בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
158759-07
16/05/2007
|
בפני השופט:
הרשם משה כהן
|
| - נגד - |
התובע:
גרוסמן רודולף
|
הנתבע:
בי.ג'י. אסיסטנס לימיטיד
עו"ד איתן סגל ואח'
|
| החלטה |
- הובאה לפני בקשה לעיכוב ההליכים בתיק זה עד למתן הכרעה בהליך הפלילי שמתנהל בבית המשפט המחוזי בת.פ. 40258/01 נגד עו"ד ישראל פרי ונגד המשיבה, שהיא התובעת בתיק הנוכחי.
- התביעה בתיק זה הוגשה ביום 19.2.07 על-ידי המשיבה נגד המבקש לתשלום סך של 95,691 ש"ח בשל טיפול המשיבה ברכישת זכויות פנסיה מגרמניה עבור המבקש, תוך העמדת הלוואה לרשותו, אותה היה עליו להשיב בתנאים עליהם הסכימו הצדדים. בשלב זה טרם הוגש כתב הגנה.
- נגד המשיבה מתנהל
הליך פלילי (ת.פ. 40258/01) באשמה של גניבה מלקוחות הארגון (להלן: "ההליך הפלילי").
- הצורך בעיכוב ההליכים נובע, לפי טענת המבקש, מכך שלהכרעה בהליך הפלילי עשויה להיות השפעה על ההתדיינות בתביעה הנוכחית, בין היתר, על-ידי כך שהיא יכולה להקים לו טענות הגנה.
נימוק נוסף לבקשה לעיכוב ההליכים מבוסס על הפער שבין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע שאליו נחשף בית המשפט בהליך האזרחי. פער זה יכול לגרום לעיוות דין למבקש בהליך הנוכחי אם ההליכים בו לא יעוכבו.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה משום שלטענתה המבקש הפר את ההסכם שנערך עמו ושינה את הוראת הקבע שנתן לה והפסיק לפרוע לה את חובו מבלי שהוא יכול להוכיח את הגנתו ולהראות שהכספים מתקבלים אצלו כדין.
כמו-כן, המשיבה טוענת שלפסק-הדין של בית המשפט העליון שניתן ביום 13.2.06 בע"א 2173/05 ורע"א 2354/05,
היועץ המשפטי לממשלה נ'
B.G. Assistance Ltd
ושמואל גרוסמן
(להלן: "
פרשת גרוסמן") אין משמעות מעשית בתיק הנוכחי, משום שבית המשפט עיכב שם את ההליכים רק מתוך מגמה למנוע הפיכת פסק-הדין לחלוט. לכן רק במקרה בו פסק-הדין עומד להפוך לחלוט יש הצדקה לעיכוב ההליכים.
כמו-כן, המשיבה מפנה לרע"א 5715/99
יוסף צייגר נ'
B.G. Assistance Ltd
כדי לתמוך בעמדתה.
- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבור שדין הבקשה להתקבל.
7. עובדות המקרה דנן דומות מאד למקרה שנדון בפרשת גרוסמן, שבה החליט בית המשפט העליון לעכב את ההליך שלפניו עד להכרעה בהליך הפלילי.
8. בנמקו את החלטתו לעיכוב ההליך האזרחי קבע, בין היתר, בית המשפט העליון, מפי
כב' השופט אשר גרוניס, כדלהלן:
"ברי, כי בנסיבות המקרה שלפנינו קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו אשר נדונה במסגרת ההליך האזרחי. זאת ועוד, לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינות מסויימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי. אם אכן יסתיים ההליך הפלילי בהרשעתם של הנאשמים, אפשר שקביעות מסויימות במסגרת הכרעת הדין בהליך הפלילי יוכלו להקים טענות הגנה לגרוסמן במסגרת ההליך האזרחי. זאת, בין היתר, מכוחו של סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971."
נימוקים נוספים שהביאו את בית המשפט העליון למתן החלטה בדבר עיכוב ההליך היו אלה:
"עם זאת, לנימוק הנזכר מצטרף נתון נוסף, אשר בפועלם יחדיו יש כדי להטות את הכף לטובת עיכובם של ההליכים. כוונתי היא לפער בין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע אליו נחשף בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי. מבקשת העיכוב עולה, כי במסגרת ההליך הפלילי מוצגות ראיות רבות אשר אינן עומדות לרשותם של הנתבעים בהליכים האזרחיים שננקטים על ידי
BGA
ובינהם גרוסמן. כן נחקרים עדים שונים, לרבות עדים המגיעים לצורך כך מחוץ לישראל. זאת ועוד, לטענת היועץ מציגה
BGA
בפני הערכאות הדנות בהליכים האזרחיים תמונה עובדתית חסרה ובלתי מדוייקת. יוצא אם כן, כי הערכאה אשר דנה בהליך הפלילי נחשפת למידע רב אשר אינו עומד בפני בתי המשפט הדנים בהליכים האזרחיים...
על רקע פער המידע האמור, מתעורר חשש כי עלול להיגרם עיוות דין לנתבעים בגדר ההליכים האזרחיים, וביניהם גרוסמן. חשש זה הוא אשר הובילני למסקנה כי ככלל, אכן ראוי לעכב את ההליכים האזרחיים עד להכרעה בהליך הפלילי...".
בהמשך פסק-הדין קבע בית המשפט עוד כדלהלן:
"בדברינו האחרונים יש כדי להצביע על חוסר השוויון הבולט אשר קיים בין הנתבעים בהליכים האזרחיים לבין
BGA
, היא התובעת בהליכים אלו. לאור האמור, מתן זכות עיון בתיק הפלילי בוודאי שאיננה מאיינת את פער המידע ואת החשש מפני עיוות דין בעטיו של פער זה. נוסיף עוד, כי אף טעמי יעילות תומכים בעיכובם של ההליכים האזרחיים עד לסיומו של ההליך הפלילי. שכן, להכרעה בהליך הפלילי עשויות להיות השלכות, מבחינות שונות, על מאות רבות של הליכים בין
BGA
לבין לקוחות הארגון. "
- נמצא איפא שבמקרה דנן יש לעכב את ההליכים על בסיס הנימוקים