החלטה בתיק בשא 166805/05 - פסקדין

בפני התנגדות לבקשת ביצוע של ארבעה שיקים שמשכה המבקשת לפקודת חברת מלרטק בע"מ בסך כולל של 24,000 ש"ח (להלן - הבקשה).

טענות המבקשת

השיקים נשוא הבקשה נמסרו על ידי המבקשת לחברת מלרטק בע"מ (להלן - מלרטק) כפוף למספר תנאים שלא קוימו ולפיכך המבקשת אינה חייבת כספים בגין השיקים.

בנוסף טוענת המבקשת לכישלון תמורה מלא לגבי השיקים נשוא הבקשה.

בין המבקשת לחברת מלרטק התקיימו יחסי מסחר במסגרתם לקוחות המבקשת הזמינו אצלה מוצרי נייר והמבקשת הזמינה את ייצורם אצל חברת מלרטק.

המבקשת סיפקה למלרטק עבודות על פי הזמנות של לקוחותיה. במשך תקופה קצרה בתחילת היחסים עמדה מלרטק בהתחייבויותיה שילמה את דמי השכירות של המכונות לייצור נייר למבקשת וכן סיפקה את המוצרים כפי שהזמינו לקוחות המבקשת.

בחודש ספטמבר 2003, הוסכם בין חברת מלרטק למבקשת, לפי בקשת מלרטק, כי המבקשת תמסור בידי מלרטק המחאות מעותדות על חשבון הזמנות עבודה שתבצע מלרטק עבור המבקשת בעתיד לטובת לקוחות המבקשת. לאחר שהמבקשת בדקה עם לקוחותיה כי הם מעוניינים בהמשך ביצוע ההזמנות אצל המבקשת היא הסכימה לפניית מלרטק למתן המחאות מעותדות אך התנתה את מסירת השיקים בכך שיימסרו לה שיקים נגדיים לביטחון אספקת הסחורה העתידית על ידי מלרטק.

בין מלרטק למבקשת בוצעה החלפה של השיקים כאשר כנגד השיקים שמסרה המבקשת למלרטק ניתנו שיקים נגדיים על ידי מלרטק שזמן פירעונם קודם לזמן פירעון השיקים שמסרה המבקשת. השיקים שמסרה מלרטק חזרו כולם בציון "אכ"מ","חשבון מוגבל" ו"חשבון סגור". השיקים של מלרטק שניתנו כנגד השיקים נשוא הבקשה חוללו עוד בטרם הגיע מועד פירעון השיקים נשוא הבקשה ולפיכך, ביטלה המבקשת את השיקים נשוא הבקשה.

מלרטק הוליכה שולל את המבקשת ומסירת השיקים למלרטק נגועה במרמה ולפיכך, אין המבקשת חבה על פיהם.

המבקשת צרפה הסכם פשרה עם מלרטק מיום 3.4.05 לפיו מלרטק מודה לכאורה שהשיקים שמסרה למבקשת חוללו.

חזקה על המשיב, כי ידע או היה עליו לדעת שעה שמלרטק סיחרה לו את השיקים שהשיקים נמסרו לו פגומים בכישלון תמורה נוכח העובדה שחשבון מלרטק אצל המשיב הוגבל כבר בחודש אפריל 2004.

בחקירת המצהיר מטעם המבקשת במהלך הדיון ביום  11.9.05, העיד מר אבידר כי חלק מהשיקים שנמסרו למלרטק היו בגין אספקת סחורה עתידית וחלק לא היו קשורים לאספקת סחורה.

טענות המשיב

על מנת שתינתן למבקשת רשות להתגונן עליה להוכיח שנפל פגם כלשהו בעסקת היסוד ושהבנק אינו אוחז בשיקים בעד ערך ו/או אוחז כשורה. המבקשת לא הוכיחה אף אחד מאלה.

מנהל המבקשת הצהיר הן בתצהיר והן בחקירה נגדית כי השיקים ניתנו במסגרת עסקת גלגול שיקים וכאשר מדובר במצב דברים כזה, נקבע בפסיקה כי עצם הגלגול מהווה מתן ערך גם אם השיקים אינם נפרעים בסופו של דבר.

מדובר במקרה של היעדר תמורה ולא כישלון תמורה. טענת היעדר תמורה יפה כנגד צד קרוב אך נדחית מפני צד רחוק האוחז בשטר בעד ערך אפילו הוא אינו אוחז כשורה.

בעסקת היסוד לא נפל כל פגם והמבקשת חייב בפירעון השיקים כלפי אוחז בעד ערך.

מעדותו של מנהל המבקשת עולה, כי השיקים נמסרו לבנק לפני שהגיע מועד פירעונם ולפני שהתמורה בגינם נכשלה לשיטתו שכן אלה נמסרו למלרטק  עוד בחודש ספטמבר 2003.

המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה החל על נתבע המבקש להראות שהבנק (המשיב) אינו תם לב.

דיון

הלכה פסוקה היא כי נתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו  כוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. לאחר שלב זה, צריך הצד השלישי (התובע) להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר, כלומר להוכיח שהוא אוחז בשטר כשורה. הוכחה זו, תובא לבית המשפט שיברר את התביעה ולא בעת בירור הבקשה למתן רשות להתגונן. השאלה אם התובע שהוא צד שלישי אוחז כשורה איננה יכולה להתברר במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן  (ר' ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית (2004), עמ' 204 - 203).