1. בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטרות, אשר נמסרו למשיבה בידי המבקשת במסגרת הליך של עיקול מיטלטלין. המבקשת הגישה התנגדות וטענה כי התברר לה בדיעבד שהחוב אשר לפרעונו נמסרו השטרות הינו חוב של מחזיק קודם בנכס, וכי במועד מסירת השטרות הופעל עליה לחץ, כך שלא ניתן היה לברר את הנושא.
הדיון בבקשה נערך הבוקר בפניי, המבקשת נחקרה על תצהירה וב"כ בעלי הדין סיכמו את טענותיהם. המשיבה מתנגדת לקבלת ההתנגדות, טוענת כי מדובר בחוב של בני משפחתה של המבקשת, וכי היא מסרה את השטרות לפרעונו כפי שמסרה שטרות אחרים לפירעון חובות אחרים של העסק.
2. הסוגיה העקרונית של מתן שיקים לסילוק החוב במסגרת הליכי עיקול מיטלטלין נדונה בע"א 7539/98
לוטם רהיטים בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, שם קבע בית המשפט העליון:
... אין לומר, כי בפני המבקשת עמדה אלטרנטיבה מעשית של פנייה לערכאות לשם קבלת סעד שיפוטי. בהתחשב בתוצאה הקשה שהייתה מתקבלת אילו סירבה המבקשת לדרישת המשיב, דהיינו שהמשיב יממש איומיו ויוציא עוד באותו יום את המכונות משטחה, ברי שהלחץ עליה היה מיידי וקשה. בהעמידו בפני המבקשת את הבררה - מתן שיק על סך 100,000 ש"ח או הוצאת המכונות משטח המפעל על אתר, תוך שהוא מודע לנזק שעתידה פעולה כזו להסב למבקשת - לא הותיר המשיב בידי המבקשת קווי התנהגות חלופיים, אלא להתחייב ולתת שיק כאמור. במצב דברים זה, ברי כי על המבקשת הופעל לחץ בלתי "ראוי", שהביאה לתת למשיב את השיק על סך 100,000 ש"ח.ו
מן המקובץ עולה, כי על המבקשת הופעלה כפייה כלכלית בלתי ראויה, אשר גרמה לה להיכנע לדרישת המשיב ולהתקשר עמו בחוזה, שעל
-פיו העבירה לידיו את השיק. בנסיבות אלה, קמה למבקשת הזכות לבטל את החוזה כאמור בהוראת סעיף 17(א) לחוק החוזים. המבקשת מימשה זכותה זו תוך זמן סביר, כאשר למחרת מתן השיק, פנתה לראש ההוצאה לפועל, בבקשה לעיכוב מימוש השיק.
כמו כן ראו בהקשר זה דברי בית המשפט המחוזי בע"א (נצ') 3030/03
אורות העמקים בע"מ נ' דראושה ואח'.
לפיכך, אינני מקבל את טענת המשיבה כי אין למבקשת כל טענת הגנה אפשרי המוכרת בדיני שטרות, ואם יוכח כי אכן הופעל על המבקשת לחץ בלתי הוגן למסירת השטרות, עומדת לה הגנה אפשרית.
3. במקרה דנן טוענת המבקשת כי שליחי המשיבה הציגו בפניה מצג לפיו החוב אשר לסילוקו ביקשו לעקל את המיטלטלין, הינו של העסק שבבעלות חמה, ולכן נאלצה להסכים ולמסור את השיקים. לטענתה, בדיעבד נודע לה כי מדובר בחוב של הבעלים הקודם גב' אנה גרינברג.
במסגרת הדיון הסכימה המבקשת כי אם אכן מדובר בחוב של חמה, הרי שאין לה למעשה טענת הגנה כנגד השטרות.
השאלה היא, אפוא, האם יכול אני לקבוע, בשלב זה של הדיון, כי הוכח שאין למבקשת הגנה כאמור, וכי אכן החוב אשר לסילוקו ניתנו השיקים הינו החוב של חמה.
לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין מצאתי כי למבקשת הגנה אפשרית, גם אם דחוקה ובלתי מפורטת, וכי חלק מטענות ההגנה שלה נסתר. לפיכך מצאתי לנכון להתנות את קבלת הבקשה בהפקדת ערבות, כפי שיפורט להלן.
4. בתצהירה טענה המבקשת כי התברר לה שהחוב הוא "בחורה בשם אנה גרינברג שהייתה הבעלים הקודמים של העסק. גב' אנה לא מוכרת לי...".
במסגרת הדיון התברר כי האמירה אינה מדויקת, וגם אם המבקשת אינה מכירה אישית את גב' גרינברג, ידועה לה זהותה היטב. מתברר כי הגב' גרינברג הינה חברתו לשעבר של בעלה של המבקשת (טרם הנישואין), וכי בתקופה בה נוהל העסק על שם הגב' גרינברג עבד שם בעלה, כפי שהמשיך לעבוד שם גם לאחר העברת הבעלות הרשמית לאביו.
עוד התברר כי למרות רישום העסק על שם מר אחמד חטיב, הרי שהוא ממעט להמצא שם ו
מי שניהל אותו בפועל בתקופה הרלוונטית היו המבקשת עצמה ובעלה.
באשר לשאלה האם ניהל למעשה בעלה של המבקשת את העסק גם כשהבעלים הרשמי הייתה גב' גרינברג טענה המבקשת כי הדבר אינו ידוע לה, והגם שהיא אישרה כי בעלה עבר הסתבכות עסקית, לא ידעה לומר מה הם עיסוקיו.
קשה מאוד לקבל את טענתה של המבקשת כי אין לה ידיעות מעין אלה לגבי בעלה ועיסוקיו ומתשובתה "זה לא מעניין אותי", עולה ריח של התחמקות והסתרה.
עוד התברר כי למרות שהמבקשת הציגה עצמה כשכירה בלבד, הרי בפועל ניהלה את העסק, ואף משכה
מחשבונה הפרטי שיקים לטובת ספקים שונים של העסק.
5. התמונה המתקבלת מהאמור לעיל היא כי המבקשת מסתירה עובדות רבות ואינה מגלה את כל הידוע לה, ולפיכך אינני רואה מנוס מקביעה כי היא אינה עומדת בחובה המוטלת על מי שמבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי העובדות הרלוונטיות. לעניין זה ראו בין השאר ע"א 6514/96
חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, רע"א 564/89
בנק לאומי נ' מלקולם; ע"א 469/87
בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ ועוד.
תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים שונים. על-פי ההלכה, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר לוקה היא בחוסר בהירות או פירוט ; ראו לעניין זה, בין השאר, ע"א 462/88
בן-צבי נ' בנק לאומי; ע"א 507/85
פנון נ' שטראוס; ע"א 9654/02
אלפי נ' בנק לאומי.