החלטה בתיק בשא 15740/05 - פסקדין

1.         בפני בקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד, בה מתבקש צו מניעה זמני  האוסר על המשיבה 1 להפיץ, לשווק ולמכור חוברת הערוכה ומופקת על ידה בשם " יצאת גדול", ובה ריכוז בעלי מקצוע ונותני שירותים, במתכונת זהה או דומה לזו היוצאת לאור ומופצת על ידי המבקשת והמוכרת בציבור בשם " המקצוענים". בבקשה מתבקשים מספר סעדים נוספים, הכל כמפורט בבקשה.

2.         המדובר בחברת " אל הבית בע"מ", שהיא המבקשת בבקשה, אשר מוציאה לאור, ולטענתה, הוגה את מדריך השירותים לבית בשם " המקצוענים". חוברת זו מחולקת בחינם למאות אלפי בתי אב באיזורים שונים בישראל. המדריך מגיע אל מפתן דלתו של משק הבית והוא מכיל רשימת עסקים ונותני שירותים מסווגים לפי השירות. המדריך כולל גם מחירון מומלץ והתחייבות לעמוד בתנאיה של אמנת שירות.

            המבקשת טוענת כי היא משקיעה סכומי עתק באמצעות עובדים רבים והיקפי עבודה אדירים באיסוף נתונים, בעריכתם ובשיווק, והיא מפיצה מאות אלפי עותקים ובכוונתה עד סוף שנת 2005 להגיע לכיסוי כלל איזורי הארץ.

            לטענת המבקשת, החליטה המשיבה, לנצל ולעשות שימוש במאמציה, השקעותיה, במוניטין ובסודות המסחריים של המבקשת ולערוך ולהוציא לאור עתון זהה ו/או דומה, כאשר היא עושה שימוש, כאמור, גם בלקוחותיה של המבקשת.

            לדוגמא, טוענת המבקשת כי באתר האינטרנט שהוקם לאחרונה על ידי המשיבה,  העתיקה המשיבה אחד לאחד ותחת אותם סיווגים ובאותו סדר הצגה את לוח המחירים שליקטה וערכה המבקשת.

            עוד נטען על ידי המבקשת בארבעה תצהירים שהוגשו מטעמה במצורף לבקשה, כי לקוחות העידו בפני המצהירים שנציגי המשיבה מסתובבים בין בעלי מקצוע שונים ומציגים את מדריך המקצוענים הראשון כמודל לחיקוי עבורם. במילים אחרות, המשיבה עושה שימוש ברעיון, גורמת להטעיה ומנצלת ומעתיקה אינפורמציה ומידע שהם  בחזקת המבקשת ושייכים לה.

            מעשה החיקוי וההעתקה של המשיבה עולים כדי הפרת זכות יוצרים ומהווים תחרות בלתי הוגנת שהיא אסורה ומחייבת מניעה מיידית.  אי מתן הצו, נטען על ידי המבקשת, יגרום לה נזקים חמורים ביותר.

            המבקשת מבססת בקשתה על עילות שונות: עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין לפי סע' 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, הפרת זכויות יוצרים והטעיה.

3.         שמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בבקשה ובתגובה ובכל הנספחים, והגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום להעתר לבקשה.

            המסגרת המשפטית בה אנו מצויים, היא הבקשה למתן סעדים זמניים, ובמסגרת זו על בית המשפט לבחון האם מדובר בהפרת זכויות יוצרים, בהתעשרות שלא כדין, ו/או בהטעייה אשר במידה והתקיימו כל אלה, הינם גורמים לנזק בלתי הפיך אשר במאזן הנוחיות הנזק שיגרם למבקשת באם לא ינתן הצו עולה על הנזק שיגרם למשיבה באם ינתן.

            ב"כ המשיבה הציג בפני את פרסום האינטרנט המתייחס הן למבקשת והן למשיבה. בהשוואה בפרסומים של השניים, הבחנתי בנקל כי אין כל דמיון חיצוני ו/או אחר בין שני האתרים. ב"כ המשיבה אף הציג בפני את עמוד השער של המדריך " יצאת גדול" אל מול עמוד השער של " המקצוענים" וגם במקרה זה לא ראיתי דמיון מבחינה צורנית בין השניים. כך שעל פניו, לפחות בשלב זה בו טרם פורסם המדריך עצמו של " יצאת גדול", לא מצאתי כי יש כאן הטעייה.

            בנושא גניבת העין, לא התרשמתי מקיומו של קשר ויזואלי או צלילי בין השמות של שתי החוברות ו/או שמות שני המיזמים. (ראה לעניין זה בש"א (ת"א-יפו) 2018/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נגד חברת אול יו ניד בע"מ ואחרים תקדין מח2005(1),4471 בעמ' 4473).

            מכאן גם נובע כי לא מתקיימת "הטעיית הצרכן".

האם מעשי המשיבה גורמים לפגיעה בזכות היוצרים של המבקשת?

סעיף 7(ב) לפקודת זכות היוצרים קובע כי לא תהא קיימת זכות יוצרים בין היתר לגבי רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי ועוד. גם אם מדובר ברעיון שהוא פרי יצירתה של המבקשת, הרי אין בו מקוריות או יצירתיות, שכן הוא מתבסס על ריכוז נתונים ועובדות. ראה לעניין זה בש"א 2018/05 הנ"ל ובש"א 1778/03 חיים אחרים תקשורת ושיווק בע"מ נגד קריבושאי יוסי תקדין מח 203(3),4319:

            "הגנת זכות יוצרים ניתנת על ביטוי שהוא תוצר של השקעה ויצירתיות המעשיר את הציבור. מידע הכולל עובדות ונתונים כשלעצמו אינו ראוי להגנת זכות יוצרים אפילו אם יוכיח התובע כי השקיע מאמץ באיסוף המידע, שכן אין במידע כל יצירתיות המעשירה את הציבור ולציבור אין אינטרס להגביל את השימוש במידע שכזה".

האם עושה המשיבה במעשיה עושר ולא במשפט?

כאמור בפסק דינו של כב' השופט חשין, בית המשפט העליון בבר"ע 5768/94 א.ש.י.ר יבוא ייצוא והפצה נגד פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ פ"ד נב(4)289, הרי לא יהיה זה נכון ולא יהיה זה ראוי  להעניק במקרה הנדון הגנה כאמור, שכן דרך זו פירושה יצירת מונופולין. בפסק דין א.ש.י.ר. הנ"ל נקבע כי עצם הפגיעה בציפיה לקשר מסחרי אינה הופכת לכשעצמה את ההתעשרות אשר צומחת בגינה לבלתי צודקת. התעשרות תחשב לבלתי צודקת בהתקיים יסוד נוסף אשר הופך את התעשרותו של המתחרה לבלתי צודקת, שיסודו או בהתנהגות פסולה ובלתי הוגנת של המתחרה לרבות התנהגות חסרת תום לב, או בנסיבות אחרות אשר הופכות את ההתעשרות לבלתי צודקת.

בנסיבות שבפני לא אוכל לומר שהמבקשת הצביעה על נסיבה חריגה שיש בה כדי להראות שהתחרות היא בלתי הוגנת או בלתי צודקת.