיקה אמיתית ומקיפה של חבותה, במקרה הספציפי, מיד כשמועלית בפניה דרישה על ידי מבוטח, ולנקוט עמדה ביחס לדרישה, שמחייבת אותה. החשיבות בכך ברורה: כדי שלא יווצר מצב, שמבטחת כלשהיא תחליט לנקוט, מה שמכונה בשפת רחוב, שיטת "מצליח": היא תדחה דרישות, ללא בדיקה מעמיקה. מקום שהמבוטח יוותר על דרישתו - "הצליח לה". אם יתעקש המבוטח ויתמיד בפניותיו אליה - תבדוק את טענותיו, ויתכן שתשנה דעתה ותשלם לו. יתכן שגם אז לא תבדוק עצמה, ורק אם המבוטח עקשן עד כדי הגשת תביעה לבית המשפט, רק אז תטרח ותתעמק בדרישתו. זה עשוי היה להיות המצב שנוצר, אלמלא החובה שהוטלה על המבטחת בהנחיות המפקחת, כאמור לעיל, ואלמלא קיומה של סנקציה בצד החובה , של אי מתן אפשרות למבטחת להעלות טענות חדשות במועד הגנתה מפני תביעה שהוגשה לבית המשפט.

בנוסף - למבוטח זכות בסיסית לדעת בהקדם מהם הנימוקים העומדים מאחורי דחיית דרישתו, ורק כך יוכל לכלכל צעדיו באופן מושכל ולבחון את הכדאיות בפניה לערכאות לצורך "העברת רוע הגזרה".

ההנחיה בה עסקינן, בנוגע לחובה המוטלת על המבטחת לפרט בפני המבוטח את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, נדונה פעמים רבות בבתי המשפט (ר' רע"א 10645/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין, ניתן מפי כבוד השופט רובינשטיין ביום 4.5.06, (להלן - ענין אסולין); בש"א 12838/02 בת"א 739/01 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה; ת"א (חיפה) 12161/03 ג'רוס נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד הש' פיש; בש"א 174192/05 בת"א 15689/05 (ת"א) חדד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד השופטת טולקובסקי. אף אני נזקקתי לענין זה בת"א 40449/05 קלר אורן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ - החלטה מיום 28.11.05).

דומה, כי לאחר פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון, ב ענין אסולין, אין עוד צורך להכביר מילים ולהוסיף על מה שנאמר שם במפורש ובבירור. בודאי במקרה זה, בו לא הגיבה המשיבה לבקשה ואין בפני טענות או נימוקים שכנגד.

לאור כל האמור, אני מקבלת את טענת המבקש וקובעת שכל טענה שלא הועלתה בפני המבקש בהזדמנות הראשונה לא תועלה גם בפני בית המשפט, בתשובה לתביעה דנן. מאחר שלא נמסר כל נימוק, הרי שהדבר היחיד שעולה מאליו, כתוצאה מתשלום חלק מהדרישה, הוא שיש מחלוקת לענין גובה הנזק הנתבע. לכן, אני מתירה אך ורק העלאת טענות בענין זה. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן, ממנו ימחקו כל סעיפי ההגנה שאינם מתייחסים למחלוקת בנוגע לגובה הנזק, וזאת בתוך 60 יום מהיום.

שאלת הוצאות הבקשה תידון בסופו של יום.

ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ז (5 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

מיכל  ברק-נבו,  שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: